ישראלים יוצאי אתיופיה: נפרדים ולא-שווים

30 ביוני 2014
חברה אזרחית-קליטה ועלייה

Click for English

מאת שולה מולא, יושבת ראש האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה וזיוה מקונן-דגו, מנכ"לית האגודה

ארגון הג'וינט חגג לאחרונה מאה להיווסדו, ואין ספק שיש לו הרבה על מה להתגאות. הג'וינט פעל להצלת חיי יהודים ולחידוש ושיקום קהילות יהודיות בעבודתו עם פליטי שתי מלחמות העולם באירופה, בתמיכתו ביהודי ברית המועצות לשעבר, ובשורה ארוכה של תחומים ומקומות נוספים שקצרה היריעה מלתאר.

אולם ימי הולדת מספקים לא רק סיבה לחגיגה אלא גם הזדמנות לבחינה עצמית. והדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בחגיגה לכבוד ארגון שפעולותיו משפיעות על חייהם של אלפי אנשים.

במשך שנים רבות, ארגון הג'וינט פעל להבאת יהודי אתיופיה לישראל ולקליטתם במדינה. מסיבה זאת, ומשום שאנו מעריכות כל כך את המחויבות המתמשכת של הארגון למטרה זו, אנו חשות כי חובתנו ותפקידנו להעלות על הכתב כמה מהתובנות הביקורתיות ביחס לקליטת היהודים יוצאי אתיופיה בישראל אליהן הגענו לאורך השנים במסגרת פעילות הארגון הישראלי למען יהודי אתיופיה.

למרות תקצוב משמעותי המופנה ליהודי אתיופיה, תוכניות ההתערבות שהופעלו בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל היו לרוב ברמה נמוכה. הג'וינט, שנתפס על ידי גופי ממשל כארגון המציב סטנדרטים מקצועיים גבוהים, היה שותף ליצירת תוכניות אלה וליישומן, יחד עם מגוון גופים ממשלתיים ולא-ממשלתיים. אנו מאמינות שאחת הבעיות הבסיסיות בתוכניות אלה היא שהן משמרות את ההפרדה בין יוצאי אתיופיה לכלל הקהילה בכך שהן מציעות תוכניות המיועדות ליוצאי אתיופיה בלבד. אנו סבורות שכדי להביא לשגשוגה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל נדרש שינוי תפיסתי עמוק.

ביוזמת ממשלת ישראל, במהלך 30 השנים האחרונות ארגון הג'וינט הפעיל תוכניות רבות ליוצאי אתיופיה בישראל, במגוון תחומים: חינוך, תעסוקה והעצמת הקהילה. אחת היוזמות המשמעותיות שהפעיל הג'וינט בעשור האחרון – משמעותית הן בהיבט ההשקעה הכספית בה והן בגישתה ההוליסטית (כפי שהצהירו בג'וינט) היא תכנית PACT ו-PACT+. על פניו, נראה שתכניות PACT (Parents and Children Together), המבקשות להתגבר על הפערים החברתיים-כלכליים שמהם סובלים ישראלים יוצאי אתיופיה, מאמצות גישה הגיונית שצפויה לבצע שינוי של ממש בחינוך הישראלים יוצאי אתיופיה.

אלא שלמרבה הצער, התוכניות לא משיגות את מטרתן. פערים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לאוכלוסייה הכללית ניכרים כבר בכיתה ב' ומתגברים עם הגיל, וזאת למרות שמרבית הילדים יוצאי אתיופיה נולדו בישראל. בחינות המיצב המבוצעות על ידי המרכז הארצי למדידה והערכה בחינוך במשרד החינוך מצביעות על כך שלמרות פעילות הג'וינט בתחום החינוך, בשנת הלימודים 2011-12 עדיין קיימים פערים משמעותיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין האוכלוסייה הכללית.

הפערים בין הישגי תלמידי כיתה ב' יוצאי אתיופיה לבין הישגי כלל התלמידים דוברי העברית באותה שכבת גיל במבחן המיצ"ב בעברית עומדים על כשלושת רבעי סטיית תקן, וזאת למרות שרבים מהם השתתפו בתוכניות PACT מלידה. הישגיהם של תלמידי כיתה ה' יוצאי אתיופיה בישראל נמוכים יותר מהממוצע הארצי בקרב כלל התלמידים דוברי העברית ב-67 נקודות (מתוך 500) באנגלית, 63 נקודות (מתוך 500) במתמטיקה, 69 נקודות (מתוך 500) במדע וטכנולוגיה ו-49 נקודות (מתוך 500) בעברית. חלק מתלמידים אלה השתתפו בתוכניות PACT ו-PACT+. תלמידי כיתה ח' יוצאי אתיופיה בישראל רשמו הישגים נמוכים יותר מהממוצע הארצי בקרב כלל התלמידים דוברי העברית באותה שכבת גיל ב-89 נקודות (מתוך 500) באנגלית, 82 נקודות (מתוך 500) במתמטיקה, 90 נקודות (מתוך 500) במדע וטכנולוגיה ו-85 נקודות (מתוך 500) בעברית.

