דיון בוועדת החינוך התרבות והספורט, שהתקיים 23/6/14

3 באוגוסט 2014
דיווחים מוועדות הכנסת

נושא הדיון: תיקון חוק – תלמידים עם לקויות למידה בהשכלה גבוה.

עיקרי הדברים:

היתה אי הסכמה בין אנשי האבחון לגבי הגדרת התפקיד ומי בעצם מורשה לבצע אבחונים ללקויי למידה?

הפסיכולוגים טענו שהם אמורים לאבחן כי הראיה שלהם כוללת גם את הצד הרגשי, המנטלי והקוגניטיבי. המרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת טענו שגם להם יש מקום באבחונים ושאי אפשר לזלזל במקצוע שלהם, וכיוון שהאדם הוא מכלול והליקויים מגוונים יש מקום לכל אנשי המקצוע להתערב באבחון כדי לתת תוצאה טובה יותר, כך שכל תלמיד יקבל מענה שמתאים ללקות שלו. כמו-כן, כל נותני השרות צריכים לשבת במרכז אחד כדי למנוע תסכול של הסטודנטים ושיוכלו לקבל את כל הסיוע הנכון במקום אחד.

מסתבר שתלמיד עם לקות למידה צריך לבצע אבחונים מספר פעמים בחייו כדי לקבל התאמות. הראשון הוא בבית הספר היסודי, לאחר מכן בחטיבה או בתיכון וגם כאשר הוא מגיע להשכלה גבוהה התלמיד צריך לעבור שוב אבחון כדי לקבל התאמה. מה שנעשה בעבר לא תופס לכל החיים. הנושא הזה מקשה על בני הקהילה. יש אבחון יתר בתקופת בית הספר היסודי על רקע בעיות שונות שחלקן לא מצדיקות את האבחון. מעבר לכך, לרוב האבחונים נעשים כדי להקל על בית הספר תוך הפניית תלמידים לחינוך המיוחד. ואילו כאשר התלמידים מגיעים לתקופת החטיבה והתיכון לא מאלצים אותם לעבור את האבחונים כי העלות שלהם גבוהה. להורים של הילדים אין את האמצעים כדי לערוך לילדיהם אבחונים שעלותם נעה בין 2500-3000 ₪. תלמיד בעל לקות למידה, שאינה מטופלת, המצב שלו מחריף ומתדרדר עם עליית הגיל. זה גורם לתלמידים בעלי פוטנציאל גבוה לנשור מהמערכת בגלל קשיים הנובעים מלקות למידה.

מוסדות להשכלה גבוהה פיתחו כלי לאבחון משלהם, ומשרד החינוך נמצא כרגע בתהליך של פיתוח כלי דומה לאבחון של תלמידים בכיתה י' לקראת הבגרויות. זה יהיה פתרון מצוין עבור תלמידים שלא היה באפשרותם לממן בעצמם את האבחונים.

עניין אחר הוא הנגשה של מידע, הנחיה והסבר לגבי ההליך עצמו ועל הבדיקה בכלל. יש מספר לא מבוטל בקרב יוצאי אתיופיה שלא יודעים את הזכויות המגיעות להם כתוצאה מאבחון, וכן לא יודעים מה ההשלכות של חוסר האבחון.

ח"כ עמרם מצנע: אנחנו מדברים על אבחון אבל לא על טיפול. משרד החינוך צריך לחשוב על זה, לתת כלים מתאימים לילדים שעברו אבחון. זה גם הגורם הראשי לפערים חברתיים, הורים בעלי אמצעים הולכים לאבחונים ומי שלא יכול לא הולך ולכן נוצרים פערים. רוב הילדים שיושבים בבתי הסוהר הם ילדים לא מטופלים שאת האינטליגנציה שלהם ניתבו לערוצים הלא נכונים.

לדעת האגודה, אם יוסדר נושא התשלומים על האבחונים וכן יוסדר נושא רצף האבחונים והנגשתו, זה יוכל להקל על התלמידים.

 

כתבה: חנה לגסה אלעזר

קידום ושנוי מדיניות

hana@iaej.co.il

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים