גם השנה ייחגג חג הסיגד בלי הסכמה על מהותו והתכנים אותם יש להנחיל לדורות הבאים. מי יוביל את השינוי המיוחל?
משה שטה
צילומים: אבי מספין
חג הסיגד, המציין את הכיסופים לירושלים, נחוג מידי שנה בכ"ט חשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים. באתיופיה החג היה משמעותי ביותר בחיי היהודים וגם היום, לאחר העלייה ארצה החג נחוג, אך טרם התקיים דיון רציני על מהותו ועל הערכים שהוא משקף בכלל ולדור הצעיר בפרט.
פורום חינוך של הקהילה, המורכב מנציגי הארגונים הארציים, אשר הוקם ביוזמת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, קיים דיונים בנושא. החברים עסקו במהות החג וצביונו, תכני לימוד לבני נוער ובשאלה איזה ארגון יפיק את האירועים.
כיום, רבים מבני הקהילה עולים לירושלים כדי לחגוג את החג בארמון הנציב. הקייסים נושאים את תפילתם בשפת הגאז (שפה בה כתובה התורה), אותה מבינים רק הם ומבוגרים מעטים. עבור הרוב ובכללם הצעירים, זהו אירוע חברתי בלבד.
"הקהילה לא דנה אף לא פעם אחת בחשיבת החג ובמשמעות תפילות הקייסים", אומר גדי מלקו, רכז צופי שב"א וחבר בפורום החינוך, "לעניות דעתי, על המנהיגים הרוחניים של הקהילה לפשט את מהות החג, כולל תרגום התפילות. על הקייסים בדור הזה מוטלת אחריות כבדה לשמר את צביונו האמיתי ולא, בעוד ארבעים חמישים שנה לחג הזה לא יהיה זכר".
"בשנים האחרונות החג איבד את המשמעות האמיתית שלו, והפך לפסטיבל של מפגשים חברתיים", אומר מלקו, "החג הפך למעיין 'קרקס' ולרוב, האנשים באים לחגוג ללא זיקה למהותו האמיתית. גם לנו, העוסקים בקידום ענייני הקהילה, קשה להעביר לדור הצעיר את חשיבותו האמיתית, כי אנחנו לא יודעים אותה באופן מעמיק".
גם השנה החגיגות יאורגנו על ידי אדיסו מסלה באמצעות ארגון הגג של עולי אתיופיה. למרות שעמותתו נקלעה לקשיים, הוחלט שמסלה יפיק את החגיגות בגלל קוצר הזמן למציאת מחליף. בפגישה עם אריה קורת, מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה במשרד הקליטה, נקבע לקיים את הדיונים בשאלה זו לקראת החג הבא. החשש הוא שהעיכוב יוליד החמצה.
למרות שמדובר ביום צום, גם השנה צפויים הבאים לחגוג את החג, לנוע בין דוכני האוכל. "המארגנים צרכים לדאוג לכך שביום הזה לא תהיה מכירת מאכלים ומשקאות, בשל היותו יום צום. לצערי", אומר מלקו, "אין מנגנון שמנהל את החג".
ללא תוכן מאחד, נראה שגם השנה ההתנהלות תהיה דומה. בשנים עברו, רק מעטים מהצעירים לקחו חלק בפעילויות תנועות הנוער והארגונים החברתיים; וחובשי הכיפות, ישבו וקראו תהילים. במקביל, מתקיים בכותל אירוע של כ-300 יהודי אזור התיגרה שבצפון אתיופיה, אשר חוגגים את החג במתכונת שונה מזו שבארמון הנציב. "יהודי תיגרייה אינם זוכים ליחס הולם מצד המארגנים והמשאבים שמוקצים להם מצומצמים", טוען עו"ד יעקב גונצ'יל.
הרב אדנה יוסף, הרב הראשי של הקהילה בישראל, אומר כי "לחג בישראל משמעות עצומה והתפילות נועדו כדי שיהודים שנותרו בגולה יעלו לארץ המובטחת. זהו יום תפילה והודיה על שזכינו לעלות לירושלים ולהתאחד עם אחינו היושבים בציון. חשוב שביום הזה כולנו נתאחד כאיש אחד. יש לשתף את אחינו הפלשמורה שעלו בשנים האחרונות ואין לראותם נבדלים מאתנו, אלא לקרבם לתרבותם אותה שכחו. והכי חשוב, לחשוף את תרבותנו היפה לכלל הציבור, תוך שילוב הדור הצעיר בחברה הישראלית מבלי למחוק את עברו".
הרב זוהר גטהון, רבה של הקהילה האתיופית ברמלה אומר כי "החג מבטא את זהותה של הקהילה האתיופית בישראל, ויש להכניס תכנים חדשים לחג בשיתוף עם הרבנים, הקייסים, צעירי הקהילה והציבור הישראלי בכלל, אך אם זאת, יש להמשיך ולקיים את החג כפי שנהגו באתיופיה, נשים לחוד וגברים לחוד".
קס וובה אברהם מנהיגה הרוחני של רמלה מעוניין להמשיך את קיום חג הסיגד במתכונתו הנוכחית, עם שינוי קל: "חשוב לקרב את בני הנוער והצעירים למהות והחשיבות של הסיגד, מפני שהם אלה שימשיכו לחגוג אותו בעתיד".
"הפורום מציע לקיים בהקדם דיון מעמיק ולבנות תכנים להכרת החג לבני הנוער", אומר גדי מלקו, "כך נהגנו באתיופיה במשך אלפיים שנות גלות ואין שום הצדקה לחרוג מהמנהג גם היום".
קבצים מצורפים
