משפחה
החברה האתיופית הינה חברה פטריאכלית, כאשר חלוקת התפקידים בין חברי המשפחה ובין המינים ברורה.
מבנה המשפחה היה הררכי ,לבעל או לאב היה מעמד בכיר והוא שלט על משאבי המשפחה והיה בעל זכות ההחלטה העיקרי. מבחינה כלכלית האישה היתה פחות עצמאית. האישה היתה אחראית לעבודות הבית כמו בישול, ניקיון, שאיבת מים, גידול ילדים וכו'.
יחס זה נשמר גם בין הילדים והמבוגרים. המבוגרים היוו את מרכז המשפחה והקשרים עם הילדים התבססו על יחסי סמכות וכבוד. התא המשפחתי היה מורחב והיחסים בין קרובי המשפחה היו הדוקים.
במקרה של סכסוכים בין בני זוג ושכנים ה"שמגלוץ'" (זקני העדה) היווה מנגנון גישור ופישור. במעבר לישראל ובתהליך הקליטה המשפחה עברה שינויים מרחיקי לכת. המשפחה המורחבת מאבדת את משמעותה. כמו כן, המשפחה נאלצת להתמודד עם דפוס חדש של יחסים שלעיתים גורמים לבלבול, מתחים וסכסוכים.
