על תהליך תיעוד שמות הנספים

22 ביוני 2014
תרבות-מסורת-תקשורת

רבים מהאנשים שהגיעו השנה לאנדרטה בהר הרצל, ביום הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, ינצרו את הרגע בו יכלו, סוף-סוף, למצוא מצבת זיכרון הנושאת את שמות יקיריהם שלא זכו להשלים את המסע. שמותיהם של האנשים, שיצאו מבתיהם, הלכו בדרך לא דרך, חצו את מדבר סודן ובעודם במסע אל ירוסלם מצאו את מותם. אנשים שמעולם לא הובאו לקבורה נאותה ומקום קבורתם לא נודע.
תהליך תיעוד שמות הנספים איננו עניין של מה בכך, והיו לו גלגולים ושלבים שונים. הראשון שהחל את תהליך תיעוד השמות עוד בשנות השמונים היה אורי רדה, שהקדיש את מרצו וזמנו, ללא לאות, להנצחה, ובספרו "מאתיופיה דרך סודן להר הרצל: הטרגדיה של 'מבצע משה' והמאבק להנצחה", שיצא לאור ב2005, מצוינים יותר מ-800 שמות. מאוחר יותר, בשנת 2007, הצטרף למשימת ההנצחה גם ארגון אסירי ציון, שהחל בתהליך התיעוד והאיסוף, על-ידי הפקת כנסים וזימון אנשים לרישום שמות יקיריהם שלא זכו להגיע לארץ. בנוסף לכך, גם מכללת רופין, בהובלתו של דני לימור, החלה את תהליך ההנצחה שהזמנה - זוכרים את ההולכים - ערב עיון לתיעוד שמות הנספים מקרב יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - במרכז מורשת מנחם בגין 2.6.10ל הנספים.

בשנת 2009, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה החליטה לקדם את הנושא ברמת קובעי המדיניות, וזאת על-מנת שמדינת ישראל תיקח אחריות על הנושא ותמקמו כעניין בעל סדר חשיבות לאומי. לצורך כך, זימנה האגודה את כל הנוגעים בדבר: אורי רדה, ארגון אסירי ציון, דוד יאסו ממשרד הקליטה, עמרם אקלום ועוד. בשלב זה היו ארגונים שהתנגדו להתערבותה של האגודה

, אך יחד עם זאת הבינו את החשיבות של נטילת אחריות המדינה על הנצחת שמות הנספים בצורה מכובדת. למרות שכביכול היו אי הסכמות, לכולנו המטרה הייתה ברורה, ויחד ולחוד התחלנו להפעיל לחצים על חה"כ ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה דאז, חה"כ לשעבר שלמה מולה, חה"כ סופה לנדבר, שרת הקליטה, וחה"כ דני דנון שכיהן כיו"ר וועדת העלייה והקליטה, באמצעות כנסים וכינוס וועדת העליה והקליטה.

עם כניסת אללי אדמסו לתפקיד יועץ רה"מ לענייני עולי אתיופיה בשנת 2011, הוקם פורום חשיבה לתיעוד שמות הנספים שכלל את רוב הנוגעים לדבר: ארגון אסירי ציון, דוד מהרט ממרכז ההיגוי, מיכה פלדמן איש הסוכנות לשעבר, איש המוסד לשעבר, דני לימור, נציגי האגודה, נציגי הנציגות, רחמים אלעזר, זאודו יונה ועוד. חלק משמעותי מעבודת הפורום היה שהסוכנות היהודית אפשרה להוציא מהארכיון את תיקי המשפחות מהקליטה הראשונית, על-מנת למצוא את המשפחות שהצהירו שיקיריהם נפטרו בדרך.

במסגרת פעילותו של פורום החשיבה הזה, אישר אללי אדמסו לשני הפעילים: ישעיהו צ'נה וזאודו יונה, להתחיל (שוב) באיסוף ותיעוד השמות, אך השוני הפעם היה בכך שפעילות זו היתה תחת קורת הגג של ממשלת ישראל, ובפרט, משרד ראש-הממשלה. קורת גג זו אמנם היתה בבחינת עליית מדרגה, אך במהרה התבררה כחסרת פוטנציאל תקציבי, והפעילים שהחלו במלאכה מטעם פורום החשיבה עשו זאת באופן וולונטרי לחלוטין. מתוך כך, לאגודה היה ברור שאין עתיד למהלך של פורום החשיבה, שכן, פרויקט שכזה דורש משאבים כלכליים המוקצים מתוקף החלטת ממשלה, ויפה שתוחלט שעה אחת קודם – טרום אובדן האמון המוחלט של מוסרי העדות שטורטרו עבור מטרה זו, וללא תוצאה מספקת וממצה.

בסופו של דבר, בעקבות הלחצים, מחוץ ומפנים, שהפעילה האגודה והמעורבים הנוספים: אורי רדה, ארגון אסירי ציון, הפורום של אללי אדמסו, הביאו להחלטת הממשלה. בתאריך 27 בנובמבר 2011, התקבלו החלטת ממשלה מס' 3885 ובהמשך גם החלטה משלימה מס' 4630, בהן התחייבה המדינה להקצות סכום של 2 מיליון ₪ עבור איסוף מסודר של שמות כל הנספים העומדים בקריטריונים, שתקבע הוועדה המייעצת; הנצחת שמותיהם בהר הרצל באנדרטה מיוחדת שתוקם באתר ההנצחה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, וכן הוחלט על הפקת סרט תיעודי-חינוכי להנצחת המורשת של יהודי אתיופיה ועלייתם דרך סודן ארצה.

השר לשעבר מיכאל איתן, שלקח על עצמו לעמוד בראש ועדת ההיגוי להנצחת שמות הנספים, אשר תייעץ לו בדבר הנצחת הנספים, פעל על-מנת להוציא אל הפועל את הפרויקט בהקדם האפשרי, והחליט לפנות ללא מכרז להסתדרות הציונית העולמית, ששטח האנדרטה היה בבעלותה. בתאריך 30.8.12 נחתם ההסכם, לפיו ממשלת ישראל תבצע את הפרויקט באמצעות ההסתדרות הציונית העולמית.

כך ההסתדרות הציונית הפעילה עשרה צוותים, שראיינו אנשי עדות מכל רחבי הארץ. כמו-כן עברו ובדקו את כל רשימות הנספים שנעשו בעבר ולהן נוספו שמות נוספים שנאספו על-ידי הצוותים של הפרויקט הנוכחי, כמו-כן, נוספו גם פניות אנשים שהיו קשובים לפרסום בכלי התקשורת בשפה האמהרית והתיגרית ובאתר האנטרנט. יש לציין, כי למרות שהחוזה שנחתם בין משרד רה"מ לבין ההסתדרות קבע על סיום התהליך תוך 3 חודשים, השר מיכאל איתן וועידת ההיגוי לחצו על משרד רה"מ ועל ההסתדרות הציונית, שהעבודה תעשה עד מיצוי התהליך.

בראשות השר לשעבר מיכאל איתן, ולאחר מכן, בראשות מחליפו סגן השר אופיר אקוניס, התכנסו שלוש וועדות: וועדת היגוי, שבהמשך הפכה לוועדה המייעצת עם הרחבה של נציגים וועידת אימות. ועדות אלו הגו, ליוו ופעלו על-מנת שהתהליך ינוע, ושרשימת השמות המתגבשת תיעשה באופן המקצועי ביותר. פעמים רבות היו כפילויות בעדויות שניתנו, או שהעדות לא עמדה בשלושת הקריטריונים שנקבעו על-ידי הוועדה. תפקידה של וועדת האימות היה לעבור על כל שם ושם ולאשר סופית את השמות המופיעים היום באנדרטה (ראו: רשימת שמות הנספים ורשימת השמות המופיעים באנדרטה). נכון ל12.6.2014 ברשימת השמות המופיעה באנדרטה מופיעים 1375 שמות. ישנם עוד 38 שמות שלא נחקקו באנדרטה, אך אושרו ע"י הועדה המייעצת. בנוסף לכך, ישנה רשימה של 67 נעדרים, אשר לא ידוע מה עלה בגורלם.

אך למרות העבודה שנעשתה עד כה, אנחנו יודעים שתהליך התיעוד לא מוצה עד תומו, ובן כה וכה לא היה יכול להיות ממוצה בזמן כל-כך קצר. אנחנו מודעים לבלבול שרווח בקרב אנשים, מרוב כפילויות של פרויקטים ורשימות, אנחנו יודעים גם על אנשים שלא העידו מתוך קושי, והיו גם כאלה שלא האמינו שהפרויקט הנוכחי אכן ישא פרי. בנוסף לכך, גם הקריטריון השלישי שונה, ומעתה גם אלה שיצאו לכיוון סודן על-מנת לעלות לארץ באותן השנים, נפטרו במהלך המסע, ונקברו בקבר יהודי, יהיו זכאים להיות רשומים באנדרטה. על כן, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה פנתה למשרד ראש הממשלה להמשיך בתהליך התיעוד, ועל-כך היא קבלה התחייבות שיחודש החוזה עם ההסתדרות הציונית העולמית עד תום התהליך.

כאגודה, אנו מומחים בסנגור והפעלת לחץ על מוסדות המדינה כדי שימלאו את תפקידם. אמנם, בהקשר של תהליך מיוחד זה, חרגנו ממנהגינו ולקחנו חלק גם בתוך הוועדות. שם ניהלנו אין סוף מאבקים קשים ופחות קשים כדי שהמשימה תצא אל הפועל. אחרי יום הזיכרון האחרון, אנחנו מאמינים ומקווים שתהיה תהודה לעמלנו, ושאנשים שלא העידו והנציחו, יבחרו כן לעשות זאת. האגודה והשותפים למשימה ימשיכו לפעול עד שאחרון הנספים יתועד. וכעת ישנה כתובת שניתן לפנות אליה ישירות, כדי להנציח את אלה ששמותיהם עדין לא נחקקו באנדרטת הזיכרון, ואנו קוראים לכל האנשים שלא מסרו עדיין עדות – עשו זאת בהקדם.

למסירת עדות, שעדיין לא תועדה

ניתן לפנות לליאור אבבה, יועצו של סגן השר אופיר אקוניס,

במשרד רה"מ, במספר הטלפון: 050-4080179,

ובאימייל: liora@pmo.gov.il

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים