מטפלים רוחניים ואחרים

15 ביולי 2013
גליון מספר 31

אלקה יעקב ז"ל היה אחד המרפאים המסורתיים המקובלים על בני הקהילה באתיופיה ומאוחר יותר בישראל. בנו, באבו, מספר על האב ועל מרפאים אחרים

אבי זכרונו לברכה היה איש רוחני, מגיל צעיר היו לו יכולות תקשור, כפי שקוראים לזה בארץ. הוא ידע לתקשר עם מלאכים ויישויות שונות, ובמהלך הזמן הוא למד לטפל בצמחי מרפא ובכתיבת קמעות. 90% מיהודי אתיופיה הכירו אותו. הוא ידע לאבחן מחלות וטיפל בבעיות קשות עד חמורות והמטופלים הבריאו. ידוע שהרבה ילדים נולדו בזכות הטיפולים שלו. הוא סייע לאנשים רוחניים (בעלי זאר-ל.ג. ראה כתבה) להתייצב, טיפל בהם וידע להדריך אותם איך להימנע מבעיות. אם היו להם יכולות טיפול, הוא עזר להם לתפעל את זה. כשאנשים אלו הגיעו לארץ, אחת הבעיות היתה שחשבו שהם חולי נפש ואשפזו אותם בבתי חולים לחולי נפש.

באתיופיה הטיפול הפיזי נעשה בצמחים ובמשקאות. היו מומחים שלמדו מדור לדור, כמו אורתופדים, שידעו לחבוש נכון ולתקן שברים, היו שידעו לעזור לכאבי בטן וראש. לכל סוג של מחלה היו פתרונות. בתחום הרוחני הטיפול כלל קמעות לשמירה ונגד עין רעה, והיו שעסקו בתקשור, ועודדו את האדם להתמודד עם הבעיה.

המשפחה התגוררה בכפר היהודי הקטן, מקסמיט, באזור גונדר. אני הבן הראשון שהגיע לארץ, האמצעי מבין עשרה ילדים, אבא הגיע לארץ ב- 1986 ואנשים שמחו. בהתחלה היתה התלבטות מצידו, איך הטיפול יתקבל בארץ, ואמרתי לו שאם אפשר לעזור לאנשים, תעשה זאת. בתמורה, אבא לקח סכום סמלי ואם אדם נרפא וחזר לתת לו סכום גדול, אבא החזיר לו את רוב כספו. בחלק מהכסף הוא תמך בקסים (חכמי הדת) ובתלמידי בתי ספר.

בארץ, אבא תמך ברפואה המודרנית. אנשים באו אליו וגם הלכו לרופאים. הממסד הרפואי עמד איתו בקשר. היו אליו פניות של פסיכולוגים איך לטפל באנשים, ותיעדו את דבריו. לעיתים שלחו אליו מטופלים לטיפול משלים.

אבא נפטר לפני שנתיים, בגיל 98, כשהוא צלול ובריא. הוא חסר להרבה אנשים. יש לי אחים שמטפלים פה ושם, אך לא כמוהו. לשמחתי היום טיפול רוחני נפוץ בארץ, לא רק בקרב אתיופים. יש אנשים עם יכולת ראייה וטיפול, אך יש גם מתחזים, שרק רוצים להרוויח כסף. לצערנו יש הרבה אנשים שמשלמים הון תעופות ולא מקבלים טיפול.

אדם רוחני בעל יכולת ריפוי, לא דורש הרבה כסף בפעם הראשונה. מי שדורש הוא לא אדם שבאמת יודע לטפל. ולצערי יש רבים כאלו וצריך להיזהר. אדם רוחני שבטוח בעצמו יטפל, וכשהאדם ירגיש טוב, הוא ידע לחזור ולתת תשורה. אני רואה הרבה אנשים ללא רפואה וללא מזור.

צריך לשאול אנשים. הבעיה היא שהמטפלים דורשים סודיות. עליהם לפעול בגלויי, זה קיים בכל העדות. הטיפול הרוחני נפוץ באתיופיה, ואנשים נוסעים לשם עד היום, גם שם לצערנו יש שרלטנים, שיודעים שאנשים מגיעים מחו"ל וגובים הרבה כסף. לדעתי יש בארץ מרפאים רוחניים טובים ואין צורך ללכת לשם.

אבא שלי היה אומר 'לא כולם מתאימים לכל אחד', אפילו הוא היה שולח אנשים למטפלים שיכלו לעזור, כמו רופא קונבנציונאלי ששולח לרופא מומחה, אבל היום אני כמעט ולא שומע על אנשים שמפנים למרפאים אחרים. צריך להיזהר ממתחזים. יחד עם זאת יש אנשים טובים. כשהולכים לטפל בעניין של בריאות, אסור לזלזל וצריך לבדוק.

לילך גביש

One Comment

להגיב על תמיר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים