חינוך מיוחד – לא לכל אחד

החינוך המיוחד נועד לאפשר לתלמידים עם מוגבלויות, ללמוד ולהתפתח. לעיתים קרובות, נשלחים תלמידים יוצאי אתיופיה, לחינוך מיוחד למרות שאינם מתאימים לשם. כמה דברים שכדאי לדעת רגע לפני.

מאת: מורן פלד

לקראת כל שנת לימודים חדשה נתקלים הורים רבים ברחבי הארץ בקשיים רבים לקראת השיבוץ של ילדיהם בבתי הספר השונים. אחד הקשיים הנוגע גם להורים יוצאי אתיופיה צץ כאשר פונים אליהם ממוסדות החינוך לאשר את שיבוץ בנם או בתם במסגרות של החינוך המיוחד. לא אחת מעלים הורים אלה ביקורת כלפי שיקול הדעת של המערכת בדרישתה להשמת ילדם בחינוך המיוחד. על מנת להתמודד נכון עם מקרים אלה, מוטלת החובה על ההורים , המערכת החינוכית והארגונים החברתיים הפועלים בקהילה, להכיר היטב את תהליך ההשמה בחינוך המיוחד, ואת המוסדות האחראים על כך. אחת הדרכים לקבלת המידע בנושא הוא עלון ההסברה בעברית ובאמהרית שהפיצה 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' במוקדי הקליטה השונים, בשנת 2006, וקבוצות ההורים שמקיימת האגודה בירושלים, בבית שמש ובלוד.

חוק חינוך מיוחד – סיוע לילדים חריגים

מטרת חוק חינוך מיוחד שהתקבל ב- 1988 הייתה להקציב משאבים, תשומת לב ומקומות מתאימים לתלמידים שקודם לכן לא זכו למענה הולם. החוק הגדיר לראשונה את זכותם של ילדים חריגים לקבל הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים בהתאם לצרכיהם. בין תחומי הטיפול של החוק הוגדרו מקרים של: משכל גבולי, פיגור קל, פיגור בינוני, פיגור קשה או עמוק, הפרעות התנהגותיות רגשיות, אוטיזם, הפרעות נפשיות, שיתוק מוחין ועוד. תוך כדי ישום החוק נבנו שתי מערכות מקבילות, האחת – מוסדות המיועדים אך ורק לחינוך מיוחד (גנים ובתי ספר) והשנייה – כיתות של חינוך מיוחד במסגרות הבית-ספריות הרגילות.

כאשר בית הספר או הגן נתקל בבעיות לימודיות עם ילדכם והנהלתו חושבים שנדרש להעביר את הילד לחינוך המיוחד, הוא מחויב קודם כל לקבל את הסכמתכם בכתב להפניית הילד לאבחון. דרך האבחון המתבצע בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי יכול להיות מומלץ להעביר את הילד למסגרת קטנה יותר ותומכת בחינוך המיוחד.

במידה והוחלט להעביר את הילד לחינוך המיוחד, מכנסת מחלקת החינוך של אותה עיר ועדת השמה ובה מוחלט אם התלמיד זכאי לחינוך מיוחד ובאיזה מסגרת. ברוב המקרים יקבלו ההורים זימון לוועדה. במידה ולא קיבלו זימון לוועדה זכותם לערער על החלטותיה תוך 12 יום, בועדת הערר המחוזית, בראשות מנהל המחוז של משרד החינוך. זכותם של ההורים להביא מתורגמן לדיון בועדת ההשמה או בועדת הערר, או לדרוש את הבאתו על ידי הוועדה.

חובה על בית הספר המפנה את התלמיד לוועדת ההשמה, לצרף לדיון בוועדה שאלון הפנייה המרכז את המידע אודות התלמיד וחוות דעת פסיכולוגית מאת פסיכולוג מומחה. כמו כן חייבת הוועדה לפרט בפני ההורים את נימוקיה להחלטה. במידה ולא ממולאים שלושת תנאים אלה יכולים ההורים לטעון שהוועדה פסולה ולערער על החלטותיה.

חוק השילוב

החוק לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי הספר הרגילים, חוקק בסוף שנת 2002 כתיקון לחוק החינוך המיוחד. הרעיון שעומד מאחורי החוק הוא, שבמקום להפנות ילדים עם צרכים מיוחדים (לקויוי למידה, מוגבלות בראיה או בשמיעה, לקויים התפתחותיות וכדומה) למוסדות לחינוך מיוחד או לכיתות לחינוך מיוחד, בבתי ספר רגילים – יישאר התלמיד בכיתה הרגילה, תוך קבלת סיוע לימודי ופסיכולוגי מיוחד. היתרון הבולט של שילוב הילד במסגרת הכיתתית הרגילה הוא בכך שיזכה להתקדם כמו כל ילד אחר ולהיות חלק מהחברה ולא תודבק עליו התווית של חריג המונעת התקדמות משמעותית.

על אף קבלתו של חוק השילוב, נאלצו הורים רבים, בשיתוף עם עמותת 'ית"ד': לילדים עם תסמונת דאון, וארגון 'בזכות': לאנשים עם מוגבלויות, לעתור לבג"ץ נגד משרד החינוך על מנת ליישמו. בפסיקתו של בג"ץ ביוני 2004 הוא הורה למשרד החינוך לאפשר להורים לילדים עם צרכים מיוחדים שילוב בבתי הספר הרגילים. הוריו של ילד כזה זכאים לפנות לוועדת שילוב בית ספרית (מנהל, מחנך כיתה, נציג חינוך מיוחד, יועץ בית הספר) שתחליט האם הילד זכאי להיכלל בתוכנית השילוב. הפניה לוועדת ההשמה, המחליטה באם להפנות ילד לחינוך המיוחד, לא תתבצע, במקרה שבו מעדיף ההורה את ועדת השילוב.

"להפנות ילד לועדת השמה צריך להיות במקרים מאוד מיוחדים", אמרה עו"ד תרצה ליבוביץ' בראיון לגיליון 22 של קו האופק (מרץ 2005). "לא צריכה להיות השמה אוטומטית. ובמקרים שיש הפניה אוטומטית לועדת השמה, אפשר להתעקש על ועדת שילוב קודם לכן. ואנחנו ממליצים להורים שוועדת השילוב תהיה כמה שיותר מפורטת, שיגידו בוועדה כמה שעות של סייעת הילד צריך בסיוע צמוד".

חשוב להבין, כפי שמדגישה ליבוביץ' עצמה, שחוק השילוב אינו מתאים לכל המקרים, ושההשקעה בילד במסגרת החינוך המיוחד היא גבוהה יותר מזו המופנית לילד המשולב במסגרת רגילה. ועם זאת, עבור רבים מהילדים יוצאי אתיופיה המופנים לחינוך המיוחד ברור כי שילוב מוצלח שלהם עדיף בהרבה לתהליך קליטתם הלימודית והחברתית, על פני השמתם במסגרות של החינוך המיוחד.

לקבלת עלון ההסברה של 'האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה' בנושא החינוך המיוחד ניתן לפנות לטלפון: 02-6789673 או לדוא"ל: [email protected]/new