חיפוש
Close this search box.

תגובות

לקו האופק מגיעים מכתבי תגובה רבים, הפעם בחרנו להביא את מכתבו של רוני אקלה, מנכ"ל עמותת פידל. דני אדמסו משיב

‏22 מאי 2008

‏י"ז אייר תשס"ח

לכבוד: מר דני אדמסו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

שלום רב,

הנדון : תגובה לכתבה שהתפרסמה לאחרונה במגזין של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

בפתח הדברים ולפני שאעלה את תגובתי לנדון, ברשותכם, ברצוני לשאול שאלה: מה לדעתכם עדיף? להוביל אדם עיוור או אדם שרואה קצת?

צר לי כי עלי לשלוח תגובה לכתבה שפורסמה על ידכם במגזין האגודה ובה הנכם דנים ומבקרים את דרכי הפעולה של העמותות למען יוצאי אתיופיה, הפרויקט הלאומי ומוקדי הקליטה, ועוד יותר צר לי על האגודה שחברה בנציגות הקהילה האתיופית ושותפה בכל הנעשה בפרויקט הלאומי, יושבת בישיבות השונות לעיתים קרובות, בוועדת העלייה וקליטה, בישיבות הנציגות של הקהילה האתיופית ואז מפרסמת כתבה הפוכה בטענה שאחרים כתבו אותה!

תגובתי באה כתוצאה מרצף האשמות שלכם כנגד העמותות, הפרויקט הלאומי ומוקדי הקליטה, וכי לא טרחתם לציין את מה שגופים אלו עושים, הטחת ביקורת הינה הדרך הקלה, אך העשייה קשה שבעתיים.

לאור הדברים שאומר במכתבי זה, ברצוני להציע ולבקש מאגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לשנות את שם האגודה לשם אחר, לאחרונה השם שלכם אינו מתאים ומצדיק את התפקיד שלקחתם על עצמכם, והכוונה למבקר סדרתי של ארגוני עולים יוצאי אתיופיה. דבר נוסף, חידלו מלהיות אפוטרופוס של הקהילה האתיופית.

במאמרים שהחלטתם לפרסם ישנה מידה של זילות בביקורתכם, שקרים ורכלויות זולות, ואף פרסומים כי אתם פועלים בידיים נקיות ואחרים לא. אוסיף ואומר, כי לעיתים חלק מנציגי האגודה מתבטאים ומטיחים ביקורות שליליות על פרויקטים ותוכניות הפועלות למען קידום הקהילה האתיופית בישראל ולעיתים גם מבקרים את האחרים, בלי עשייה ממשית שלהם בשטח.

נדהמתי לקרוא את הכתבה על הפרויקט הלאומי שאתם שותפים בהובלתו, שותפים בוועדות השונות, אך בכל זאת בחרתם לבקר את הפרויקט הלאומי כאילו נוצר בחלל ריק שאינכם שותפים לו.

אני גאה לומר, בראש מורם, שאני אחד מהאנשים שתרם רבות להצלחת הפרויקט הלאומי וכיום מנהל את עמותת פידל, אחת מהזכייניות המפעילה פרוייקטים בסביבת מגוריי עולים יוצאי אתיופיה. הנני רואה את כל מה שקורה בשטח, מתמודד עם הבעיות הקשות של הקהילה מדי יום ויחד עם זאת יכול להגיד בביטחון מלא כי עובדי הפרויקט הלאומי הינם אנשי מקצוע ברמה גבוהה, מהטובים ביותר ומהשורה הראשונה.

בנוגע לכתבה שפרסמתם על מוקדי הקליטה, שאלתי היא: האם נחשפתם לעבודות החשובות הנעשות במוקדי קליטה? יתרה מזאת, נשאלתי בעבר על ידכם באותו נושא, כאשר כיהנתי בתפקיד מנהל מוקדי קליטה ארצי, וסיפרתי לכם על פעילויות המוקדים ואף ראיתי כי לאחר שנחשפתם לכל הפעילויות של המוקדים, התחלתם להתחרות בחלק מפעילויות אלה דרך אתר אינטרנט.

חברים, עבודה עם הקהילה לא נעשית במשרד ולא באמצעות האינטרנט, אלא בעבודה פיזית ומאומצת, אחד מול אחד.

מוקדי הקליטה כפי שהופיע בכותרת שלכם "מוקד או מלכוד" – מוקדי הקליטה ברחבי הארץ מנוהלים ע"י אנשי מקצוע שסיימו זה עתה תואר ראשון ושני בארץ, ואני מבין שזו הדאגה שלכם, בוטחני כי אנשים אלו יעבדו ויתרמו לחברה.

