חיפוש
Close this search box.

לא מוגנים

רחל-גידי יאסו

ילדים ונוער בני הקהילה אינם מקבלים הדרכה בנושא מיניות בבית. מחוצה לו הם נחשפים למתירנות. על הקשר בין בריאות למיניות

כיום, החשיפה למיניות גדולה מבעבר. פעמים רבות האינטרנט, הפרסום ואמצעי תקשורת נוספים אשר לעיתים מציגים יחס משפיל לנשים ויחסים בין בני זוג מצטיירים אחרת מיחסים רצויים. ייצוגים אלו מעבירים מסר שלילי ויוצרים תודעה לא נכונה לגבי בריאות ומיניות, בעיקר בקרב בני נוער ותלמידים ממשפחות שמרניות, בהם נושא המיניות הוא טאבו. פעמים רבות על הצעירים מוטל להתמודד עם נושאים אלו לבדם.

בחברה שכזו נדרשת עבודה של גורמים מחוץ לתא המשפחתי, על מנת להעניק הסבר הולם בנוגע לשאלות כגון מהם יחסים תקינים בין בני זוג? מה נחשב להטרדה מינית? מהו אונס? ומה נחשב בגדר ראוי או לא בהתנהלות היומיות של בני נוער ביחסים בין המינים?

למרות זאת, בבתי ספר רבים אין תוכניות הנוגעות לבריאות מינית. הסיבות לכך מגוונות, החל משמרנות יתר, חוסר מודעות ועד לבעיות תקציב. " במצב זה הבעייתיות שנוצרת היא שהנוער מקבל את המסרים מטלנובלות, מהאינטרנט וממקורות שאינם תמיד המקורות הנכונים", אומרת אניטה נודלמן, אנתרופולוגית רפואית ויישומית, "יחד עם זאת קיימת בקרב בני נוער תחושה ש'לי זה לא יקרה'. במצב זה, לקיחת הסיכונים היא יותר גדולה ולתוצאות יכולות להיות השלכות נפשיות לכל החיים".

"12% מההפלות החוקיות הן של נערות מתחת לגיל 18", אומר מברטו מששה, רכז תוכניות ליוצאי אתיופיה בוועד למלחמה באיידס, הפועל גם בקרב בני נוער, "מעבר לכך שנגרמות בעיות פיזיות בעקבות הפלות, יש לכך גם תוצאות נפשיות. בנוסף, נערה שעברה הפלה יכולה להיתקל בקשיים בבואה להרות בשנים מאוחרות יותר. ישנם גם מקרים של נערות שהיו בהריון בלתי רצוי ונאלצו למסור את ילדיהם לאימוץ, תוך הסתרת הנושא מהוריהם".

בקרב הקהילה האתיופית מתווסף גם הפער הבין-דורי, שקשור לכך שבאתיופיה המתירות המינית היתה פחותה. "פעמים רבות ההורים אינם מעורבים בנעשה בחיי ילדיהם", אומר מששה, "אין תקשורת ושפה משותפת, וגם כשההורים רוצים להעביר מידע לילדיהם בנוגע לקשר שבין בריאות למיניות, לא תמיד יש להם את הכלים והידע להתמודד עם מצבים אלו".

"כל הזמן נעשית השוואה בין העולם שם לעולם פה ולעיתים הערכים מתנגשים. אפשר לראות דווקא את הדמיון בערכים ולחזקם, כמו למשל חשיבות הכבוד שבין בני זוג"

"הקושי אצל יוצאי אתיופיה נובע מכך שכל הזמן נעשית השוואה בין העולם שם לעולם פה ופעמים רבות הערכים מתנגשים. יחד עם זאת אפשר למצוא מן המשותף", אומרת נודלמן הפעילה גם בארגון הבריאות העולמי WTH(World Health Organization), אשר חברות בו רוב המדינות החברות באומות המאוחדות, "אפשר לראות דווקא את הדמיון בערכים ולחזקם, כמו למשל חשיבות הכבוד שבין בני זוג. גם אצל משפחות שאינן מהגרות קיים לעיתים קושי של ההורים בלנסות להסביר מהו הקשר שבין בריאות למיניות, אך לעיתים קושי זה בא לידי ביטוי באופן ברור יותר באוכלוסייה האתיופית ולכן יש צורך בשילוב נרחב של אנשי מקצוע".

פעולה מתוך מחשבה

בני פיקדו, רכז תוכניות של משרד הבריאות באזור הדרום, מוסיף: "לקהילה האתיופית קיים קושי נוסף בנושא הבריאות המינית על רקע סטיגמות שהודבקו לקהילה בעקבות פרשת הדם, על כך שרבים מבניה הם נשאי איידס. סטיגמה זו, בשילוב עם ההתמודדות של בני הנוער עם התרבות השונה מהבית, הערכים המתנגשים והפער הבין דורי, יוצרים קשיים גדולים בהסברה הנוגעת לקשר שבין בריאות ומיניות". ההסברה על הקשר שבין בריאות למיניות תורמת לכך שבני הנוער אינם נגררים למערכות יחסים זוגיות משפילות או לא מכבדות, מתוך ידיעה כי מערכות יחסים אמורות להתנהל בצורה מכבדת, לא קנאית, ומאפשרת התפתחות אישית של כל אחד מבני הזוג.

בארץ קיימים מספר ארגונים המעבירים תוכניות לבריאות מינית במוסדות חינוך ובמסגרות המיועדות לילדים ונוער, אך עדיין קיימת בורות עצומה בנושא ובני נוער רבים אינם זוכים להדרכה. מטעם המינהל לחינוך התיישבותי מועברת תוכנית אשר חוברה על ידי אניטה נודלמן וצוות המחנכים. "התוכנית לבריאות מינית כוללת הסברה בנושאים של יחסים בין בנים-בנות, ידידות, הבנה, כבוד הדדי, גבולות בקשר, תהליך קבלת החלטות נכון ועוד", אומרת נודלמן, "אנו עוסקים בנושאים אלו במטרה להביא את בני הנוער למצב שבו הם פועלים מתוך מחשבה ולא מתוך אימפולסביות היכולה להשפיע על עתידם. חלק מהנושאים נידונים במסגרת שיעורים לחיים ולא רק יישמים לסיטואציה ספציפית. בריאות מינית כוללת בתוכה גם היבטים ביולוגים כמו היכרות עם גוף האדם ומחלות מין. תוכניות חינוכיות מאפשרות לבני הנוער להבין כיצד לזהות בעיות בריאותיות הקשורות למיניות הגוף והיכן ניתן לקבל עזרה".

כיום התוכניות מועברת ב-55 פנימיות, דתיות וחילוניות, והן מותאמות לכל קבוצה. הנושאים הנידונים במפגשים הקבוצתיים כוללים שאלות דוגמת 'מה משמעותו של קשר?', 'מהן נורות אדומות בקשר?', ו'מיהו בן זוג קנאי?'. הכלים בהם משתמשים המדריכים כוללים משחקי חברה, קטעי עיתונות והצגה של סיטואציות שהתלמידים נתקלים בהם. "בתוכנית קיימת הפרדה בין קבוצת הבנים לקבוצת הבנות, כל קבוצה מוגבלת ל-15-16 תלמידים", משתפת נודלמן, "התהליך הקבוצתי נעשה על ידי מדריכים מיומנים וצעירים, ובעלי מוטיבציה. כל אשר נאמר בתוך הקבוצה נשמר בסודיות, על מנת ליצור אמון בין המדריך לקבוצה, אלא אם יש חובה לדווח על מקרה מסוים לרשויות החוק".

יותר מודעות, יותר דיאלוג

בריאות מינית מכילה מרכיבים בריאותיים במובן הפיזי-ביולוגי וגם במובן הנפשי. לדברי נודלמן, מעבר להסברה על תכנים הנוגעים לקשר שבין בריאות למיניות, התוכניות מחזקות גם את הדימוי העצמי של הנער/ה, ויוצרות עבורו מודעות גדולה יותר לעצמו ולאחר. הנער/ה מקבלים מסר נכון כיצד צריכה להתנהל תקשורת בין-אישית, בין אם בקשר עם בן הזוג ובין אם זה בקשרים חבריים, כך הם גם לומדים מתי "לחתוך" קשר שמזיק להתפתחות האישית שלהם, ושמעמיד אותם במקום שאיננו מכבד את עצמם ואת האחר.

במסגרת השותפות עם ארגון הבריאות העולמי, כיום התוכנית מועברת גם במדינות באפריקה. לאחרונה הגיעה קבוצת מתלמדים, שכללה עובדים מהאו"ם, ממשרדי החינוך והבריאות, מאתיופיה, ניגריה וקמרון, במטרה ללמוד מהתוכנית ולהעביר אותה במדינות המוצא.

הוועד למלחמה באיידס מעביר תוכנית העוסקת בהסברה על איידס. "מטרת התוכנית היא ליצור מודעות לנושא האיידס, אך גם לדבר על פתרונות ולהסביר שאיידס איננו מוות ודאי, כי בחלק מהמקרים ניתן להתמודד עם המחלה", אומר מששה. מטרת התוכנית היא למנוע מבני נוער מלהידבק באיידס, על ידי הרצאות ומפגשים קבוצתיים. כשבני הנוער מתחילים בתוכנית, ברגע הראשון ניתן לראות כי קיימת מבוכה, אך עם הזמן הנערות נשארות, משתתפות ועוברות תהליך אישי. ניתן לראות שאנשים הפכו להיות יותר מודעים לנושא ויש יותר דיאלוג".

תוכנית נוספת המופעלת כיום בארץ היא תוכנית הסברה מטעם משרד הבריאות אותה מרכז בני פיקדו. "תוכנית ההסברה פונה לכלל האוכלוסייה – למבוגרים ולנוער, אך כל קבוצה דנה בנושאים הייחודים לה. בקרב בני הנוער התוכנית מורכבת מ-10-12 מפגשים. בחלק הראשון דנים בהתפתחות הפיזיולוגית של הגוף, מערכות הרבייה, הריון לא מתוכנן ועוד. התוכנית מופעלת בבתי ספר, מועדוני ומרכזי נוער, אוניברסיטאות ומכללות".

גם בתוכנית זו הוחלט לתת דגש על כך כי בריאות ומיניות כוללות בתוכן היבטים של בריאות נפשית. "הסדנאות מביאות את בני הנוער לחשוב פעמיים לפני שהם נוקטים בפעולה כלשהי שיכולה להשפיע על עתידם", מוסיף פקדו, "הסדנאות מביאות את בני הנוער לנהוג ביותר אחריות ולהבין שלכל מעשה, או לקיחת סיכון, יש תוצאות והשלכות. ההצלחה נמדדת בכך שהנוער לומד ומבין זאת".

קבצים מצורפים

עמוד 10

עמוד 11

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system