חיפוש
Close this search box.

דיון בוועדת החינוך בכנסת, שהתקיים בתאריך 29.7.2014

מצ"ב לעיונכם סיכום הדיון בוועדת החינוך בכנסת, ב – 29.7.2014, בו הציגו יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, אלי אלאלוף, ופרופ' אודרי רקח, יו"ר צוות המשנה לחינוך של הוועדה,  את המלצות הוועדה בתחום החינוך.

הדיון אמנם היה כללי ולא התייחס במפורש ליוצאי אתיופיה, אולם רבות ממסקנותיו רלוונטיות לתחום עיסוקה של האגודה.

אלי אלאלוף (יו"ר הוועדה) : 

א. הנחת היסוד של הוועדה הייתה שהשקעה נכונה, בהתערבות המדינה,  במערכת החינוך היא כלי מרכזי לצמצום הפערים החברתיים. המטרה היא חיזוק החלשים ולא החלשת החזקים.

ב. העוני אינו רק כלכלי, אלא מצרף של היבטים רבים נוספים בתחומי – החינוך, התעסוקה, הבריאות, הדיור, הרווחה.. לפיכך ההיחלצות ממעגל העוני מחייבת את תקיפתו ממספר היבטים (ולא רק הגדלת רמת ההכנסה באמצעות הגדלת הקצבאות).

ג. כיום נשענים על דוח הביטוח הלאומי בלבד כדי לחשב את היקף העוני. מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הוא משרד ביצועי למתן קצבאות ולא משרד המשקף את מכלול מדיניותה של הממשלה. מן הראוי היה לפיכך שדוח זה יפורסם ע"י משרד ראש הממשלה.

ד. הוועדה הציבה לראשונה יעד והוא " הפחתת היקף העוני לרמתו במדינות המפותחות (OECD ) תוך 10 שנים. מימושו של יעד זה הוא תוצאה של מדיניות כלל ממשלתית ולא של פעילותו של משרד ספציפי. בכל משרד חייב להיות סעיף תקציבי למאבק בעוני וחייבת להיות סינכרוניזציה ביניהם (הערה שלי – לא ברור אלו יעדים ספציפיים קבעו בתחום החינוך).

ה. לטענתו קבוצת הגיל המוזנחת ביותר היא הגיל הרך, לכן רבות ממסקנות הוועדה מתייחסות לקבוצת גיל זו. בקבוצת גיל זו מטפלים ארבעה משרדים – רווחה, חינוך, כלכלה ובריאות שאין תיאום ביניהם. ממליץ למנות א משרד החינוך למשרד מוביל של הטיפול בגיל הרך, לחזק בהם את ההיבט החינוכי בהם ולהקצות משאבים להכשרתן של המטפלות.

ו. מרבית התקציב שיועד לבניית מעונות יום המיועדים לגיל הרך (0 – 3) בשנים האחרונות לא נוצל בהיעדר תקציב משלים של הרשויות המקומיות החלשות, באשכול 1 – 3. יש לפטור רשויות אלו מהשתתפות במימון בניית מעונות היום. ילד ממשפחה מוחלשת המתגורר ביישוב מוכה פעמיים. כיום יש במערכת תקציב לא מנוצל המספיק לבניית 200 מעונות נוספים.

ז. העלייה במעורבות המגזר השלישי באספקת שירותים חברתיים ככלל ובתחום החינוך בפרט  מחלישה את מערכת החינוך ולא מחזקת אותה. במרבית המקרים אין פיקוח על תכניות אלו ואין הנחייה מקצועית.

ח. במשרד החינוך קיים חסר בולט בנתונים וקיימת אי שקיפות של נתונים. המשרד הודיע שבכוונתו להקים יחידה מיוחדת שתאגם את כל הנתונים ותאפשר נגישות לציבור אליהם (ובתנאי שפרסומם לא יפגע בזכויות הפרט).

ט. יתרונו של הדוח הוא באי היותו מגזרי (ילד עני הוא ילד עני).

י. מתנגד להקמת רשות למלחמה בעוני, מסיר את האחריות מהמשרדים.

יא. קיימת סתירה מובנית בין תקצוב דיפרנציאלי לגישה אוניברסלית בקצבאות גם למבוססים. לצערו, לא הצליח לשכנע את חברי הוועדה בגישה זו.

פרופ' אודרי רקח:

א. ילדים החיים בעוני מושפעים מהרקע המשפחתי שלהם לפיכך יש לגייס מספר משרדי הממשלה לטיפול בכל בני המשפחה ולא רק בילדים עצמם. על מערכת החינוך לשים את הילד במרכז.

