מאת: רונן ברגמן ודני אדינו אבבה, "7 ימים", 26.12.03
חטופים בסודן
כ- 4000 יהודים מתו לפני 20 שנה במסע הבלהות מאתיופיה לסודן ומשם לישראל. מאות נוספים, בעיקר נשים, נחטפו – מי כעבדים ומי כשפחות מין. בני משפחותיהם מעולם לא ויתרו על הסיכוי להתאחד עם יקיריהם. מכיוון שישראל לא עושה דבר, החלו בני המשפחות במבצעי חילוץ מאולתרים.
אחד ממבצעי החילוץ האלה נעשה לפני כשנתיים על ידי טקלה סמו (70), תושב אשקלון. הוא הגיע דרך לא דרך לסודן, קשר קשרים עם מבריחים העוברים את הגבול אתיופיה ואחרי חצי שנה הצליח להתאחד בחזרה עם בתו ולהביאה לארץ. לאחר כשנה יצר קשר עם אותם מבריחים והם סייעו לו להביא גם את שלושת ילדיה ארצה.
אבל גורלם של רבים לא שפר עליהם. בקרב הקהילה האתיופית עדיין קיים קשר שתיקה וכאב ביחס לרבים מבני המשפחה שנחטפו ועדיין מצויים בסודן. יועץ שרת החינוך דוד מהרט למשל, הותיר מאחור שלושה אחים וארבעה בני דודים שנעלמו. 'השיטה היא מסוכנת והיו מקרים של רמאות מצדם של המבריחים', אומר אדיסו מסלה, יו"ר ארגון הגג של עולי אתיופיה. 'המדינה צריכה להיות זו שתדאג להביא את אותם יהודים שנשארו שם'.