אם כך, על מה הביקורת!?!? בכך שבחרו לעבוד עם הקהילה? או שמא לדעתכם היו צרכים לעבוד במקומות אחרים ושאחרים יעבדו עבורנו!?!? האם שאלתם אותם אם הם מרוצים או לא?

אני לא רואה שניסיתם לבקר את האחרים שעבדו ועובדים עם קהילת יוצאי אתיופיה, לא כתבתם עליהם אם פעולותיהם מקדמות או מונעות.

אתם, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, במקום להיות המובילים בסינגור ובמאבקים ציבורים העדפתם לקחת את תפקיד המבקר. דברים מסוג זה הם אלה שנותנים לגיטימציה ומעצימים את כוחם של אלה המערערים על יכולתם של בני הקהילה להשתלב בחברה הישראלית כשווים.

בתגובתי אני מצטרף לשאלות שהאחרים כבר שאלו:

האם האגודה מעורבת לעומק ומכירה את הפעילויות השונות שנעשות בשטח בישובים השונים ? בספק רב!

האם האגודה מבקרת גם את התוכניות השונות המנוהלות ע"י אלה שאינם בני הקהילה? עד כמה שאני יודע, לא.

האם פעילות האגודה מבוקרת ע"י גוף כזה או אחר או שהביקורת היא חד כיוונית?

האם לאגודה יש זכות להיות מבקרת? אם כן, מי נתן לה את המנדט?

יש לי הערכה רבה לעבודת העמותות השונות שמתמודדות יום ביומו בבעיות השונות של הקהילה, לעומת זאת יש כאלה שכאשר נותנים להם תפקיד כלשהו, במקום שהעשייה שלהם תעשה אותם, הם מחפשים שתפקידם יעשה אותם מכובדים, במקום להשקיע בהבאת משאבים לקהילה, מתמקדים במה שכבר יש ומושקע.

אני מאמין בביקורת עניינית שניתן ללמוד ממנה ולא בביקורת מגמתית שלא משקפת שום דבר, אלא רכילות זולה, ולכן כתבתי את תגובתי זו.

הייתי שמח לראות בכתבה הבאה בעיתונכם כתבה על העשייה שלכם למען יהודי אתיופיה.

בהזדמנות זו, ברצוני להביע את הערכתי ותודתי לפרוייקט הלאומי ולדר' נגסט מנגשה בפרט, למוקדי קליטה ולעמותות הפועלות למען קהילת יוצאי אתיופיה שעושים עבודה חשובה ונאמנה, ללא העשייה שלכם לא היינו מגיעים למה שהגענו עד היום. בברכה, אקלה דסה (רוני) מנכ"ל

העתקים :

ח"כ שלמה מולה מר דוד אייסו – משרד הקליטה

מר אברהם נגוסה – יו"ר נציגות הקהילה מר דני קסהון – מנכ"ל הנציגות

ד"ר נגסט מנגשה – מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי מר ברוך שמעון – מנהל מוקדי קליטה ארצי

מר אמיר טואבה – הפרויקט הלאומי האתיופי מנהלי מוקדי קליטה

מר גדי יברקן – יו"ר מטה המאבק מר יששכר מקונן – יו"ר ציוני ישראל חבר נציגות

מר משה בהט- הסוכנות היהודית מר אבי זוודה – חבר מועצת עיר רחובות

מפקחי הפרויקט הלאומי

י"ט סיון תשס"ח

22 ליוני2008

לכבוד

מר רוני אקלה

מנכ"ל עמותת "פידל"

שלום רב,

הנדון: התייחסות למכתבך

מכתבך הגיע לידיי ב-05/06/08. ניכר כי כתבת את כל נושאי המשרה שהנך מכיר, ח"כ עובדי מדינה, מתנדבי עירייה ואנשים אנונימיים.

לגופו של עניין, לאחר שקראתי בעיון רב את דבריך, אני מוכרח להעיר כי אין קשר לוגי בסיסי בין כותרת המכתב הנדון: "תגובה לכתבה שהתפרסמה לאחרונה במגזין האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה" לבין התוכן של המכתב. בקריאה מעמיקה עולה כי כותרת מכתב זו נועדה להתייחסות לכתבה על הפרויקט הלאומי, במגזין קו-האופק, בגיליון 28, תחת הכותרת "הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה", ולכתבה על מוקדי הקליטה בגיליון 27 תחת הכותרת "מוקד או מלכוד?". אך בתוכן המכתב, אתה משתלח ותוקף את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, על כך שאנו מבקשים לעצור את "קשר השתיקה" אשר מכרסם בנו מבפנים במסווה של אחוות "אחים". ומתוך כך, אתה כמעט שוכח את נושא מכתבך לגמרי, כתבות המגזין בנושאים הנ"ל.

במהותם של דבריך, כפי שהבנתי, כל שהינך מבקש הוא לאסור ביקורת על בני הקהילה, וזאת רק מעצם היותם בני הקהילה. התנהגות כזאת בעיניי, היא התנהגות שבטית ופסולה מן היסוד. זאת למרות שבכך אני מסתכן, שפקידים בינוניים עשויים להשתמש בביקורת זו לניגוח בינינו.

הכתבה במגזין על הפרויקט הלאומי, הייתה עניינית ולגיטימית. יתכן שהכתבה אינה ממצה עד תומו את הסיפור של הר זה, בדמותו של הפרויקט הלאומי, שהוליד עכבר, ואלו העובדות לאשורן. לאנשי הפרויקט הלאומי, ניתנה הזדמנות להגיב ודבריהם הובאו כלשונם בכתבה. כיום הציבור מודע שהפרויקט הלאומי הינו "מחלבה כלכלית" של זכיינים, ופחות "חממה חינוכית", כפי שהובטח.

גם לגבי מוקדי הקליטה, שאתה היית בין מנהליהם בעבר, אני מאמין שבהקמתם, הייתה כוונה טובה ביסודה, בדומה לפרויקט הלאומי. אבל בין הכוונה לתוצאה יש מרחק גדול מאוד, וגם זו עובדה. אני חושש שאם המצב לא יתוקן, הן בפרויקט הלאומי והן במוקדי הקליטה, זכות קיומם מוטל בספק, לפחות בעיניי.

לגבי העובדים של הפרויקט הלאומי ומוקדי הקליטה (חלקם חבריי האישיים): לא נאמר דבר וחצי דבר ברמה האישית. אם עולה מן הכתבות כי הללו נכשלו מבחינה מקצועית, אזי חלקם הוכשלו ומולכדו ורוצים לצעוק, אך אינם יכולים. הם רוצים לצעוק שיש בריחה תקציבית ושהם אינם נכללים בין עובדי המדינה או העירייה, אך בולמים, מחשש שצעקתם תקטע את פרנסתם. אנחנו בחרנו לומר את זעקתם כחלק מתפקידנו כארגון. ראוי לציין שיש גם מי מביניהם שאינם מתאימים להיות עובדי עירייה או עובדי מדינה. אם הם טובים רק לקהילה ולא לכלל הציבור, לדעתי צריך לשחררם מתפקידם לאלתר.

לעניין הערותיך הספונטאניות על תפקידה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ופעילותה, בחרתי לא להתייחס משני טעמים:

¨ הערותיך במכתב אינם מובאים באופן שמכבד את הכותב (בעיקר מבטאים מטען רגשי שאיני יודע מה מקורו).

¨ הגדרות תפקידיו של הארגון נתונות בידי ההנהלה. אם יש בידך תענה סבירה, אני מציע לך לפנות להנהלה והעומדת בראשה – הגב' שולה מולא.

כמו כן, לטעמי היה מיותר מצידך להלל ולהגן על גב' נגסט מנגשה במכתבך, כיוון שזה לא רק פוגע באמינות טענותיך, בייחוד לאור הקשר "הגורדי" ביניכם ברמה אישית ומקצועית, אלא כיוון שאנוכי, עובד לשעבר בעמותת "פידל", בכפיפות ישירה לגב' מנגשה, יודע שאינה צריכה עדות אופי והגנה ממך ומאחרים, ובטח לא מפניי. לנגסט קו פתוח אלי בכל הרמות ומעולם לא היססה לשתף אותי, וכך אני מצפה גם במקרה זה.

יחד עם זאת, אני מבין את החששות שלך, למרות שאינם עולים מן המכתב באופן ישיר, והם קשורים לכך, שנציגי ממסד או דומיהם עלולים לעשות בדיון פנים קהילתי זה, שמטרתו התייעלות ושיח מפרה, שימוש ציני וניגוח בינינו. אבל לטעמי, זהו אתגר בפני עצמו. עלינו מוטלת החובה לפתח כלים להתמודד עימו וזאת לא על ידי השתקה, אלא בשיח ענייני.

כמו כן, למרות הכול, אני מודה לך על מכתבך כיוון שזאת עדות לכך שמגזין קו-האופק מצליח לעורר דיון ציבורי רחב היקף. בהקשר זה, התקבלו מכתבים נוספים ומגוונים. כולי תקווה שזהו תחילתו של דיון שיתחיל לשבור את קשר השתיקה.

בהערכה,

דני אדמסו,

מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

קבצים מצורפים

עמ' 28-29

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system