חיפוש
Close this search box.

רשלנות רפואית בראי משפטי

מרים קסה

רשלנות רפואית עלולה לגרום סיבוכים לכל החיים. מהו ההליך המשפטי לדרישת פיצוי בגין פגיעה? עו"ד יראון פסטינגר משיב

בעבר, כאשר אדם נפגע עקב טיפול רפואי רשלני, לא ניתן לו פיצוי הולם לעוול שנגרם לו בגופו ובנפשו. במשך שנים ארוכות לא הוגשו תביעות משפטיות בגין רשלנות רפואית נגד רופאים ומערכות בריאות שלא ביצעו את עבודתם כהלכה. "קשר השתיקה" שהיה נהוג בקרב הרופאים, מנע את העניין. הרופאים לא נתנו חוות דעת רפואית בתביעות אלו, בגלל החשש "לשלם" בקריירה הרפואית שלהם, זאת בעוד הם מעידים נגד חבריהם למקצוע. ב- 30 השנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישתם של הרופאים, וכתוצאה מכך, חלה עלייה במספר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית ופעמים רבות התובעים מפוצים כספית על העוול שנגרם להם.

אם נגרם לך נזק בריאותי, ואתה סבור שהאשמה היא טיפול רפואי רשלני, יש מקום לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. עו"ד יראון פסטינגר, מומחה ברשלנות רפואית, מסביר מה יש לעשות במקרים אלו.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כנזק שנגרם למטופל כתוצאה מטיפול בלתי סביר מהמקובל והנהוג באותו מקרה. מדובר בטיפול שניתן במסגרת קופת חולים, בית חולים או מרפאה. לכן, על מנת להביא את אחד מגורמים אלו לקחת אחריות על המקרה, על התובע להוכיח זאת בארבעה שלבים:

חובת זהירות, שמקורה בחוק – האם מוטלת על הנתבע חובת זהירות כלפי התובע? חוק זכויות החולה מחייב את הרופא לנקוט בזהירות כלפי חוליו.

התרשלות – האם הייתה הפרה של חובת הזהירות המוטלת על הנתבע? כלומר, האם התנהגותו של הנתבע הייתה בלתי סבירה וכתוצאה מכך נגרם הנזק לתובע.

נזק – על התובע להראות שנגרם לו נזק. החוק מגדיר נזק "כאובדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה".

קשר סיבתי – שיהיה קשר בין הנזק שנגרם לתובע להתנהגות של הנתבע. כלומר, על התובע להראות כי הנזק שנגרם לו, הוא כתוצאה מהתנהגותו של הנתבע/מזיק.

מתי ניתן לדעת שהייתה רשלנות רפואית ולא סיבוך בלתי נמנע בנסיבות העניין?

תשובה לשאלה זו צריכה להינתן על ידי מומחה רפואי המתמצא בתחום. המומחה יבחן את נסיבות המקרה ויבדוק באופן דקדקני את המסמכים הרפואיים ויחווה את דעתו, האם מדובר בנזק אשר נגרם עקב טיפול רשלני, או שמא מדובר בסיבוך בלתי נמנע.

נגד מי מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?

הטיפול הרפואי בארץ ניתן במסגרת מוסדות רפואיים כגון בית חולים או קופת חולים. לכן במקרה של טיפול רפואי רשלני, עדיף להגיש את התביעה נגד המוסד הרפואי, ולאו דווקא נגד הרופא באופן אישי. זאת מכיוון שהמוסד הרפואי נושא באחריות למעשיו או מחדליו של הרופא ויכול לכסות את התביעה.

איזה מסמכים יש לכלול בתביעה בגין רשלנות רפואית?

המסמכים החשובים הם מסמכים אשר מתעדים את הטיפול הרפואי שניתן לתובע במהלך שהותו בבית החולים או בקופת החולים. מהם עשוי להסתמן אם נעשה טיפול רפואי רשלני. צריך לזכור שאדם שתובע מוסד רפואי בגין טיפול רשלני שקיבל, הרי אם אין לו מסמכים להציג את אשר קרה, אזי זה יקשה עליו. כלומר, על התובע להציג עובדות שמספרות את מה שקרה, והמסמכים הם התיעוד המתאים. בנוסף, יש לצרף חוות דעת רפואית, לה יש חשיבות מכרעת.

האם יש התיישנות על תביעות בגין רשלנות רפואית?

התיישנות בתביעות בעילות של נזיקין חלות שבע שנים לאחר מועד הגשת התביעה. יצוין, שבמקרה שבהם נתגלה הנזק במועד מאוחר יותר, אז התביעה תתישן שבע שנים מיום גילוי הנזק, בכפוף לכך, שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.

אם מדובר במקרים של קטינים או ילדים עם פיגור שכלי, אזי תקופת ההתיישנות חלה לאחר 25 שנה. כלומר, תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו מלאו לקטין 18 שנים. מאחר ועד גיל 18 ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. אם מדובר בקטין אשר סובל מפיגור שכלי/שיתוק, ומלאו לו 18 שנים, אז יש למנות אפוטרופוס מטעם בית המשפט, על מנת שתקופת ההתיישנות של 25 שנה תחול, וניתן יהיה להגיש תביעה גם בתום 25 השנים.

לסיכום:

אם יש חשד לרשלנות רפואית, השלב החשוב מכל הוא לשמור על התיעוד הרפואי. בשלב הבא יש לגשת ללא מורא ופחד לעורך דין שמתמחה בעניין. יש לברר ולבדוק שעורך הדין שפונים אליו מתמחה ומתמצא בתחום הרשלנות הרפואית, זאת לאור העובדה שמדובר בתחום שיש בו מעט עורכי דין ולא כל עורך דין יכול לטפל בתביעות מסוג זה.

יחס גורר יחס

לפי הערכות, כ-4,500 תביעות רשלנות רפואית מוגשות בארץ מדי שנה, ובכל שנה משולמים כרבע מיליארד דולר פיצויים בתביעות אלה. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בסכומים שנפסקו לטובת אלו שנמצא כי נפגעו בגין טיפול רפואי רשלני. לאחרונה נפסק סכום הפיצויים הגבוהה ביותר בישראל, של למעלה מ-16 מיליון שקלים, לבן 32 הסובל משיתוק מוחין, בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות כשהיה בן שלושה חודשים. לפי נתונים של החברה לניהול סיכונים ברפואה של סוכנות הביטוח "מדנס" – המבטחת את רוב המוסדות הרפואיים הציבוריים בישראל, חל בעשור האחרון גידול של 700% בסכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. לפי הנתונים, בשנת 2008 סכום הפיצויים הממוצע בתביעות אלו מגיע לכ-81 אלף דולר. יחד עם זאת, רוב תביעות הרשלנות הרפואית בארץ – עד 80% – לא מגיעות להכרעות בתי המשפט ומסתיימות בהסכמי פשרה.

לפי דו"ח של משרד המשפטים שפורסם ב-2005, בבדיקה מקיפה של התביעות שהוגשו ברשלנות רפואית בישראל לאורך עשור (1993 עד 2002), סכום הפיצויים הממוצע בתביעות רשלנות רפואית בבתי משפט מחוזיים גבוה באופן משמעותי מזה שנפסק בבתי משפט השלום (ממוצע של כ -838 אלף שקל, לעומת כ-111 אלף שקל, בהתאמה).

ועדה שבדקה את הפיצויים הניתנים המליצה שלא להגביל את סכומי הפיצויים בתיקי רשלנות רפואית. זאת בעוד ההסתדרות הרפואית מקדמת בימים אלה מודל המכונה "No Fault", המקובל במספר מדינות באירופה, המאפשר קבלת פיצוי בגין טעות רפואית במסלול משפטי גם מבלי להידרש להוכחת רשלנות, בסכום שנקבע מראש. (נתונים: "הארץ").

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system