שתף קטע נבחר

איך יכול אתיופי לגור בכפר שמריהו?

הפעילים למען בני הפלשמורה מודעים היטב לאוצר השחור שבידם, כשכספי התרומות זורמים ככל שהעלייה נמשכת. אם הכסף היה מגיע ליעדו, העולים כבר מזמן היו משתלבים בהרצליה פיתוח

שוב נגררים התומכים בהעלאת בני הפלשמורה להפגנה מול לשכת ראש הממשלה, עם אותן סיסמאות: "די לגזענות, די לאפליה". מזה עשור וחצי מלווים אותנו אותם מפגינים עקשנים, אותם פרצופים מוכרים עם אותן דמעות תנין, והכי חשוב: אותם פעילים שמשתמשים באנשים תמימים למטרותיהם האישיות.

 

8,700 - זה המספר שנוקבים בימים אלה לגבי בני הפלשמורה. איש לא מבטיח שהם האחרונים. אחריהם יבואו עוד 8,700  נוספים, ואחריהם עוד ועוד. אין קצה לסיפור ההזוי שאינו נגמר. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שלא לנקוט עמדה בנושא. שר הפנים אלי ישי דווקא החליט שכדאי להעלות את כולם, אך מטעמים פוליטיים, ולא עקב הסכמה כי ביהודים מדובר. גם יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי תומך ברעיון, לאחר שהבין כי המשך עלייתם של בני הפלשמורה לארץ יגרום לתורמים מאמריקה להמשיך להזרים עוד כמה מיליוני דולרים לקופתה הריקה של הסוכנות. בשנים האחרונות הצטרף תומך נלהב נוסף לרעיון, מסיבות שאינן ברורות. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר פועל בתקופה האחרונה ממניעים של תום לב וחוסר הבנה עמוקה בנושא.

 

אם מנהיגי בני הפלשמורה יתחייבו בפני המדינה כי אחרי העלאתם של 8,700 מהם לישראל, הם לא יבואו עוד בדרישה נוספת להעלות ארצה עוד ועוד קבוצות (דבר שאני לא מאמין שיקרה), אזי על  ישראל להתפשר ולהעלותם כבר מחר. אך אם לאו, על מוסדות המדינה להכיר בפעילי הפלשמורה כמסיונרים הפועלים במסווה של יהודים, שרוצים לפגוע אנושות במהות קיומה של קהילת בית ישראל האמתית החיה בארץ. אין צורך להיבהל. אם אברהם נגוסה, מבכירי פעילי הפלשמורה יואיל בטובו לחתום על חוזה כזה, אז עלינו לבלוע את הצפרדע. כן, אנחנו מסוגלים. אין לפחד מהקבוצה הטוענת לכתר של יהדות אתיופיה.

 

אך יש לזכור שהרוצים בבני הפלשמורה עושים זאת לא בגלל אהבתם הכנה והאמיתית, אלא בשל העובדה שהם מהווים אוצר שחור המכניס המון כסף למדינה. הפלשמורה הם סוג של מכונת כסף המגלגלת מיליוני דולרים שמרוויחים גורמים רבים, רק לא עולי אתיופיה עצמם. יהודי אמריקה תורמים מיליונים עבור הקהילה, לרוב מתוך בורות אודות מצבם או מתוך מנגנוני ההגנה שהם מפעילים נוכח האשמות השונות בגנותם בקרב שחורים באמריקה.

 

בשלהי 2004 החליטה מדינת ישראל בשיתוף עם הארגונים היהודים מאמריקה להעניק לפרויקטים למען עולי אתיופיה בארץ סכום שיא של 650 מיליון דולר למשך תשע שנים. איש אינו יודע כמה כסף מהסכום הגיע בסופו של דבר אל ייעודו האמיתי. 

 

המטרה המקורית הייתה לסייע בתהליך קליטתם של העולים בעיקר בתחום החינוך. חשבון פשוט שנערך בשיתוף אמיר טאובה, סמנכ"ל הפרויקט הלאומי לעולי אתיופיה, על סמך העובדה ש-119 אלף עולי אתיופיה מתגוררים בארץ, מוביל למסקנה שכל עולה אמור היה ליהנות מ-5.4 מיליון דולר, בהתחשב בעובדה שתרומות מגורמים נוספים מוזרמות כל העת לטובת העניין. אם היו מחלקים את הכסף, מה שלא יעשו לעולם, רוב בני הקהילה כבר מזמן היו מתגוררים בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח ולא בשכונות דלות כמו אלה שבקריית מלאכי וקריית גת.

 

מעבר לתרומות הענק שמזרימים האמריקנים, גם תוכנית החומש של הממשלה יכולה היתה לסייע לשיפור מצב העולים. התוכנית נמצאת כרגע בשלבי תקצוב ומטרתה לקדם את העולים בתחומי תעסוקה, הכנה לצבא, דיור, חינוך ורווחה. ממשלת נתניהו הודיעה במסגרת חוק ההסדרים כי יוקדשו לכך 700 מיליון שקל עד שנת 2013.

 

נשאלת השאלה, כמה כסף לדעתכם יגיע ליעדו האמיתי? עד כה התשובה היא אפס מאופס. בני הקהילה נותרו לבדם עם קשיים בתהליך הקליטה והם משמשים עבור סביבתם או עבור אלו הפועלים בשמם כפרה חולבת. הפעילים למען העלאת בני הפלשמורה מודעים היטב לאוצר השחור שמונח בכף ידם, ועל כן הם ממשיכים בכל הכוח לפעול כדי להביא עוד ועוד מהם.

 

שתיקתם של בני הקהילה מעציבה ואינה מקדמת אותם לשום מקום בחברה הישראלית. הם יודעים טוב מאוד שמאחורי גבם מתנהלת מערכת עסקית משומנת בשמם. במצב הזה הם יישארו לעולם עניים, חלשים. הם ימשיכו לנצח לענות על ההגדרה "האתיופי הנזקק".

 

דני אדינו אבבה, עיתונאי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עולים. נכס כלכלי
צילום: משה מילנר, לע"מ
מומלצים