דין ודברים. ייעוץ משפטי

15 ביולי 2013
גליון מספר 28

בכל חודש מוצאים מהבית עשרות ילדים בני הקהילה, לעיתים ללא צורך ממשי. פעמים רבות מדובר בשוני תרבותי שגורר אחריו אי-הבנה. כיצד נלחמים בתופעה?

עו"ד יעל סגל מקליס, עמותת טבקה

אל המחלקה המשפטית בעמותת טבקה זורמות מידי חודש פניות רבות של הורים יוצאי אתיופיה, כנגד שירותי הרווחה המבקשים להוציא את ילדיהם לפנימיות בניגוד לרצונם, באמצעות צו של בית משפט. הסיבות לכך רבות ומגוונות: החל מחשש לסכנה לביטחונם או לבריאותם הגופנית והנפשית הילדים, וכלה בדיווחים על קשיי למידה והתנהגות בבית הספר. אולם מעבר לסיבות ספציפיות בכל פניה ופניה, נדמה כי מדובר בתופעה של הוצאת יתר של ילדים יוצאי אתיופיה מביתם. תופעה זו היא ביטוי ל"קלות בלתי נסבלת" הננקטת לעיתים על-ידי שירותי הרווחה ובתי המשפט. הללו נוקטים, במקרים רבים מידי, בבחירת הפתרון הקיצוני ביותר, המביא לניתוק הילד ממשפחתו ולפגיעה בלתי הפיכה בתא המשפחתי.

בהיעדר כלים חינוכיים המקובלים בחברה הישראלית, הורים יוצאי אתיופיה עושים שימוש בשיטות חינוך שהיו נהוגות בחברה האתיופית ואשר אינן לגיטימיות בחברה הישראלית. נוספים לכך, המצב הסוציו-אקונומי הקשה בו מצויה הקהילה, ריבוי ילדים במשפחה וקשיי הבנה והפנמה של הקודים התרבותיים הנהוגים בישראל. כל אלה ועוד, מייצרים בסיס נרחב לקשיי תפקוד, שמזמנים בתורם את רשויות הרווחה להתערב בנעשה בתוך בתי העולים. מרכיב נוסף הראוי לציון, הנו חוסר הסובלנות של החברה הישראלית כלפי השוני התרבותי של יוצאי אתיופיה, ומכאן הקושי בקבלה של מערכת היחסים הנהוגה בין הורים ובין ילדים, כאשר זו מבטאת דפוס התנהלות השונה מהמקובל בחברה מערבית. ניכר כי תפישת הרשויות כלפי הקהילה היא כאל קהילה פרימיטיבית, אשר אינה דואגת לצורכיהם ולרווחתם של ילדיה. לעיתים, תפישת עולם זו מביאה להתערבותם הבוטה של רשויות הרווחה בתוך התא המשפחתי, כאשר יחס ההורים לילדיהם נבחן תחת זכוכית מגדלת.

קודים תרבותיים שונים, תחושת איום וחשש מצד ההורים, מתפרשים על ידי גורמי הרווחה כחוסר שיתוף פעולה וכניסיון לסכל את מאמציהם, דבר שנמצא כפוגע בטובת הילד. לכך מצטרפים קשיי תקשורת, בגין היעדר היכרות מספקת עם השפה העברית ובהיעדר הבנה את ההליכים בירוקרטים והשלכותיהם. מצב זה מוביל לא פעם לשלילת הסמכות ההורית מיוצאי אתיופיה, במקומות בהן לא הייתה ננקטת כל התערבות מצד הרשויות – אילו היה העניין נוגע לאוכלוסיות ותיקות יותר ומבוססות יותר מבחינה כלכלית.

סמכויות רבות מידי מרוכזות בידי פקידי הסעד ומגובות על ידי בית המשפט, שמעדיף במקרים רבים לקבל את המלצותיהם וחוות הדעת של עובדי הרווחה והחינוך, גם אם אלו עומדת בניגוד לרצונם של ההורים. היעדר ייצוג משפטי של הורים בתהליכי השמה חוץ-ביתית פוגע בעמדת ההורים, שאינם מודעים לזכויותיהם המשפטיות והבירוקרטיות.

לעיתים קרובות לא ניתנות אפשרויות חלופיות של טיפול משפחתי בתוך הקהילה, בעוד גורמי הרווחה משדרים לבית-המשפט בהילות ודחיפות המחייבת את הוצאת הילדים מהבית, לעיתים קרובות בניגוד גמור לרצון ההורים. מדיניות זו מתורגמת לכדי "יד קלה על ההדק", מצב בו רשויות הרווחה ובתי–המשפט מחליטים על הוצאת ילדים מבתיהם.

הורים, מה ניתן לעשות?

מצבו של ילדכם במוסד החינוכי, בשכונה ועם החברים הוא באחריותכם. היו מעורבים בחייו ודעו מה הקשיים איתם הוא מתמודד.

היו מעורבים בנעשה בבתי הספר/ גני הילדים של ילדכם. עמדו בקשר רציף עם המורים/ גננות, במטרה להיות מיודעים לגבי כל בעיה לימודית והתנהגותית של ילדכם.

הקפידו להגיע לאסיפות הורים ולחגיגות במוסד הלימודי של ילדיכם. אם נבצר מכם להגיע, שלחו בן משפחה קרוב.

היעזרו בשירותי המגשרים במוסדות החינוך.

במידה ואתם מטופלים על ידי עובדת סוציאלית או פקיד רווחה בנושאים הקשורים לילדכם, הגיעו לכל מפגש עם בן משפחה ששולט בעברית.

במצבים בהם משרד הרווחה סבור כי יש בעיה רצינית עם ילדכם, חייבת להיקבע ועדת דרכי תכנון וטיפול, בה חברים מורי הילד, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד.הללו דנים במצבו של הילד ובמצב המשפחה, ומחליטים על דרכי הטיפול בו. החלטות הוועדה חשובות לקביעת עתידו של הילד.

רשויות הרווחה חייבות לזמן את ההורים לוועדה ולתת להם להביע את דעתם ואת רצונם בכל הקשור בילדם. הורה רשאי להגיע עם מלווה, בן משפחה ואפילו עורך דין. חשוב מאד: לא להגיע לבד לוועדת החלטה. תמיד להגיע עם קרוב משפחה דובר עברית רהוטה.

לא לחשוש להציע פתרונות מטעמכם לטיפול בילד ולא להתבייש לבקש את העזרה הנחוצה, דוגמת מורה פרטי, סומכת, סייעת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג וכדומה.

במידה ומוגשת בקשה כלשהי מטעם שירותי הרווחה לבית המשפט לנוער, לצורך: אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי של הילד, אבחון לצורך העברתו לבית ספר אחר, לפנימייה, בקשה לצו השגחה, בקשה לצו נזקקות, יש לפנות מידית ללשכת הסיוע המשפטי/ לעמותת טבקה/ או לעורך דין פרטי לצורך ייצוג משפטי.

לא מומלץ להגיע לבד לבית-משפט כאשר מדובר בעתיד ילדכם.

זכרו: יש לכם זכות לקחת חלק בכל הליך משפטי או חינוכי הנוגע לילדכם, להשמיע את דעתכם ולקבל הסבר מפורט על ההליך וההחלטות.

קבצים מצורפים

עמוד 22

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים