הערות האגודה לאחר עיון בדו"ח מעקב שני

לתכנית החומש בין 2008 – 2010

כללי:

1. הדוח בכללותו הינו דוח חשבונאי ואינו דוח הערכה חברתי שיש בו התייחסות ביקורתית לממצאים, תובנות והשלכות ארוכות טווח של ממצאים אלו.

2. הדוח מבוסס על דיווחים שהתקבלו מגורמים שונים בשטח ולא מביקורים בפועל בשטח של עורכי המחקר.

3. הדוח אינו בודק את תרומת "תכנית החומש" למטרות שנקבעו בראשית הפעלתה של התוכנית לקבוצות שונות בתוך הקהילה ולהשתלבותה בחברה הישראלית, ואלו הם:

לקדם יכולתם של צעירים להשתלב בתעסוקה בעלת אופק השתכרות וקידום.

תגבור ההכנה לבגרות.

טיוב השירות הצבאי.

הרחבת מספר המשתלבים בהשכלה גבוהה.

להרחיב את אפשרויות הבחירה לדיור קבע של משפחות המתגוררות במרכזי קליטה.

לפתוח אפיקים חדשים לדיור איכותי למשפחות צעירות (שאינן במרכזי קליטה).

אין בדוח פירוט של רשימת יעדים אופרטיביים (כמותיים, מדידים ולוח זמנים) שנקבעו בכל תחום. בהעדר רשימת יעדים אלה לא ניתן יהיה למדוד היקף השינויים שחלו ובקרב אלו קבוצות משנה.

4. ציון יחידות הפעילות החברתית המצטברת במשך שלוש שנים הוא נתון בלתי רלוונטי (ילד שהשתתף בכל שנה בשיעורי עזר נספר שלוש פעמים). חבל שעורכי המחקר לא בדקו בקרב מדגם של משפחות בכמה מבין הפעילויות שמתקצבת "תכנית החומש" השתתפו. האם קיימות משפחות שהתוכנית אינה מגיעה אליהם כלל?.

5. לא ברור מהדוח כמה מכלל בני אותה קבוצת גיל, או פרטים המאופיינים בבעיה מסוימת, אכן זכו לסיוע במסגרת התוכנית. ההתייחסות ברמה משרדית הינה טכנית ואינה מהותית.

6. ראוי היה לראיין לצורך הכנת הדוח פעילים יישוביים בני הקהילה ולא להישען רק על דיווחים ממסדיים.

7. רצוי היה להציג את הנתונים התקציביים ומספר המשתתפים בתוכניות השונות גם בחתך של אירועים חד פעמיים (כנסי הסברה) לעומת פעולות מתמשכות. חלק גדול מתקציבי משרד הקליטה מיועדים לכנסים חד פעמיים שהשפעתם ליצירת שינוי חברתי מוטלת בספק.

8. רבות מהתכניות המפורטות בדוח מומנו בעבר מתקציביהם השוטפים של משרדי הממשלה. הכללתן בתקציבי "תכנית החומש", ללא הגדלת מספר משתתפיהן, משמעותה החלפת מקורות מימון בלבד ("בריחה תקציבית"). מן הראוי היה שכותבי הדוח יתייחסו להיבט זה.

תקציב

1. מתוך תקציב של 324 מיליון ₪ שתוקצב לשנים 2008 – 2010 נוצלו בפועל כ – 157 מיליוני ₪ בלבד (כולל תקציב בביצוע)!

2. עיקר התקציב שלא נוצל הוא בתחום המשכנתאות לדיור. (הנתונים בלוח 2 אינם ברורים, עמ' 5). אין בדוח התייחסות מה ניתן לעשות לשינוי המצב (הסבה לנושא אחר? פעילות בכנסת להעלאת המשכנתאות?).

3. רמת המימוש במשרד הרווחה (2008 – 2010) היא נמוכה ביותר (30% ) על אף ש – 63% מכלל בני הקהילה מטופלים בלשכות לשירותים חברתיים. אין בדוח כל הצעה מה ניתן לעשות כדי לשפר מצב זה. למשל, הארכת משך הפעלת התוכנית במשרד זה או להסב את תקציבי התוכניות שלא הופעלו לתוכניות אחרות ?

