דני זנה
רחמים-ווסיהון גאשה, עושה את הבלתי יאמן ומוביל אתלטים מצטיינים אל קו הגמר הארצי והבינלאומי. לאחרונה נבחר לאיש השנה של העיתון ידיעות אחרונות. איך הוא עושה זאת?
"יש הבדל גדול בין ספורטאים אתיופים לספורטאים ישראלים ממוצא אתיופי", אומר רחמים-ווסיהון גאשה, מבכירי המאמנים לאתלטיקה קלה בישראל, "הספורטאים הישראלים ממוצא אתיופי לא יכולים להתמקד אך ורק בספורט. בישראל הכל נמדד בכסף. יש לך שכר דירה לשלם, אוכל לקנות, לימודים, עזרה כלכלית להורים. לעומת זאת הספורטאי האתיופי יכול לרוץ ולהתאמן 24 שעות ביממה ואין לו דאגות פרנסה. הוא לא צריך לשלם חשבונות סוף החודש. הוא ספורטאי במשרה מלאה. קשה מאוד להשקיע את כל הזמן באימון כשאין לך דמי קיום. הייתי אומר אפילו שהספורטאים שלנו יותר טובים בהישגיותם, מהספורטאים האתיופים, אם רק יתנו להם להיות ספורטאים במשרה מלאה".
גאשה בן ה-46, החל להתאמן בגיל יחסית מאוחר. רק בשנת 1988 החל לעסוק בספורט בצורה מקצועית. "התחלתי להתאמן כי ראיתי שאפשר", הוא מספר, "ראיתי בטלוויזיה אצנים ואמרתי לעצמי שאני מסוגל להיות טוב מהם. התחלתי להתאמן והגעתי להישגים טובים, במקביל לעבודה שלי. בהמשך הבנתי שאני מסוגל לנצח בתחרויות, עם ההשקעה שלי תהיה רצינית." ואכן, הוא זכה בתואר אלוף הארץ בריצה ב- 1995. כיום הוא רץ כתחביב.
הוא עלה לארץ בגיל 17, בשנת 1980. לאחר ארבע שנות קליטה בדרום הארץ, התגייס לצה"ל ולאחר שחרורו, בשנת 1987, התגייס למשטרה, בה שירת כארבע שנים. במשטרה הפך את הספורט למקצוע. במסגרת עבודתו, יצא ללמוד בתוכנית לספורטאים מצטיינים ברמת אפעל, שם שיפר את הישגיו והשלים בגרויות. לאחר מכן למד לתואר ראשון בחינוך גופני במכללת גבעת וושינגטון באשדוד. במקביל, הקים יחד עם חברים את עמותת הצבי אותה הוא מנהל כיום ובמסגרתה הם מקדמים את הספורט בקרב בני נוער מהקהילה ומחוצה לה. עיקר פעילותו היא בקריית גת, בה הוא מתגורר יחד עם אשתו עפרה וארבעת ילדיהם. הוא גם משמש כמורה מחליף לספורט בבתי ספר.
מהי רמת הנוער באתלטיקה קלה?
"יש פוטנציאל אדיר בקרב בני הנוער מהקהילה – בריצות ארוכות ובינוניות, אך לקידום ממשי דרוש אצטדיון ייעודי. עקב חוסר בתקציבים לא מתאפשר לספורטאים לבצע אימונים מתאימים".
מדוע לדעתך הספורטאים באתיופיה מגיעים להישגים כל כך גבוהים?
"הבדל נוסף שחשוב לציין הוא המשמעת של הספורטאים שם. בארץ יש בעיה של חינוך לספורט, המצב היום יותר גרוע משנות ה-80. היום, הדגש הוא על כדורגל וכדורסל, בעוד מקצועות האתלטיקה מוזנחים. לכן, בקרב ילדים ונוער יש פחות מודעות לאתלטיקה קלה, ויש לכך השפעה על המשמעת שלהם. פעמים רבות אני, כמאמן, מחכה לספורטאים בשטח, במקום שהם יחכו לי. זה נובע מהחינוך המועט שהם מקבלים לספורט, וזאת למרות היכולות שלהם".
מה מביא אותך לעסוק באתלטיקה קלה ולאמן נערים?
"אמרתי לעצמי שאני יכול להכין אותם לתחרויות. בעמותה הגענו להישגים לא מבוטלים, בארץ ובחו"ל. התוכנית שלי היא להקים אימפריה של אתלטיקה קלה בארץ, אך לכך יש צורך בתמיכה רצינית של משרד החינוך, המדע והספורט".
