באופן אישי – שיחה עם ד"ר גרשון בן-דניאל

15 ביולי 2013
גליון מספר 31

לילך גביש

"ברפואת משפחה 90% מההבחנות מבוססות על שיחות עם הפציינט, ו-10% על הבדיקות", אומר ד"ר גרשון בן-דניאל, רופא משפחה במרפאת 'יפת השמש' בבית שמש, שהחליט ללמוד אמהרית במטרה להבין את מטופליו.

"המרפאה שלנו נמצאת בשכונה בה יש עולים רבים מאתיופיה. כשהם הופיעו לראשונה במרפאה היתה בעיה קשה. הם לא דיברו עברית והביאו איתם ילדים קטנים, שבעצמם לא כל כך הבינו מה ההורים אמרו. הצלחנו להשיג מהנהלת קופת חולים כללית מתורגמן, יצחק האדנה, שמארגן את כל העבודה של המרפאה עם הקהילה. כשאני שולח חולה לבדיקות, מי שדובר רק אמהרינה לא יכול להזמין תור", הוא אומר ומוסיף: "רבים מיוצאי אתיופיה דוברים עברית, ולא רק. לא מזמן אצלנו בבית שמש, תלמידה מהקהילה עשתה חמש יחידות בגרות ברוסית".

בשירותי המרפאה משתמשים כ-2000 מטופלים בני הקהילה. "יש מחלות שנפוצות בקרב העדה כמו סוכרת, אסתמה ומחלות זיהומיות שנפוצות באפריקה וכמעט ולא רואים בישראל. פאציינט שמגיע עובר בירור שתכננו ספציפית עבורו. רמת הרפואה באתיופיה סבירה", הוא מעיד, "אני רואה זאת במסמכים שמגיעים עם העולים, אבל זו מדינה גדולה וכנראה שחסרים בה רופאים".

"ברפואת משפחה העבודה היא לא רק כשלפציינט יש נזלת. היום אנחנו עוסקים יותר ויותר ברפואה מניעתית, כמו טיפול בעליית שומנים בדם, עודף משקל, גורמי סיכון למחלות סרטן ולב ועוד. אצל הקהילה האתיופית הסוכרת תורשתית, יתכן שבגלל הגן שאחראי על הסוכרת, שבמקרה של רעב נותן לאנשים יתרון – ההישרדות שלהם יותר גבוהה".

על השוני, בין מטופל ממוצא אתיופי לאחר, הוא אומר: "הטיפול זהה. לפעמים פאציינט אתיופי צריך יותר הסברים. למשל, מי שהגיע ממקומות מרוחקים וצריך להסביר לו שיש לו חיידק. אני יודע לומר באמהרית חיידק, אבל הוא לא מבין מה זה. לעיתים צריך להדגיש שמחלה כרונית וצריך לטפל כל הזמן. צריך להסביר שזו מחלה שלא מתים בגללה ולא יוצאים ממנה עד סוף החיים".

ד"ר בן דניאל לא היה באתיופיה מעולם, אמהרית למד מקריאת ספרי לימוד. "אני לא יכול להגיד שאני דובר אמהרינה ממש", הוא אומר במבטא רוסי כבד, "חשוב לי להבין את הפציינט ולהגיד לו מה לעשות. אם הפציינטים היו מהודו, הייתי לומד הודית. התחלתי ללמוד אמהרית כי המתורגמן היה עסוק בדברים נוספים".

הוא יודע רוסית, אנגלית, ספרדית ושפות נוספות. בכיתה א' למד בקובה, בת בריתה של רוסיה הסובייטית. "אבא שלי היה מומחה בתחום הידרולוגיה ושימש יועץ לממשלה הקובנית. אני יודע גם טורקית, מאחר ואני יליד אזרבייג'אן, לטינית למדתי בבית הספר לרפואה, ולכן אני מבין גם קצת איטלקית".

הוא נולד בעיר באקו בשנת 1959 ולמד רפואה במוסקווה, בה עבד כרופא כשש שנים, טרם עלה ארצה ב- 1990. "שם הצטרפתי לתנועה הציונית. הקמנו אולפנים ללימודי עברית והתנדבתי כמורה. ידעתי קצת עברית, כי בילדותי חייתי אצל סבא שלי מצד אימא, שהיה איש דתי".

"מעולם לא ראיתי יוצא אתיופיה שמתווכח עם אדם אחר בתור", מעיד הד"ר, שעובד עם הקהילה כשבע שנים, "יש את זה כל הזמן במרפאות בארץ. לפעמים יש משברים קשים בין בעל לאישה, או בין הורים לילדים, שכבר לא דוברים אמהרית. בחלק מהמשפחות הרוסיות יש את אותה הבעיה, לא מבינים אחד את השני מספיק טוב", הוא מדגיש את חשיבותה של השפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים