מאת: אברהם אדגה, מהנדס בטכניון. הוגה דעות. כתב את הספר המסע אל החלום, שיצא בשנת 2000.

איור: עלמו אישטה

המסורת מצווה ובצדק, על העברת הגדת היציאה ממצרים בכל דור ודור. עריכת הסדר עם כל הסממנים מספקת את התפאורה, ואכילת המצה במשך שבעה ימים אמורה לתת לנו את אשר תחושת האבות הקדמונים במנוסתם מלפיתת ידו האכזרית של מלך מצרים דאז.

סיפור יציאת מצרים הינו בין האירועים הבודדים המקובלים, עם התאמות כאלו ואחרות, בכל בית יהודי, כאן ובכל הפזורות בתבל. וזו הסיבה שאני מיחס לכל אות ולכל מילה חרדת קודש בבואי להשוות בין יציאת מצרים לבין יציאת אתיופיה, אך אני חש שזו גם הזדמנות שלא תסולא בפז לקרוא לכל מי שרק מוכן – להרבות בסיפור יציאת אתיופיה על שולחן הסדר מבלי לגרוע בחשיבותה של ההגדה המקורית.

לא כמו בסיפור

יציאת מצרים, ששם הייתה השגחה אלוהית גלויה ותומכת בכל צעד ושעל של העם שברח ממצרים, הרי הוא קרע להם את ים סוף, האכיל אותם מן במדבר והגן עליהם בעמוד האש ואף מינה להם מנהיגים.

במקרה של יציאת אתיופיה, היציאות היו חפוזות והליכה הייתה ללא רועה. אימהות עם טף על גביהן, ילדים יחפים עם כותנות על ראשם, גברים עם מקלות על הכתף וזקנים על אלונקות, כיסו הרים שלמים ומילאו אפיקים בנחשול אנושי. במהלך המסע הרגלי המפרך במרחבים האדירים, הם היו טרף קל לחיות אדם שבזזו בהם. בהגיעם לארץ הארורה, סודאן, מתו ונבלו כפרח ביום שמש קופחת, ללא חמלה עד שגופות לקבורה נותרו ליום המחרת. עד שמשפח

כל המרבה לספר ממקור ראשון על יציאת אתיופיה הרי זה משובח. שלושים שנות מאבק היקלטות הכהה את הרגש ואת הזהות היהודית הייחודית שלנו. בינתיים, אלה שעברו את התופת בכדי להגשים חלום מקראי שאין כדוגמתו, נפרדו ונפרדים מאיתנו לעולם שכולו טוב, ועמם סיפורם המופלא השזור במכאובים. בסדק שנוצר, נכנסו שרלטנים שמכתרים את עצמם כמושיעי הקהילה. חלקם היו שומרי סף בקריה בתל אביב, אחרים היו מגישי כלים לאלה שפעלו באמת. כל זה לא מפריע להם להצטייד במעט תמונות גנוזות והרבה מלל לספר מעל במות מכובדות על שפעלו בחירוף נפש להוציאנו משם וכמובן שכרם בצידם על גבורתם שלא הייתה ולא נבראה.ות נכחדו מעל פני האדמה ומי שנותר בחיים, חיים עמנו בתוך עננת צער המלווה את חייהם כל עוד נשמה באפם.

כאן המקום וזו הלשון. אני מבקש מכל איש, אישה, נער, נערה, ילד וילדה לכלול בסדר את סיפור יציאת אתיופיה – למען ידעו הדורות הבאים עליה. למען הבאת הסיפור מפי הגיבורים האמיתיים, אלה שעוד חיים עימנו, בטרם נאבד אותם וסיפור מופלא זה יהיה חגיגה לבודים ולכוזבים.

חג פסח שמח וכשר.