שתף קטע נבחר

האם היה שווה ליהודי אתיופיה להגיע לארץ?

לאחר שהגענו לישראל, נותרה רק שאלה אחת. האם ירושלים של היום הייתה שווה את המאמץ? ולי בלב תשובה ברורה. למרות קשי הקליטה, רוב יהודי אתיופיה היו חוזרים על המסע בשביל ארץ ישראל והיו מוכנים לשלם את המחיר הנורא שוב. כי את האהבה של יהודי אתיופיה לירושלים מילים אינן יכולות לתאר

השנה ימלאו ל"מבצע משה" עשרים ושש שנים (1982), ול"מבצע שלמה" (1991) שמונה עשרה שנים. בשני המבצעים הללו, העלתה מדינת ישראל את יהודי אתיופיה לארץ בדרכים נועזות, שהדהימו את העולם. בשבוע שעבר התקיים יום זיכרון לאלה שנספו בדרך לישראל בטקס ממלכתי במעמד נשיא המדינה וצמרת ההנהגה בישראל באנדרטה שהוקמה לזכרם בהר הרצל.

 

כשיהודי אתיופיה שמעו אל דרך המובילה לציון, לא היססו להתחיל במסע רגלי. הפעם הראשונה הייתה בהנהגת אבא מהרי ב- 1862(בתקופת "תיאודרוס השני" מלך אתיופיה) "מטקזה", שבאזור טיגראי. אבא מהרי, היה מחנך דגול ואב רוחני בקרב יהודי אתיופיה שהאמין שאלוהים נגלה אליו בחלום הליל ואמר לו :"זמן הגאולה הגיע, עליך להוביל את היהודים לארץ ישראל". אבא מהרי, אסף אלפים רבים מביתא ישראל וספר על החיזיון. איתו יצאו אלפים במסע רגלי קשה, ומפרך. כשהגיעו לים סוף עמדו והביטו בים, המים מיאנו להיבקע. רבים מהם הטילו ספק באמינות החלום, והפצירו באבא מהרי לחזור על עקבותיו לאתיופיה.

 

אבא מהרי, מהר להרגיע את הציבור והחדיר בהם ציונות. "עלינו להאמין כי אלוהים בוחן אותנו

 כפי שעשה לאבותינו ביציאת מצריים. אז הוא חצה את הים לשניים, כך יעשה גם הפעם". הוא האמין שאלוהים עימו ומשגיח על הציבור. אבא מהרי נטה את מטהו על הנהר. אך המים לא נבקעו. הוא נכנס ראשון לנהר ואיתו אלפים שהאמינו שאלוהים יחצה את הים. רבים מהם טבעו, הניצולים חזרו לאתיופיה והתיישבו בכפרים והקימו קהילה יהודית באזור טיגראי. המסע הראשון לארץ ישראל של יהודי אתיופיה כשל כישלון צורב וגבה קורבנות רבים. אך הותיר אחריו סיפורי גבורה של אנשים פשוטים שהאמינו שיבוא יום, ובניהם יחצו את הים וישובו הביתה לארץ ישראל, לבנות ולהבנות בה.

 

מאז ומתמיד יהודי אתיופיה לא חדלו מלנסות להגיע לירושלים, למרות התעלמותם המוחלטת של יהדות אירופה, יהודי אתיופיה ניסו בכול דרך אפשרית ובכל תנאי, בפרט במאות ה-19-ו 20. בשנות ה- 50, עלתה קבוצת תלמידים לישראל,(תנאי הכניסה שלהם היה שלאחר סיום הלימודים לא חוזרים יותר לישראל. בהוראתו האישית של דויד בן גוריון ) עשרות נערים למדו עברית בכפר בתיה. ואלה חזרו לאתיופיה ללמד את הקהילה. בתחילת שנות ה-80. "פורץ הדרך" מר פרדה אקלום ז"ל, הגיע לאדמת סודן ויצר קשר עם השלטון בארה"ב ובישראל. לאחר דיונים רבים, מכתבו של פרדה נשא פרי וישראל שלחה שליחים לסודן. פרדה אקלום ז"ל הוא "נחשון בן עמי נדב" של דורנו.

 


הפגנת עולים בדרכם ברגל מהצפון לירושלים. כשהציונות הוחלפה בציניות 

 

כשפשטה השמועה שאפשר להגיע לישראל דרך סודן, עשרות אלפים עזבו את ביתם ורכושם. עניים, ועשירים כאחד החלו במסע רגלי לעבר סודן. המסע הקשה, הרעב, המחלות, אפילו המוות, לא שבר את רוחם

 של היהודים. הם נאבקו נגד חוקי הטבע. הביטו למוות בעניים ועל חלקם הוא גבר. רבים הביסו את המוות באדמת סודן. האלפים שנטמנו במדבריות סודן, ובג'ונגלים של אתיופיה, יהיו חקוקים לנצח בליבנו לדור ודור. אלה ששרדו את המסע, ואלה שעלו אחרי, הם "פרס" הניצחון של אלה שלא הצליחו להגיע, כי הם פתחו לנו את השערים בגופם.

 

לנו יש חובה מוסרית, ערכית ומחויבות גדולה לזכור ולהזכיר את שמם לדור ודור. המסע ההירואי של יהודי אתיופיה, הוא יחיד מסוגו במאה הקודמת. מסע שאף קהילה יהודית לא עשתה לפני, וכנראה גם לא אחרי. המשפט "ירושלים נקנת בייסורים" קבל משמעות הלכה למעשה על יהודי אתיופיה שהקריבו את מיטב בניהם למען ירושלים על אדמת סודן, ובדרך לישראל.

 

לאחר שהגענו לישראל, נותרה רק שאלה אחת. האם ירושלים של היום הייתה שווה את המאמץ? ולי יש תשובה אחת בפי. למרות קשי הקליטה, רוב מיהודי אתיופיה היו חוזרים על המסע בשביל ארץ ישראל והיו מוכנים לשלם את המחיר הנורא שוב. כי את האהבה של יהודי אתיופיה לירושלים מילים אינן יכולות לתאר. בעידן בו הציניות החליפה את הציונות אולי קשה להבין את דברי. אך הציונים שבנינו

יכולים אולי להבין.

 

סיפור העלייה של יהודי אתיופיה הוא פרק חשוב בהיסטוריה של העם היהודי. ראוי היה שסיפורהעלייה וגבורתם של הנספים, ואלה ששרדו את המסע ילמד כתוכנית לימודים בביתי הספר במשרד החינוך. ואף להקים מוזיאונים למען הדורות הבאים. כדי להנציח ולהראות אלו מכירים שלמו יהודים רבים בדרכם חזרה לארץ ישראל, לאחר גלות של 2,500 שנה.

 

  • הכותב הוא פעיל חברתי ויו"ר מטה המאבק לשיוויון חברתי ליוצאי אתיופיה.
  • לכתבות ומידע נוסף על תרבות יוצאי אתיופיה לחצו כאן

 


גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

 

לקריאות נוספות לסדר:

"מגיפת המין החרדית"

"למרות ובזכות הכל, היום אני זכאי לתואר ראשון"

"יש "נפגעי צה"ל" - אסור לחלקם לקבוצות"

"אימונים בכוח רצון"

"מעודדים השתמטות מהצבא? לכלא"

"אולי תרדו מהעליהום על מי שלא מתגייס?"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בהפגנה בירושלים
צילום: חגי אהרון
בבקשה להעלות את הפלשמורה
צילום: אלי מנדלבאום
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים