בעצם, האתיופים בארץ כבר כשני עשורים פחות או יותר והתחושה היא וגם העובדות מוכיחות שהם אינם מצליחים להרגיש שייכים לחלוטין למדינה. אנו מורות חיילות ועובדות עם בני עולים מאתיופיה.
הם מרגישים שיכיים מאוד אך רבות מתביישים במוצאם ומראהם ומאחר ובביתם ההורים עוד לא שולטים לגמרי בשפה גם הם נתקלים בקשיים ושפתם דלה מה שמונע מהם להתקדם לימודית, חברתית יוצר רגשי נחיתות. במבחנים הפסיכוטכנים לצבא מאחר ושפתם דלה הם מקבלים תוצאות די נמוכות, תפקידהם שוליים וההמשך כבר די צפוי וידוע מראש..
ו? מה העדפה מתקנת לנצח? למישהו יש פתרון?
(סגור הודעה)16/3/2010
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
לראש העמוד
הוסף תגובה