קיימים פערים משמעותיים גם בציוני בחינות הבגרות, ובייחוד בבגרויות במקצועות המוגברים, הנדרשות לקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. רק 26.4% מתלמידי כיתה י"ב יוצאי אתיופיה בישראל היו זכאים לבגרות מלאה, המאפשרת מוביליות חברתית עתידית, וזאת בהשוואה ל-51% מהתלמידים באוכלוסייה היהודית הכללית. פער זה צומצם קלות בשנה שעברה, אבל השינוי מתרחש בקצב איטי מדי.

את השפעת ההישגים הלימודיים הנמוכים ניתן לראות גם במצב המייאש של צעירים אלה, ככל שהם הולכים ומתבגרים. אחוז הגיוס של ישראלים יוצאי אתיופיה הוא הגבוה ביותר בכלל האוכלוסייה, אך כמעט מחצית (50%) מכלל החיילים יוצאי אתיופיה שהו בכלא הצבאי במהלך שירותם הצבאי, וזאת בהשוואה לרבע (25.4%) מכלל חיילי צה"ל.

פערים בולטים קיימים עדיין גם בתחומי התעסוקה וההכנסה. רמת התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בישראל משתווה לרמת התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית (גברים ונשים כאחד), אולם שיעור העובדים הלא-מקצועיים בקרב יוצאי אתיופיה גבוה פי ארבעה. השכר שלהם נמוך ב-45% משכר האוכלוסייה הכללית וההכנסות למשק בית (כולל קצבאות) נמוכות ב-41%. 41.9% מיוצאי אתיופיה בישראל מצויים מתחת לקו העוני, וזאת בהשוואה ל-14.4% מהאוכלוסייה היהודית הכללית. 57% מהם מוכרים לשירותי הרווחה.

מאז שנות התשעים הג'וינט השקיע סכומים עצומים במטרה לספק ליוצאי אתיופיה בישראל כלים מקצועיים אשר יאפשרו להם להשתלב בצורה הטובה ביותר בשוק העבודה הישראלי. האם אלה התוצאות להן ייחלנו, לאחר שנים של השקעה משמעותית כל כך מצד הג'וינט?

אנו פונות אל מנהלי הג'וינט ואל אנשי המקצוע הפועלים במסגרת הארגון בבקשה לשאול את עצמם כמה שאלות חשובות:

  • כיצד ניתן להסביר את הכשלונות לאור ההבטחות המרהיבות שהיו גלומות בתוכניות הג'וינט לקהילה?
  • מדוע הג'וינט עדיין לא החל בהפעלת מרכזי ההכוונה לתעסוקה שנועדו לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל? מדובר בתחום שהג'וינט מתמחה בו, על פי עדותו, ובהתחייבות אשר לקח על עצמו עוד בשנת 2012, בהתאם להחלטת הממשלה.
  • מתוך עשרות עד מאות עובדי הג'וינט יוצאי אתיופיה, החלק הארי עובדים במשרות זוטרות וזמניות. מדוע ישראלים יוצאי אתיופיה אינם ממלאים תפקידים מרכזיים ובכירים יותר בבניית התוכניות ליוצאי אתיופיה בישראל, בהטמעתן ובהערכתן?

 

כפי שהזכרנו בראשית דברינו, אנו מאמינות שיש צורך בחשיבה יסודית ומחודשת אודות המדיניות ביחס ליוצאי אתיופיה בישראל. אנו מאמינות כי המדיניות הקיימת מבודדת ומפרידה אותם, ומאפשרת לתוכניות נחותות לזכות בתקצוב ללא ביצוע הערכה ראויה. דוגמה בולטת לטיפול ה"מיוחד" שלו זוכים ישראלים יוצאי אתיופיה ניתן למצוא בכך שמבין כלל תפוצות העולים, כל התקצוב הממשלתי לעולי אתיופיה מנוהל על ידי משרד העלייה והקליטה, אולי המשרד החלש ביותר והכי פחות יעיל בממשלת ישראל, וזאת על אף שרוב-רובו של התקציב משרת יוצאי אתיופיה שנמצאים בישראל 20 שנה ויותר (או אף כאלה שנולדו כאן). מנגד, תוכניות לעולים מרוסיה ולעולים מתפוצות אחרות, פועלות תחת משרד העלייה והקליטה לתקופה מוגבלת של שבע שנים בלבד.

למרבה הצער, הג'וינט ממשיך להיות שותף במדיניות ההפרדה המאפיינת את רשויות הקליטה הממשלתיות, מדיניות הממשיכה להתייחס אל יוצאי אתיופיה בישראל כאל עולים, אף על פי שמרביתם הגיעו לישראל לפני יותר מ-20 שנה, או נולדו בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים