דיור

ראשי דיור

בשנות ה-80, הנוהל הממשלתי הנחה כי העולים החדשים מאתיופיה יעברו ממרכזי הקליטה  לדיור ציבורי שלרוב היה בפריפריה. בשנות ה-90, לאחר מבצע שלמה, שונתה המדיניות, והוחלט כי לאור הפערים המשמעותיים אשר נוצרו בעקבות הפניית עולי אתיופיה לפריפריה, העולים שהגיעו אחרי שנת 1991 יהיו זכאים למענקים לטובת רכישת דיור על פי אזורי עדיפות. תוצאות מדיניות זו גרמה לכך שעולי אתיופיה אשר רכשו דירות מהמענקים רוכזו בשכונות מצוקה במרכז הארץ. ב-2008, גובשה תכנית חומש אשר העניקה הטבות במשכנתאות לזוגות צעירים, אך אלו לא מומשו עקב עליית מחירי הדיור החדים. לצד זאת, דווח בסוף העשור הקודם אודות רשויות מקומיות אשר סרבו לקבל אזרחים ממוצא אתיופי, ושכונות בערים אחרות שהיו עתירי עולי אתיופיה. דווחים אלו הובילו את משרד העלייה והקליטה לנוהל הקיים משנת 2011, המגדיר כי משפחות עולים היוצאות ממרכזי קליטה זכאיות למענקים כסיוע ברכישת דירות בשוק הפרטי. אך בכדי לקבל את המענק, יש לבחור מתוך רשימת ערים ושכונות, ולעיתים אפילו רחובות שאך ורק בהן ניתן לרכוש את הדירות. מדיניות זאת מקבעת את העולים הנ"ל לשכונת העוני הקשות ביותר, חוסמת אפשרויות כלכליות, חברתיות, תעסוקתיות וחינוכיות, ובכך מסלילה ומונעת מוביליות חברתית.

דיור