ב. על מערכת החינוך בכללותה לעבוד באופן דיפרנציאלי. כיום כמעט ואין דיפרנציאלות במערכת.

ג. יש כיום כ – 400 תכניות המיועדות לילדים החיים בעוני ולילדים בסיכון. לא ידוע מה מספר הילדים הנהנה מכל אחת מהן, מי מקבל ומי לא מקבל, מה עלותן ומה תועלתן.

ד. המורים עובדים בכיתות הטרוגניות ואין להם הכלים וההכשרה לעבוד עם אוכלוסיות החיות בעוני.

ה. צוות החינוך של הוועדה החליט להתמקד בגיל הרך מאחר והסתבר שרבים מהילדים מהאוכלוסיות החיות בעוני צוברים פערים ניכרים עד כתה א'. הציעו לפיכך להקים כ – 40 מרכזים נוספים לגיל הרך, בעיקר ביישובים באשכול 1 – 3.

ו. קיימים במערכת החינוך מספר רב של ילדים בעלי ליקויי למידה שאינם מאובחנים ולפיכך אינם זוכים לטיפול. מרביתם מהשכבות המוחלשות. יש לתגבר את תקציבי האבחון לרשויות מקומיות חלשות ( לאחרונה אושר חוק למתן הקלות לסטודנטים מאובחנים עם קשיי למידה).

ז. בשנים האחרונות חל צמצום בהיקף הנשירה ממערכת החינוך אולם גברה הנשירה הסמויה. אין מידע מספיק על היקף התופעה. ידוע שמרביתה מתרכזת באוכלוסיות המוחלשות.

ח. קיימות כיום  56 תכניות הכנה לבגרות המיועדות לתלמידים מתקשים. יש לבחון תכניות אלו ולבדוק את פרישתן ביישובים מוחלשים ובשכונות מוחלשות.

ט . אין להסתפק בהפעלת יום לימודים ארוך ביישובים מוחלשים ושכונות מוחלשות. יש לעבותו במתן תזונה ראוייה. מסתבר שדווקא ביישובים המוחלשים לא מופעלות התכניות לארוחה חמה, בהעדר תקציב משלים של הרשויות המקומיות.

י. יש להקצות משאבים באזורים מוחלשים להפעלת מסגרות להשלמת השכלה עבור הורים בעלי פחות מ – 10 שנות השכלה ולקשרו למסגרות של הכשרה מקצועית. לא ניתן לחלץ מעוני ללא השלמת השכלה של קבוצות אלו.

י"א. הוועדה לא הספיקה לדון בתרומתן של פנימיות היום לילדים החיים בעוני.

י"ב. תנועות הנוער כמעט ואינן פועלות ביישובים מוחלשים.

י"ג. יש לבדוק מחדש את מרכיבי מדד הטיפוח ומשקלם היחסי. יש להגדיל המשקל של מצבה החברתי – כלכלי של הרשות המקומית.

י"ד. הוועדה החליטה שלא לדון בחינוך המקצועי – הטכנולוגי מאחר והנושא נמצא על שולחנו של שר החינוך ממילא.

הערות של ח"כ שהשתתפו בדיון:

ח"כ נהרי (ש"ס) : יש לבדוק מדוע קיצץ משרד החינוך בשנים האחרונות דווקא את תקציבי אגף שח"ר, המתנ"סים ותנועות הנוער שיועדו לטיפול באוכלוסיות המוחלשות.

ח"כ דב חנין (חד"ש). חשוב לטפל בתופעת העוני בקרב ילדים. צמצום הפערים ברמת ההישגים הלימודיים בין תלמידים מקטינה את הפערים החברתיים בחברה של מחר. אין בעייה של תקציב, ניתן לבטל מספר "פטורים ממס" . יש לבדוק לגבי כל פטור, מי מרוויח ממנו ומי מפסיד. משרד החינוך אינו מתוקצב דיו. והתקציב הקיים מוקצה עפ"י שיקולים פוליטיים.

נציג הסתדרות המורים: יש לפעול להקטנת מספר התלמידים בכיתה ובעיקר ביישובים מוחלשים. יש לבטל הדרישה להשתתפות רשויות חלשות במימון השירותים החברתיים.

אורי אלדר (נציג הפורום למאבק בעוני) . אין להפסיק את עבודת הוועדה למאבק בעוני. יש להטיל על חבריה את האחריות למעקב אחר יישום המלצותיה.