תחום הדיור:

1. עפ"י הדוח 513 משפחות יצאו ממרכזי הקליטה וקבלו סיוע נוסף מסעיף המענקים לדיור בתוכנית החומש (67,617,000 ₪ במשך השנים 2008 – 2010)). אין מידע בדוח היכן רכשו את דירותיהן. האם באזורים שיש בהם ריכוז של יוצאי אתיופיה? האם באזורי מצוקה? יש לבקש מעורכי הדוח להשלים רשימה זו. לא ברור מהדוח האם נכללו בתקציב שהוצא למטרה זו גם אלו שקבלו מענק בשכונות ויישובים שאין בהם מענק מוגדל (והיו מקבלות המענק גם ללא תוכנית החומש).

2. רק שני זוגות צעירים נצלו את זכאותם עד כה לקבלת משכנתה מסעיף זה (בשל תנאיה הגרועים של משכנתה זו) . בשלב זה התקציב השנתי בסך 40 מיליון ₪ חוזר לקופת האוצר מידי שנה. יש לקיים דיון פנימי מהן הפעולות שעלינו לנקוט כדי לאפשר מימוש תקציב זה (או הסבתו?).

3. מספר הדירות המצומצם ששופץ עד כה בכל אחת מהשכונות הוא מצומצם ביותר ואין בו כדי להשפיע על חזותה של השכונה. ראוי היה להדגיש בדוח כמה דירות בכל שכונה היו מתוכננות לשיפוץ וכמה שופצו מתקציבי תכנית החומש. יש לשקול מחדש כדאיותה של פעילות זו.

תחום החינוך

א. תגבור לימודי בבתי ספר יסודיים

1. בתוכנית מיל"ת השתתפו בכל שנה כ – 800 תלמידים ב – 13 בתי ספר ב – 5 יישובים. הדיווח אודות התוכנית בדוח דל ביותר. לא פורט בדוח באלו יישובים מופעלת התוכנית? מתי היא מופעלת? מהם הקריטריונים לבחירת התלמידים שישתתפו בתוכנית? מי הם המורים המלמדים בה? כיצד עוקבים אחר השפעת התוכנית על התלמידים?

2. במסגרת התוכנית מופעל (עפ"י הדוח) תגבור לימודי רחב היקף בבתי ספר יסודיים ברמה היישובית (כ – 2500 תלמידים). לא ברור מהדוח כמה מבין התוכניות הן העשרתיות וכמה בתחום התגבור הלימודי? האם תכניות ההעשרה המופעלות ליוצאי אתיופיה בלבד או במסגרת חברתית אינטגרטיבית? ( עמ' 51).

3. לא ברור מהדוח היכן מופעלת תכנית הכשרת מורים יוצאי אתיופיה (בסך – 1,104,000 ₪ ). האם המורים שלמדו במסגרת תכנית זו השתלבו במערכת החינוכית הפורמאלית הרחבה (עמ' 52).

ב. תגבור לימודי בבתי ספר על יסודיים והכנה לבגרות.

1. הכנה לבגרות – אין הסבר מדוע חלה ירידה במספר היישובים ובמספר המשתתפים בתכנית זו בין 2009 ל – 2010 (מ – 13 יישובים ל – 8 יישובים, עמ' 11)? התכנית הופעלה בעבר ע"י הפרויקט הלאומי ואופק לבגרות. האם אין כאן החלפת מקורות מימון ולא תוספת פעילות ?

חינוך בלתי פורמאלי – נוער

1. תנועות נוער – חסר פירוט בדוח האם הפעילות מתבצעת בנפרד ליוצאי אתיופיה או שהינה אינטגרטיבית. אלו תנועות נוער פועלות במסגרת תכנית החומש? חסר מידע בדוח.

2. היכן מופעלת תכנית "המעיין" (פיתוח מנהיגות)? עפ"י הדיווח 108 השתתפו בה בפועל, 58 רק סיימו, מדוע? לא צוין כמה מביניהם יוצאי אתיופיה (עמ' 52).

שירות צבאי

1. הכנה לשירות בצה"ל – אין בדוח כל הסבר על משך ואופן הפעלת התוכנית . האם כל החיילים יוצאי אתיופיה השתתפו בה? המספרים המופיעים בדוח אינם סבירים (11,190 חיילים בכל שנה? היקף השנתון אינו עולה על 1500 – 2000).

השכלה גבוהה

1. לא ברור מהדוח למה נועדו התקציבים בפיילוט פוירשטיין? (176,245 ₪). האם לגיבוש קונספטואלי של התכנית או לקידום בפועל של בני הקהילה?

2. האם נעשה מעקב כל שהוא אחר האפקטיביות של תכניות ההכנה, ההסברה והייעוץ השונות להשכלה גבוהה . ראוי היה לפרט ולא להסתפק רק בציון היקף הוצאה ומספר משתתפים (עמ' 36) .

הרמה השכונתית

1. העצמה אישית – לא ניתן להבין מהדוח אלו תכניות הופעלו ביישובים השונים, פרט להיקף ההוצאה ומספר משתתפים (שלעיתים נראה לא אמין, עמ' 39).

2. "מתבגרים בעלייה" ו"עושים עסקים" – מדוע אין פירוט על מספר המשתתפים בפועל? (עמ' 40).

3. מרכזים לגיל הרך – מופעל במספר רב של יישובים מתקציבי תכנית החומש. ראוי היה לפרט בדוח למה מיועדים כספי תכנית החומש, האם לפעולות העשרה כלליות, רכישת ציוד, האם לחיזוק נשים המתקשות בתפקודן, תחזוקה? האם המרכזים הינם אינטגרטיביים? מהי השתתפות הרשויות המקומיות בהפעלתם? (עמ' 53 – 54).

5. מבוגרים בקהילה – מהנתונים עולה שאין לתכנית זו ביקוש. האם והיכן התקיים דיון בהסבתה למטרה אחרת?

6. במסגרת תקציבו של אגף שיקום שכונות במשרד השיכון יש תקציב המיועד להקמת תשתיות חברתיות ומערך שירותים עבור הפרט – בדוח אין הסבר מהו סוג השירותים המופעלים בתקציב זה ומה הקשר בינם לבין תשתית השירותים הקיימים בשכונה (עמ' 70).

תעסוקה

1. האם נערך מעקב אחר ההשמה וההשתלבות בעבודה של המשתתפים בקורסי הכשרה מקצועית? אין התייחסות לנושא בדוח.

2. מספר המשתתפים בקורסים וביעוץ תעסוקתי מצומצם (כ –450 לשנה ).לאור היקף האוכלוסייה המועסקת בתעסוקה בלתי מקצועיות המספר אינו משמעותי (עמ' 42 – 43).

3. התוכניות השכונתיות בתחום התעסוקה מופעלות באמצעות מוקדי הקליטה. האם במסגרת הכנת הדוח נבדקה האפקטיביות של גורם מקומי זה כגורם מפעיל בתחום התעסוקה? מדוע לא להפנות האנשים ללשכת התעסוקה היישובית ולהעמיד לרשותם שם מתרגם בשעת הצורך.

5. האם מתן המלגות להכשרה מקצועית באמצעות תקציבי משרד השיכון מתואמת עם פעילותם של מוקדי הקליטה באותם יישובים ?

רווחה

1. תכנון ומיפוי יישובים ותכנית הכשרת מלווים – לנושאים אלו תוקצב עד כה סכום של כ – 1,500,000 ₪. אין בדוח כל פירוט מה עשו בתקציב זה ומה הייתה תרומתם לקידום הקהילה.

2. תכנית העצמת משפחות מתפקדות היא תכנית חדשה המופעלת בארבעה יישובים. חבל שאין דיווח בדוח על יישומה.

3. תכנית "מתלות לעצמאות" – לא ברור מהדוח האם היא מהווה תכנית השלמה בתחום התעסוקתי לתכנית משפחות המפורטת בסעיף 2 לעיל . לא ברור מהדוח מהו מספר המשתתפים בה (55 או 92, עמ' 49).

4. תכנית "דלת פתוחה" הופעלה בשנת 2009 בתקציבו הרגיל של משרד הקליטה. מדוע הועמסה על תקציב תכנית החומש? (עמ' 62)