06.05.15

10 במאי 2015
פרסומים

התנהלות צה"ל בעניין תקיפת החייל דמאס פקדה, לא גורמת לכם להרים גבה? עשרה ימים נדרשו לצבא ההגנה לישראל לגנות את תקיפתו- מדוע? האין הוא חייל מן המניין? כיצד ייתכן שהגוף אשר אמון על ביטחונו הפיזי והנפשי של החייל, הוא לא הראשון לשחרר הודעה שמגנה את האלימות שהופעלה נגדו?

אולי ייתכן שהדבר פשוט פרח מזיכרונם?

-לא סביר כל כך.

הרי התקשורת המקומית והבינלאומית לא הניחה לסיפור, אפילו לא לרגע. עסקנו בו יום ולילה, ואפילו עברנו 2 הפגנות קשות. אז מהי כאמור הסיבה לשתיקה?

ובכן, לנו יש שתי סברות(ואולי אתם תעזרו לנו להכריע):

ראשית, ייתכן שמאחר והמערכות הצבאית והמשטרתית, עובדות בשיתוף פעולה קבוע מזה שנים(הצבא אפילו משאיל מחייליו למערכות ביטחון הפנים)- גינוי רשמי של צה"ל יפגע במשטרה וביחסים הטובים שביניהם. יחסים טובים, זה חשוב, אבל המשמעות שלהם מדאיגה: כששני גופי ענק שמשרתים את הציבור מתנגשים- טובת האזרח כלל לא עומדת בראש סדר העדיפויות.

והשנייה- היא גזענות. אותה אחת שהיוותה טריגר לתחושות שביעבעו מתחת לפני השטח כבר המון זמן.

כך או כך, יש פה כשל נוראי ביחסי המחוייבות של שני הגופים כלפי האזרח; האחד- אלים והשני- מתעלם.

התנהלות צה"ל בעניין תקיפת החייל דמאס פקדה, לא גורמת לכם להרים גבה? עשרה ימים נדרשו לצבא ההגנה לישראל לגנות את תקיפתו- מ…

‎Posted by ‎האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה‎ on‎ יום רביעי 6 מאי 2015

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים