עמוד ראשי    ' english    אמהרית   חיפוש    צור קשר 
'
לוח אירועים פורומים סטודנטים זכויות הכה את המומחה מגזין קו האופק קישורים התנדבות גלריות לוח דרושים תרומות הוסף למועדפים הפוך לעמוד הבית

נתונים קשים נחשפו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

"בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שקיימה דיון דחוף במקרי האלימות במשפחה בין עולי אתיופיה. כ-30% מהנרצחות בידי בן זוגן- עולות מאתיופיה, יו"ר ועדת הקליטה: כישלון מערכות טוטאלי. זו מגיפה שאסור להשלים איתה. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) אמר כי "על החברה  הישראלית כולה לערוך בדק בית אמיתי. מעבר העולים ממרכזי הקליטה לדירות הקבע גורם משבר ואנו כחברה לא מצליחים להצביע על הנקודה הבעייתית. אסור לחכות לאירוע המזעזע הבא, וכשמדובר במגיפה אסור לעבור לסדר היום."

ההורים הוותיקים לחצו: גן לאתיופים בלבד

בארבעה גנים במבשרת ציון מתחנכים רק ילדים שעלו מאתיופיה. התנאים ב"גנים האתיופיים" מחפירים: הגננות לא דוברות את השפה, אין אבטחה ואין חימום. מנהל מרכז הקליטה: "ההורים הוותיקים מתנגדים לעולים"

ח"כ דנון: המדירים אתיופים - לכלא

יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ח"כ דני דנון (ליכוד), קיים דיון של ועדת העלייה והקליטה בקרית מלאכי, על רקע אירועי הגזענות האחרונים בעיר.

דנון אמר "אני עומד כאן היום כנציג הכנסת מלא בושה. לא האמנתי שאצטרך לעסוק בנושא הגזענות נגד אחינו יוצאי אתיופיה בכזאת אינטנסיביות". ח"כ שלמה מולה (קדימה) שאמר: "הגזענות נמצאת ברחבי ישראל ולא רק בקרית מלאכי". 

במהלך הסיור סימן דנון את היעד הבא למאבק בגזענות "הפרדת גני ילדים ליוצאי אתיופיה בלבד במבשרת ציון הינה גזענות פושעת שלא תעבור על סדר היום, כל המדירים אתיופים צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח - שחור זה רק צבע." אמר דנון.

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

האגודה מוחה נגד גילויי הגזענות שנחשפנו אליהם לאחרונה וממשיכה במאבקה בדרכים הלגיטימיות בכנסת, בתקשורת, בממשלה ובקרב מקבלי ההחלטות.

בשנות השמונים והתשעים חשבנו שמדובר בהטלת הספק ביהדות והגזענות הייתה מוסווית והתבטאה בחוסר נוחות. היום הגזענות היא מפורשת, ברורה וחסרת בושה. בתקופה האחרונה הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה הפכה לדבר שבשגרה: הורים מוציאים את ילדיהם מבתי ספר בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, רשויות מקומיות שאינן מוחלשות לא מוכנות לקבל יוצאי אתיופיה לעירם, האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה גואה, ראשי ערים מפרידים ילדים יוצאי אתיופיה בתואנות מוזרות, נהגי מוניות לא מוכנים לקחת יוצאי אתיופיה, משרד הקליטה מסליל עולים חדשים לרחובות מסוימים, משרד החינוך לא נוקט עמדה ברורה לגבי בתי הספר דוגמת פתח תקווה, נתניה, באר יעקב, ראשון לציון ומאפשר לפרוייקטורים "לטפל" ביוצאי אתיופיה.

כאשר שרת הקליטה מצפה לתודה מיוצאי אתיופיה עלינו להבין שזו מי שמתווה מדיניות קליטה כלפי העולים ולדעת שהמדיניות היא בהכרח פטרונית ואינה יכולה להיות מדיניות חיובית כלפי העולים מאתיופיה. איננו מצפים ששרה זו תייצג את האינטרסים של הקהילה בממשלה.

עלינו לצאת מהשאננות ולפעול! זהו מאבק על פניה של החברה הישראלית. כל מי שעתידה של החברה הישראלית חשוב לו צריך לפעול ולהתנגד. השינוי יגיע רק בעבודה מאומצת של כולנו ובמאבק עיקש ומתמשך אל מול גילויי הגזענות והפטרונות ברמה הממסדית והאישית של כל אחד ואחת מאתנו. השינוי יצמח אם נוביל אותו, נדרוש אותו ונעשה אותו.

 

אנשי עסקים מוחים, בעסקים אין צבעים

אנו, מנהלים, בכירים וראשי חברות מובילות במשק המעסיקים אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה בתפקידים מקצועיים וניהוליים בחזית המשק הישראלי יוצאים נגד הדעות החשוכות, הבורות וגילויי הגזענות המופנים בעת האחרונה על ידי מיעוט זניח כלפי יוצאי אתיופיה בכלל וכלפי יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי בפרט.

הנשיא שמעון פרס: "לא נסבול גזענות, על הגזענים להתבייש במעשיהם"

נשיא המדינה, שמעון פרס, התייחס  לנושא הדרת יוצאי אתיופיה ולדבריה של השרת לקליטת עלייה אתמול, סופה לנדבר, לפיהם  האתיופים צריכים להגיד תודה על מה שקיבלו, ואמר לתלמידים ממוצא אתיופי: "אנחנו, מדינת ישראל כולה צריכה לומר תודה לעולים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל ולא להיפך. פרס הוסיף: "איננו רוצים גזענות אצלנו, או בכל מקום אחר".

כשמדובר באתיופים, כולם שותקים

פעם אחר פעם נחשפת הגזענות של החברה הישראלית בתקשורת כאילו הייתה זו הפעם הראשונה שאתיופים הם קורבן לגזענות מכוערת ואלימה. המקרה האחרון שנחשף בקריית מלאכי היה כאשר ועדי הבניינים התארגנו וקבעו פה אחד שלא ימכרו דירות לאתיופים.

הצעת חוק פיצויים לעולים שיקיריהם נספו בדרכם לישראל

האגודה מברכת את חבר הכנסת שלמה מולה על הגשת הצעת החוק ליו"ר הכנסת.  "בין השנים 1979 ו-1990 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת "ביתא ישראל", מן הכפרים באזור גונדר וטגראי לעבר סודן. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, רעב, מעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. הנתונים הרשמיים אומדים את מספר הנספים בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל בכ-4,000 נפש. למעשה, כמעט ואין משפחה יוצאת אתיופיה בארץ שלא איבדה בן משפחה במסעה המופלא של העדה הזו אל הארץ... הנספים בדרך הם פצע פעור וכאב מתמשך בין בני העדה, ועל המדינה לכבד, לתעד את זכרם ולהעניק תעודה רשמית של קרוב משפחה של נספה עליה. תעודה זו תהווה הכרה רשמית של מדינת ישראל בצער, בכאב ובייסורים שעברו יהודי אתיופיה במהלך עלייתם ארצה." (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה רואה בהצעה זו, המשך החתירה למען שוויון זכויות. המעשה של יהודי אתיופיה בתקופה שאחרי הציונות המודרנית הוא מעשה יוצא דופן. האגודה רואה בהצעה זו המשך המאבק הצודק להכרה בגבורתה של הקהילה ועשיית צדק היסטורי עם יהודי אתיופיה. יוזמה זו, היא סוף תקופתה של הכחשה והתעלמות מהסבל שעברו 'ביתא ישראל' בגלות ובדרך לירושלים.

ברכות על החלטת הממשלה

בעקבות פעילותם האינטנסיבית של 'האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה', 'ארגון אסירי ציון', 'העמותה לזכר יהודי אתיופיה' וארגונים נוספים בשיתוף עם יועץ ראש הממשלה אללין אדמסו אשר הניח את הבקשה על שולחן ראש הממשלה, החליטה הממשלה להנציח את הנופלים בדרכם לישראל ותקצבה זאת בשני מיליון שקלים. הנצחה זו חשובה לאין ערוך בנוסף לאנדרטה שכבר קיימת ומן הראוי שיינתן מקום לשמו של כל אחד ואחת ממי אשר נפלו. אנו זוכרים שעלינו להמשיך לפעול במלוא המרץ לממש את זכויותיהם של יוצאי אתיופיה בישראל ואנו נפעל למימוש ההחלטה בהקדם.

 

דיווח על פעילות האגודה בחדשים האחרונים

אנו באגודה, הצבנו מספר נושאים שאנו מתמקדים בהם בשנה האחרונה: דיור, חינוך ותעסוקה. בקובץ זה מפורטת פעילותנו השוטפת בתחומים אלה.
מעבר לתחומים אלו, אנו מקדמים את הנושאים החשובים ליוצאי אתיופיה ברבדים שונים: ברמה הממסדית אל מול משרדי ממשלה, בקרב ארגוני החברה האזרחית ובתקשורת.
אחד הנושאים שאנו מקדמים לאחרונה יחד עם שתי"ל הוא זכויות עובדים בקרב עולים חדשים אשר רבים מהם אינם מודעים לזכויותיהם הבסיסיות. פרוייקט זה נועד להכשיר רכזי תעסוקה במרכזי הקליטה אשר ירחיבו את מדד ההצלחה אל מעבר למציאת עבודה. אנו רואים במציאת עבודה דבר חשוב, אך לא מספיק כאשר העובד\ת לא מודע לזכויותיו הבסיסיות והוא נטול כל זכויות כפי שקורה אצל עובדי הקבלן. פרוייקט זה אמור להקנות ידע בזכויות עובדים ולאפשר מדד הצלחה איכותי יותר של מציאת עבודה כאשר לעובד\ת יש ידע לגבי זכויותיו בעבודה. הפרוייקט יתחיל כפיילוט בבאר שבע והוא נעשה בשיתוף עם מחלקת רווחה, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, טבקה ואשת חיל.

עכשיו בפורומים

[תרבות המגיע לי – עד מתי?]מעניין י (דניאלה11)
[ טיגרים? אמהרים? מה הקטע?]הייי (avivmanor8)
[תרבות המגיע לי – עד מתי?]הייי (avivmanor8)
[המילה האחרונה]מה כואב לך?י (yaell1)
[הפורום של כנרת נגוסה ובת אל אסרס]סקס חינםי (mamanhaziz)
[המילה האחרונה]באמת?י (תובל )
[חופש אקדמי: יוצאי אתיופיה וגבולות השיח]מחקר בנושא עלייה לישראלי (yaell1)
[חופש אקדמי: יוצאי אתיופיה וגבולות השיח]if I kill myself, who will defend my parents ?י (תובל )

חדשות

סקר

תורמים

האתר הוקם ע"י entry
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה ע"ר 580237709   © 2007 כל הזכויות שמורות
פייר קניג 28, קומה 5, ירושלים, ישראל 93469 טלפון: 02-6789673 פקס: 02-6790412 אימייל: contact@iaej.co.il  |  מפת האתר