בעקבות גלי המחאה של יוצאי אתיופיה בתקופה האחרונה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו נפגש עם פעילים וארגונים של יוצאי אתיופיה. בפגישות אלו, הביע ראש הממשלה נכונות לשנוי מדיניות בקליטת עולי אתיופיה ושילובם בחברה בישראל, בין היתר, על ידי שיתופה של הקהילה בהחלטות ותכניות לשיפור קליטתה. למרות קביעה זו, התאכזבנו למצוא כי הממשלה מתכוונת להגיש הצעת החלטה ביום ראשון ללא שיתופנו כפי שהובטח. הצעת ההחלטה -תיקון לתכנית החומש- לא רק שלא נעשתה בשיתופנו, אלא אף לא נותנת מענה, כפי שהבטיח ראש הממשלה, למכלול הכשלים שהצבענו עליהם בפגישותינו עם ראש הממשלה ושריו.  ראשי ארגונים ופעילים, הבענו את התנגדותנו להצעת ההחלטה והבאנו אותה לידיעתם של כלל השרים.

* מצורף המכתב שנשלח לראש הממשלה ולשרים .

1. לקראת הדיון שהתקיים בוועדת החינוך בכנסת ב – 30.11.2011 על היערכות משרד החינוך לשינוי בהרכבם של בתי הספר שמרבית תלמידיהם הינם יוצאי אתיופיה, הכינה האגודה מסמך המפרט רשימה של עקרונות שמוצע לפעול לאורם לקידום אינטגרציה לימודית איכותית וחברתית של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. המסמך נשלח לשר החינוך והופץ גם בקרב חברי וועדת החינוך בכנסת (ראה רשימת עקרונות אלו בנספח למסמך זה).

2. בינואר 2012 פנתה מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, גב' זיוה מקונן - דגו (להלן – "האגודה") למנכ"לית משרד החינוך, גב' דלית שטאובר, ובקשה לדון עמה בהיערכותו של משרד החינוך ליישום החלטת השר. עפ"י הצעתה של מנכ"לית המשרד, בתיאום עם האגודה, סוכם לקיים פגישה זו לאחר שנציגי האגודה יפגשו עם כל אחד ממנהלי המחוזות בנפרד וידונו עמו על  ההיערכות לשינוי בהרכב תלמידיהם של בתי ספר במחוזו, בהם  אחוז התלמידים יוצאי אתיופיה עולה על 50%.  

3. נציגי האגודה נפגשו עם מנהלי המחוזות ואנשי צוותם לדיון בנושא זה בתאריכים הבאים:

• מר מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים –1.1.2011 (בתי ספר בבית שמש וירושלים).
• גב' עמירה חיים, מנהלת מחוז הדרום – 30.1.2011 (בתי ספר באשדוד ואשקלון).
• דר' סולי נתן, מנהלת מחוז המרכז – 6.2.2012 (בתי ספר בנתניה, באר יעקב, רחובות, לוד, ראשון לציון).
• גב' רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה – 19.2.2012 (בתי ספר בחיפה וקריית ים).        

בכל אחת מפגישות אלו הדגישו נציגי האגודה את הצורך בהגברת מעורבות הורי התלמידים  הלומדים בבית הספר בו מיועד להתחולל השינוי.

4. נציגי האגודה השתתפו גם בדיונים שהתקיימו עם נציגי הורים ונציגי הרשות המקומית ביישובים הבאים: בית שמש, נתניה ובאר יעקב. ביישובים אלו רמת מעורבות ההורים הייתה נמוכה בטרם הצטרפה האגודה לדיונים אלו.

5. מאחר ומרבית בתי הספר בהם קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה נמנים על הפיקוח הממ"ד, ייזמה האגודה, בתאריך 15.4.2012, פגישה  עם הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, שמטרתה הייתה לבחון את היערכות המינהל לחינוך דתי לשינויים המתוכננים בשנת תשע"ג בבתי ספר אלו.  לפגישה זו זומנו גם נציגים של ארגון נאקוג' וארגון פידל המפעילים תכניות בתחום החינוך בבתי הספר בו לומדים תלמידים יוצאי אתיופיה. בסיכום ישיבה זו הוחלט על המשך פעילות משותפת בנושא בין האגודה לבין המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך. 

6.  בתאריך 19.4.2012 , שלחה האגודה מכתב ליו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ אלכס מילר, בו בקשה ממנו לזמן ישיבה של ועדת החינוך בכנסת לדיון חוזר בהיערכות מערכת החינוך, לקראת שנת תשע"ג,  לשינויים המתוכננים בהרכבם של בתי הספר שקיים בהם ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה. 

בשלב זה טרם קבלנו הודעה על מועד ישיבה זו.

יום שלישי ה-24 באפריל 2012 , השעה 10:00. אנחנו פותחים, כמה עשרות תומכים בראשותם של אלמיטו פרדה וששת דיירי מאהל המחאה כנגד הגזענות, בצעדה אל עבר בית המשפט העליון.  הצעדה, היוצאת  ממאהל העומד לפתחו של בית ראש הממשלה זה מעל לשבעים יום וליל, היא נרגשת וקולנית, הרבה שלטים, משרוקיות ומגפונים. כעת זה ברור, יום הדין הגיע, ערעור אחרון בעליון, ודרישתנו היא חד משמעית- "רוצים צדק". על פי הצפירות ונפנופי הידיים הרבים ניכר היה שהרחוב הירושלמי בעדנו, אולם בהגיענו להיכל, משמר בית המשפט בוחר להביע דווקא את תרעומתו מכמות התומכות והתומכים ודרישותיהם המופרעות, ועל כן מחליט להעניש אותנו, ככל הנראה בהתאם לסעיף 14ג' המפורסם האוסר שימוש יתר בדמוקרטיה. כניסתנו אם כך להיכל הצדק נמנעת למשך כשעה, וזאת בתקווה שנתפכח מדרישותינו המופקעות לשוויון וחירות." שוטרים לפני שופטים תיתן לך", הלא כבר נאמר בספר הספרים.

צעירים יוצאי אתיופיה החליטו להקים מאהל נגד גזענות במקום שבו היה מאהל שליט וקיבלו הודעת פינוי. כנראה שמאבק על פניה של החברה לא חשוב מספיק לעיריית ירושלים.

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מברכת על אישור חוק הקמת מרכז מורשת יהודי אתיופיה. מרכז המורשת, יאפשר לשמר את המורשת והזהות היהודית של יוצאי אתיופיה לדורתיהם, והינו בעל חשיבות מכרעת למען הדורות הבאים. "הצעת החוק שאושרה סופית, קובעת כי יוקם מרכז מחקר ושימור, מכון, ספריה וארכיון, שירכז את כל החומר הארכיוני והמחקרי שנעשה בעניין בכל העולם, לרבות תיעוד לגבי יוחסין, ויקיים כנסים אקדמאיים, קבוצות מחקר וסמינריונים. לפי החוק שהתקבל, השר הממונה ימנה חברי מועצה כאשר לפחות שליש מהם יהיו יוצאי אתיופיה, והמועצה - מלבד פיקוח על פעילות המרכז - גם תמנה וועדה מדעית" (מתוך החוק באתר הכנסת). האגודה תשמח לשתף פעולה בהעשרת מרכז המורשת, ותעקוב אחר יישומו של החוק.