"כל שנה כ-10-15 ספורטאים, שאומנו על ידי, זוכים בתאריאליפות. בשנתיים האחרונות שני חניכים שלי שברו שיאים ישראלים. זה כבוד גדול לקהילה כולה"
איך הגעת להיות איש השנה בספורט של העיתון ידיעות אחרונות?
"הרבה עיתונאים מכירים אותי, אבל זה בהחלט היה מפתיע, כי בדרך כלל אין עניין רב בתקשורת בישראלים ממוצא אתיופי. הכתב שבחר בי, אבינועם פורת, מכיר את ההישגים בתחום האתלטיקה ומי מהמאמנים הוא בעל ההישגים הרבים ביותר בתחום. כל שנה יש לי כ-10-15 ספורטאים עם תאריאליפות, ובשנתיים האחרונות שני חניכים שלי שברו שיאים ישראלים. זה כבוד גדול. התואר הוא לכל הקהילה ולארק עבורי".
מה הקשר בין ספורט לבריאות?
חשוב לשמור על הבריאות ואחת הדרכים לעשות זאת היא להתעמל. הרמב"ם אמר 'נפש בריאה בגוף בריא'. אדם שעוסק בספורט מרגיש הרבה יותרטוב. פיזית ופסיכולוגית. הרעננות של אחרי ריצה היא עילאית. אתה פחות מעסיק את עצמך במחשבות סתמיות. הראש יותר רענן".
מה ההבדל בין אדם שעוסק בספורטבאופן קבוע, למי שלא?
"ההבדל הוא בחוזק. חוזק הלב והריאה, וגםפיזית. הוא יותר חזק מאדם שאינו עוסק בספורט. לדוגמא, תיקח שני אנשים, אחד עושה ספורט לעיתים קרובות והשני לא. תן לשניהם לעלות מדרגות. האדם שאינו רגיל במאמץ לב-ריאה יתנשף במהירות, קצב הדופק שלו יגדל והוא ייראה במצוקה. ואילו האדם העוסק בספורט כמעט ולא ירגיש את המאמץ, ואף יהיה מסוגל לבצע פעולות נוספות.
"נוכחתי לדעת שישראלים ממוצא אתיופי בארץ חולים הרבה יותר מאשר באתיופיה ויש לזה הסבר פשוט. כשהיינו באתיופיה היינו הרבה יותר פעילים. באתיופיה רוב העבודות הן פיזיות, כך שהן מקבילות לפעילויות ספורטיוויות, ופה, בארץ, אנשים מעבירים את רוב היום בישיבה. ולכן הם מרגישים חלושים גופנית.
"פעילות גופנית יכולה להוות טיפול מונע למחלות כמו סכרת ולחץ דם גבוהה. פעם חשבתי להפעיל תוכנית ספורטיבית למבוגרים, אבל קשה להוציא אותם מהבית. מומלץ לצאת לעשות ספורט.
מה המסר שלך לאנשים שלא עושים פעילות גופנית?
המסר שלי הוא בריאותי בעיקר. להתחיל להתעניין בספורט, גם ברמת ההתייעצות. למעוניינים להתחיל בפעילות אני מציע לגשת לרופא המשפחה תחילה, להיוועץ בו ולשאול אותו, האם הם מסוגלים לכך. במידה ויש הסכמה של הרופא, ניתן לקום מוקדם בבוקר או בערב, אחרי העבודה, להתחיל בהליכה איטית ובהדרגה להגביר את הקצב. ניתן לראות שיפור באיכות החיים כעבור מספר שבועות. חשוב מאוד להתלבש נכון בעת ביצוע הפעילות. חייבים נעל ספורט מתאימה, מכנס קצר או טרנינג. נשים יכולות לרוץ עם חצאית וחולצת טריקו. שתיית מים במהלך הריצה או לפניה, חשובה מאוד, גם כשלא צמאים. אלכוהול בכמות גדולה הוא רע לבריאות, זה פשוט נזק. למי ששותה, אני ממליץ להפסיק לשתות ולהתחיל לעשות ספורט".
תזונה נכונה
רצוי לאכול פירות, ירקות ודגים. פחות בשר, פחמימות וקטניות (אורז, פסטה, מקרוני, לחם) וכן לא לאכול עוגות, ממתקים וג'אנק פוד (שווארמה, המבורגר). יש לאכול שתי ארוחות עיקריות ביום ורצוי לא לאכול בלילה, כי האוכל מתעכל פחות טוב.
יש לשתות בין ליטר לשני ליטר מים ביום, גם אםלא צמאים. לא רצוי לשתות אלכוהול, שמזיק לבריאות. לא לעשןולא לשבת ליד עשן של אחר. אפשר ורצוי לשתות מיצים טבעיים. באירועים אפשר לאכול סלטים וקצת קטניות, אך להמעיט בבשר, שמוגש מאוחר.