משתתפת ממכון מנדל: מכינים מסמך כיצד לפעול לצמצום הפערים בהישגים לימודיים. מצאו שקיימת חשיבות רבה לתחושת המסוגלות העצמית של התלמיד בקבוצות מוחלשות.

עירית בירן, נציגת משרד החינוך בוועדה.

• המשרד שוקד בימים אלו על הכנת תכנית פעולה ליישום עקרון התקצוב הדיפרנציאלי החל מתשע"ה. יתייחסו גם להבדלים בחוזקן הכלכלי של הרשויות המקומיות.

• תופעת כניסת המגזר השלישי למערכת החינוך נמצאת בתהליך הסדרה. כיום היישובים המבוססים נהנים יותר מתרומות המגזר השלישי מאשר יישוביםשאינם מבוססים (יעלו על האינרנט את רשימת הקרנות התורמות והתוכניות שתורמים להן).

• יש מאמץ במשרד החינוך לפתח תשתית נתונים שקופה ואמינה יותר.

• שוקדים היום על פיתוח מדדי סיכון של תלמידים.  הבעיה היא כיצד שומרים על החשאיות של נתונים פרטניים.

נועה היימן, נציגת משרד האוצר

• משרד האוצר תומך בתקצוב דיפרנציאלי .

• יש להגדיר מחדש את הסמכויות שבידי מורים ומנהלים ויכולתם להתאים התכניות למאפייני ביה"ס.

• פועלות כיום במערכת מספר רב של תכניות קטנות ובלתי משמעותיות יש לאתר מביניהן, באמצעות הערכה, את התכניות  המצליחות ולהעביר רק  להן משאבים .

רוויטל בר, נציגת אגף שח"ר.

• יש לפתח את תחושת המסוגלות גם בקרב ההורים.

• קיימת בעיית תיאום גם בתוך משרד החינוך (ריבוי תכניות).

חנה אלעזר לגסה, האגודה למען יהודי אתיופיה

• הקהילה האתיופית נמנית ברובה על האוכלוסייה החיה בעוני. מרבית השירותים שהינה מקבלת מופרטים. על משרדי הממשלה ליטול על עצמם את האחריות לקידומה.

חגית חובב, יו"ר המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי,

• לא ברור מדברי חברי הוועדה האם התקצוב הדיפרנציאלי יחול רק על שעות ההוראה או גם על סעיפים נוספים (פסיכולוגים, יועצים, כוח הוראה…).

•  בדוח הוועדה לא צוין מה היקף התוספת הנדרשת לקבוצות המוחלשות כדי שהדיפרנציאליות אכן תהיה אפקטיבית לצמצום פערים. על חברי הוועדה להשלים חסר במידע זה.

 נציג "אנו" – בכוונתנו לבצע מעקב אחר יישום כל המלצות הוועדה (הערה שלי – החלפנו כרטיסי ביקור לצורך קביעת פגישה.

 סיכום הדיון

• אלי אלאלוף, יו"ר הוועדה. – מקווה שתוך חודשיים תתקבל בממשלה החלטה על יישום הדוח ויוחל בהכנת תכנית מפורטת בהנחיית מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לדעתו יש צורך מידי בהיערכות תקציבית ל – 2015 בשלושה נושאים:

o מתן תוספת לקשישים עניים.

o טיפול בסוגיית העניים העובדים (מענק הכנסה).

o ניצול תקציבים שאושרו ולא נוצלו (תקציב מצטבר של מיליארד ₪ שלא נוצל).

קיימים שני נושאים מבניים שמומלץ לעסוק בהם בעדיפות גבוהה:

O  העברת האחריות להפעלת מסגרות לגיל הרך ממשרד הרווחה והכלכלה  למשרד החינוך.

O העברת האחריות לבתי ספר מקצועיים  –  טכנולוגיים ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

עמרם מצנע, יו"ר וועדת החינוך.

• מבחנו של הדוח הוא ביישומו.

• מתרשם שלשר החינוך יש פתיחות ונכונות ליישום חלקו בדוח.

• לא די בשוויון בהקצאות, יש צורך לייצר הקצאת משאבים המאפשרת שוויון הזדמנויות (באחריות ממלכתית).

• יש ליצור מדרג דיפרנציאלי בשיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות במתן שירותים. החלטה זו אינה מחייבת שינוי חקיקה. שר החינוך רשאי להביא הצעה משלו לדיון והחלטה בוועדת החינוך.

• יש להגביר את השקיפות בתקציב משרד החינוך.

 

כתבה: חגית חובב

יועצת אסטרטגית

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system