העובדות על התקדמות יוצאי אתיופיה בישראל

30 ביוני 2014
חברה אזרחית-קליטה ועלייה

Click for English

פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ויושבת ראש האגודה, שולה מולא, מביעות דאגה מוצדקת לנוכח האתגרים המתמשכים עמם מתמודדים יהודי אתיופיה בישראל, ואנו מוקירים את פעילותן לקידום אוכלוסייה זו. עם זאת, הטענות שעלו בפרסום האחרון של האגודה מפנות אצבע מאשימה לכיוון הלא נכון.

לאמיתו של דבר, הנתונים המלאים אודות ההשפעה של מגוון התוכניות ליוצאי אתיופיה בישראל מצביעים על מגמות מעודדות. על כן חשוב להציג את העובדות לאשורן:

עובדה מספר 1: ילדים ישראלים יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתוכנית PACT מגיעים רק עתה לגיל שבו נערכות בחינות הבגרות, ועל כן אין בידינו עדיין תמונה מלאה על הצלחתם בלימודים נכון להיום, ולבטח לא על חוויותיהם בצבא או בשוק העבודה. עם זאת, ההערכות החינוכיות מספקות לנו דיווחים מעודדים המצביעים על התקדמות משמעותית: על פי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) במשרד החינוך, תלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך היסודי צמצמו פערים באופן משמעותי ביותר: ציוניהם במתמטיקה נמוכים רק ב-9% משאר התלמידים היהודים בישראל, באנגלית – ב-12% ובעברית – ב-17%. למעשה, הערכה רשמית של תוכנית PACT הראתה שעד לסוף גן החובה וכיתה א', אחוז הילדים יוצאי אתיופיה המתקשים בכישורי שפה צומצם ב-40%, ואחוז המתקשים בחשיבה מתמטית צומצם ב-55%.

עובדה מספר 2: בעוד נכון הדבר ש"רק 26.4% מבין תלמידי כיתה י"ב יוצאי אתיופיה בישראל זכאים לתעודת בגרות מלאה", בחינה נוספת של הנתונים מגלה עלייה מהירה ומרשימה מאוד בשיעור הזכאות לבגרות בתקופה של פחות מעשור: בין השנים 2001 ל-2010 נרשמה עלייה של 100% – הכפלה של מספר תלמידי התיכון יוצאי אתיופיה הזכאים לתעודות בגרות.

עובדה מספר 3: החששות בנוגע לשיעור התעסוקה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מבוססים, אך ניתן להציג גם דוגמאות לשיפור: כך למשל, מאז שנת 2002 שיעור המועסקות מקרב נשים יוצאות אתיופיה בישראל הכפיל את עצמו – מ-30% ל-60%. כמה גורמים תרמו לשיפור דרמטי זה, ובהם גם תוכנית "אשת חיל" לשילוב נשים עולות מאתיופיה בעולם התעסוקה, שהפעיל הג'וינט ברחבי ישראל. בנוסף, הג'וינט ומשרד הכלכלה ייסדו יוזמה לפיתוח וקידום קריירה המתמקדת בישראלים יוצאי אתיופיה העובדים במשרות מעוטות-הכנסה. עד סוף שנת 2014 התוכנית תיושם במלואה ותשולב בשירותי התעסוקה בבאר שבע, בחדרה וברחובות, ובשנת 2015 צפויה התוכנית להתרחב לשש ערים נוספות.

כאשר בוחנים את שלוש המגמות המוצגות לעיל, הן מצביעות על שיפור ניכר בתחומי החינוך, הזכאות לבגרות והתעסוקה בקרב אוכלוסייה שהגיעה הביתה לישראל לפני רק מעט יותר מ-20 שנה.

האם נותרו פערים שיש לגשר עליהם?

אין ספק. בנקודה זו אנו מסכימים לחלוטין עם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה – אבל עלינו להיות ברורים בנוגע למטרות ולציפיות. התוכניות שבנינו, הרצנו, ואשר אומצו על ידי ממשלת ישראל, תמיד הציבו כמטרה את צמצום הפערים, אך מעולם לא התיימרו לחסל אותם לחלוטין. אין ספק – אילו חיסול הפערים היה המדד היחיד להצלחה של תוכניות מסוג זה, הרי שיוזמות התערבותיות דומות ברחבי העולם (ובכללן תוכנית Head Start בארצות הברית) היו כולן מבוטלות לאורך זמן בשל כשלונן להגיע למימוש יעד נשגב זה.

האם צריך לעשות עוד?

בהחלט – ורק אם נפעל יחד עם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, עם ארגונים לא-ממשלתיים ועם הממשלה נוכל להמשיך בדרך אל השגת המטרה. אנו רואים באגודה למען יהודי אתיופיה בישראל, במנהיגיה ובפעיליה, שותפים מהותיים שלנו בדרך זו.

המשימה אמנם טרם הושלמה, אך עשרות מיליוני הדולרים אשר הושקעו במיזמים פילנטרופיים על ידי שותפינו, והתקצוב שמקצה ממשלת ישראל לתוכניות, הביאו יחד לצמצום משמעותי של הפערים העמוקים בין יוצאי אתיופיה בישראל לתושבי ישראל בכלל, גם אם יש עדיין בעיות ואתגרים.

המציאות היא שאף על פי שקליטה של כל קבוצת עולים לוקחת זמן (ולעלייה מאתיופיה מלאו רק מעט יותר מ-20 שנה), ואף על פי שכולנו היינו רוצים לראות את השינוי מתרחש בקצב מהיר יותר, אין ספק שהגענו להישגים אדירים, וכל זאת בתוך חברה שעצמה קיימת רק 66 שנים.

אז בואו נשתף פעולה לקידום פתרונות חדשים, ונמשיך בסגירת אותם פערים כואבים אשר מקשים על יוצאי אתיופיה בישראל לתפוס את מקומם הראוי בחברה הישראלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים