"אף אחד לא רוצה לטפל באתיופים"

7 בפברואר 2014
חברה אזרחית-קליטה ועלייה

כחלק מסדר יומה של הממשלה ביום א' הקרוב, 9.2.2014, הממשלה תחליט על הצעה לגיבוש תכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

כמה מפתיע שאת האחריות לגיבוש התכנית תטיל הממשלה על משרד העלייה והקליטה, 'האמא-אבא' של הקהילה האתיופית בישראל.

המשפט "אף אחד לא רוצה לטפל באתיופים" נאמר ע"י גורם בכיר במשרד רה"מ כסיבה המצדיקה את ההחלטה, שתבוא, בדבר הגורם שינהל את התכנית הממשמשת ובאה.

מדוע שמשרד העלייה והקליטה יהווה אם כן פטרונה הבלתי מעורער של קהילת יוצאי אתיופיה בארץ, עולים ושאינם עולים?

מדוע ניתנת הזדמנות נוספת למשרד כושל ושולי זה לנהל תכנית בסדר גודל שכזה לאחר הביקורת החריפה שהועלתה בדו"ח מבקר המדינה?

מתוך דו"ח המבקר 63 ג' : "משרד הקליטה לא מילא אפוא את תפקידו כמנחה-על וכמנווט[…] משרד הקליטה לא הקפיד שאגפיו שלו יפעלו בתיאום עם המשרדים השותפים בתכנית החומש[…] מכלל האמור יוצא שמשרד הקליטה לא מילא כיאות את תפקידו כמתכלל תכנית החומש, ובמקום שהתכנית תשמש מנוף לתכלל את התקציבים הממשלתיים ואת תקציבי המגזר השלישי, כך שיוקצו ביעילות, היא הפכה הלכה למעשה למקבץ תכניות נוסף".

משרד העלייה הקליטה נכשל בקליטתם של יוצאי אתיופיה כ-3 עשורים!

'הצלחתו' היחידה של משרד העלייה והקליטה הוא במציאת 'צידוקים' להמשך קיומו על גבה של קהילה שלמה!

להלן 'הצידוקים':

משרד העלייה והקליטה אמון על עולים חדשים (עד 12 שנה) ותושבים חוזרים וכל(!) יוצאי אתיופיה (עולים, וותיקים וילידי הארץ). כמות המשאבים שמגיעה למשרד בשמם של יוצאי אתיופיה הקנתה לאוכלוסייה מעמד מיוחד ב'קיר הכבוד' של המשרד. אגף ייחודי עבורם. אגף א' ליוצאי אתיופיה. כאות תודה על הזרמת הכספים האדירה למשרד. על אף קיומו של האגף , הוא אינו עוסק באף תחום 'בוער' הקשור לקהילה. וכראייה תחומי הדיור, הרווחה והחינוך כולם מטופלים ע"י מחלקות אחרות במשרד העלייה והקליטה. אז לכאורה יש אגף לאתיופים, עם מנהל ממוצא אתיופי, כדי לטפל 'בבעיות של אתיופים' אך הוא לא מטפל באתיופים כי אם הלבנים במשרד. אגף א'- אגף אחיזת עיניים.

מעלייה לקליטה: מרכזי הקליטה >מוקדי הקליטה

על אף שמרכזי הקליטה אמורים להוות לב עשיית המשרד, אנו עדים, שאין ולו טיפת עשייה, הכוונה והקצאה של המשאבים המתאימים עבור העולים החדשים שמגיעים מאתיופיה, וכראייה השהות הממושכת במרכזי הקליטה, מעבר לשנתיים, כי לעולים אין מספיק כסף לקנות ביתי קבע, והסנקציות על העולה הסורר שאינו מצליח לצאת מהמגורים הארעיים למגורי הקבע. ואלו שכן מצליחים לקנות, מופנים לכתובות מגורים בשכונות וערים ספציפיות ורק הסללה זו היא שמקנה להם את מלוא המענק הכספי. שכונות קצה כגון יפו ג'. הסללה ממסדית לעבר שכונות מצוקה, שיגדילו עוד יותר את הפערים וידרשו 'טיפול מיוחד' שמצריך את הישארותו של המשרד בתמונה. וכראייה לכך – מוקדי הקליטה שפרוסים ב 22 יישובים בארץ. המוקדים הוקמו כדי לתת 'מענה' ליוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות, שעדיין לא הצליחו 'להסתגל' למדינה המערבית שהגיעו אליה. כגון שירותי תרגום וקורסי הכשרה מקצועית למציאת עבודה, שבמרבית המקרים מדובר בעבודות זניחות ללא אופק כלכלי. עוד דרך נוספת להנצחת הפער.

היושבת בראש המשרד, השרה סופה לנדבר, כבר הראתה בהצבעותיה בכנסת בקדנציה הקודמת והנוכחית, שיוצאי אתיופיה מעניינים אותה כקליפת השום. למרבית ההצבעות היא לא טרחה להגיע, ועוד לדבריה עלינו להגיד לה 'תודה'.

אז 'תודה' ולא תודה.

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מתנגדת נחרצות להחלטת הממשלה בדבר ניהול גיבוש התכנית ע"י משרד העלייה והקליטה.

למשרד העלייה והקליטה לא יהיה מנדט על יוצאי אתיופיה. נקודה.

הודעה לעיתונות- התנגדות לתיכלול התכנית עי משרד העלייה והקליטה

מכתב דחוף לראש הממשלה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים