לי הנגינה הנפוצים במוסיקה האתיופית הנם "קברו" (תופים), "מסינקו" (מעין כינור), "קרר" (מעין גיטרה) ו"ושינט" (חליל).
בכפרים אוהבים את השירה המלווה בקברו ומסינקו.
על אף שאלה הכלים הנפוצים במוסיקה האתיופית, המוסיקה באזורים העירוניים מושפעת ממקצבים מערביים ומלווה בכלי זמר מודרניים. המוסיקה ממלאה תפקיד חשוב בחיי הקהילה כגון בחתונות, טקסים וכו'.
הריקוד האתיופי נקרא "אסקסטה" ומתבצע ע"י הכתפיים והצוואר. קבוצות אנשים עושים מעגלים ומוחאים כפיים בעוד שזוג או יותר רוקדים במרכז המעגל.
גם הריקוד בשירה הטיגרית אינו שונה אלא שכאן המקצב שונה והרקדנים מסתובבים במעגל תוך כדי צעדים קטנים.
