מאת: אברהם אדגה, מהנדס בטכניון. הוגה דעות. כתב את הספר המסע אל החלום, שיצא בשנת 2000.
ב- 28/1/1996 בני הקהילה האתיופית קיימו את אחת ההפגנות הסוערות ביותר בתולדותיהם. העילה להפגנה הייתה אותה סיבה כמו היום, כמעט 11 שנים לאחר "שפיכת תרומות הדם". היתה זו הפגנה אלימה בכל קנה מידה שבמהלכה רבים נפגעו פיזית ונפשית. הועדה שהוקמה בעקבות ההפגנה חשפה שרשרת של פגמים בקבלת החלטות של משרד הבריאות והציעה דרכים לתקנם. מאז אותם ימים המשרד פועל בניגוד גמור מהמתבקש.
הוא מפרסם נתונים רפואיים עדתיים מבלי לתת הסברים שאדם מן השורה יכול לעכל ובכך משכנע את הציבור בכוח שאתיופים ונגיף האיידס הינם מילים נרדפות . וזאת מבלי לציין את העובדה שזו האוכלוסייה היחידה עלי אדמות ש- 100% ממנה נבדק מבלי שתתן את הסכמתה ובניגוד לחוק זכויות הפרט וזכויות האדם למיניהם.
יש לי תחושה מוצקה ששימור מצבה של הקהילה בהסגר משרת לא מעט אינטרסנטים. אני כבר לא אזכיר את האמיתות האחרות, שאילולא איומים מצד אנשי שררה וכוח, מספר הנשאים מהעלייה האחרת היה כבר מהדהד בכל בית בישראל.
כמי שעלה מאתיופיה אני אהיה אחרון לדרוש או לבקש להדביק כל אדם באשר הוא במחלה כלשהי שאני נושא בגופי, למרות שאם הייתי נשא יכול להיות שהייתי מספיק למות מספר פעמים מאז שהגעתי לארץ בשלהי אמצע שנות השמונים. לא זאת הבעיה.
כמעט כל תרומות הדם הבאים מבני הקהילה באים מצעירים שמשרתים בצה"ל. כלומר,היום כ-25 שנה מאז גל העלייה הראשון יש סיכוי רב שרוב רובם של התורמים הם בכלל ילדים שנולדו כאן וקיבלו את אותו הטיפול של כל ילד שנולד וגדל כאן, אלא אם כן גם כאן יש אפליה. אי לכך, אם שכיפת הדם נעשתה בצורה גורפת בגלל מוצאם ובעיקר צבע עורם. יש שתי מסקנות מתבקשות:
משרד הבריאות אינו עושה את המוטל עליו ואינו בודק את המנות הנתרמות משאר האוכלוסייה. אגב, חדשות מרעישות: משרד הבריאות אינו בודק את כל מנות הדם. אלא לוקח מדגם מיצג של מנות דם נתרמות וסומך שכל תורם יהיה מספיק הגון למלא את השאלון המוגש לו טרם התרומה ובמידה והוא מוצא את עצמו מסורב לתרום, לא יתרום. זוכרים את "סמוך עלי"?
או שהסיבה היא ממנעים גזענים.
לצערי הרב, אני חייב להתוודות ששתי האפשריות הנן נכונות. רוב עובדי מערכת הבריאות, לפחות אלה היושבים בעמדת קבלת החלטות אלה הם אותם אנשים שהם ילדים ונכדים של אותה פליטה מאירופה שעברה על בשרה את אחת השנאות על בסיס גזעי. שם יהודים הושוו לעכברים והואשמו בהפצת מחלות ובכך השלטון הנאצי הצדיק את מעשיו הזוועתיים כנגד היהודים. גם היום יש מספיק מקומות בעולם שיהודים מופלים בהם לרעה על בסיס אמונתם.
אם לומר את האמת, אף מעשה בעולם לא יקלקל את שמחתי שנולדתי אדם ככל אדם ואמות כאדם, ככל אדם. הקהילה הזאת עברה לא מעט תלאות בכדי להשתייך לכאן ולא תיתן לקומץ של צרי אופק לגרום לה להרגיש נחותה.
אינני מקל ראש ויודע שיש המון עבודה בתוך הקהילה פנימה, אך מעשה כמו זה, הינו האויב הגדול ביותר שאלה האופטימיים שבקרבנו שעושים כמיטב יכולתם לגשר בין התחושות הקשות הנצורות בלב רבים מבני הקהילה לבין הארץ התובענית הזו. כל הגישורים והפישורים, בין תחושות הניכור של בני הנוער והאילמות בכפיה של המבוגרים, לבין המערכות המסואבות כמו מוסדות המדינה וכל המאמץ הכספי והכוח הנפשי הדרושים כדי להפיג את המתח, נזרקים לפח תוך דקות ספורות, כאשר פרשה כזו צצה לה השקם וערב.
אין בנו שום רצון ליצור גטאות ולהתבדל. אם בכל זאת יש אנשים שרוצים לתקוע תריס ולהפריד בניינו לבנם, אנא, תדאגו לחסוך, בשעות עבודה, במזרקים, בשקיות דם ובמערכות שינוע עד מקום זריקת הדם, וכך תמנעו עוגמת נפש מהתורמים ותחסכו משאב יקר.
