חיפוש
Close this search box.

קליטה במושבה הירוקה

למושבה גן-יבנה יש מה להציע לעולי אתיופיה בתחום המעורבות והאכפתיות כלפי העולים. רק חבל שבמועצה לא החליטו להתמודד עם בעיות העולים עד הסוף

אסמרה נדאו

בעיית המגורים כמשל

בשנתיים האחרונות עושה המועצה המקומית במושבה גן-יבנה מאמץ מרוכז לטיפול בבעיות עולי אתיופיה. כ- 70 משפחות של יוצאי אתיופיה (כ- 360 נפש) נקלטו במושבה בגלי העלייה של שנות השמונים ותחילת שנות ה- 90. בין השאר יזמה המועצה הקמת קבוצת נערות יוצאות אתיופיה, מרכז למידה לתלמידים יוצאי אתיופיה, ארגנה הסעות לחג הסיגד, ואת פסטיבל "לגעת ביופי"- יום זרקור על הקהילה האתיופית בגן-יבנה, להכרת מורשתה, אורחותיה ומנהגיה.

אולם המציאות בשטח מלמדת על תמונה מורכבת שבה לא די בפרויקטים וברצון טוב. כל מי שנכנס למושבה, שנוסדה בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, מבחין בשטח הפתוח והירוק, הבתים צמודי הקרקע והנוף היפה. אם רק יפנה לכיוון מזרח ויכנס לשלושת הרחובות: הרצל, שבזי, בן גוריון, היכן שגרים מרבית עולי אתיופיה, הוא יבחין בצד הפחות יפה של גן-יבנה, מבנים רבי קומות ומבנים רעועים במצב קשה מאוד, קירות סדוקים, חדרי מדרגות ללא מעקים וחוטי חשמל גלויים.

התופעה הרווחת בתחום הקליטה של עולי אתיופיה – של פרויקטים רבים, הנובעים מתוך רצון טוב ונכונות לקלוט את העולים ולסייע להם, אל מול לקיחת אחריות חלקית בלבד על מצבם הכולל של העולים, בולטת גם בדבריו של ראש המועצה, דרור אהרון: "הבעיה הזו ידועה, אולם זה אינו בגבול אחריות המועצה מאחר ואלו מבנים פרטיים של הדיירים ומי שאחראי זה בעצם משרד השיכון. עם זאת אנו מנהלים מגעים לנסות ולגייס תורם לשיפוץ ותיקון המבנה כפי שתואר כאן".

חצי אחריות, חצי עבודה

על אף שמועצת גן יבנה מביעה נכונות, אכפתיות ורצון כן לעזור ולסייע הרי שחסרה לה תפיסה כוללת וממצה של בעיות העולים. בתחום התעסוקה למשל, בו צריכה המועצה להתמודד עם שליש מהאוכלוסייה הבוגרת של העולים שאינה עובדת ועם העובדה שעיקר מקורות ההכנסה המשפחתית של כלל העולים הינן משכר עבודה נמוך, דמי אבטלה ומקצבאות הביטוח הלאומי.

"אני מאוד שמח לגור בגן-יבנה שהוא מקום טוב לגדל בו ילדים", אומר דני מזפן, אב הבית בבית הספר הממלכתי דתי 'סיני', "התושבים הינם אנשים טובים ונותנים עזרה, והשירותים שנותנת המועצה במיזמים שילדיי שותפים בהם אני מרוצה מאוד. אולם לאור האבטלה אשר שוררת בקהילה יש צורך בתעסוקה מידית, אחד הדברים שצריך הוא לעשות השתלמויות של קורסים מקצועיים על מנת לשלב את הקהילה במערך העבודה בישוב".

מנהל מחלקת הרווחה איציק פרנקו, מודע לבעיית התעסוקה ואף הציג את המיזם להכוונה תעסוקתית לעולי אתיופיה. אולם לשאלה מה מספר המועסקים בעקבות המיזם אין לפרנקו נתונים. מסתבר שהמיזם, שהיה אמור לפעול ביחד עם עמותת 'פידל' נפל עקב בעיית מימון שעדיין לא נמצא לה פתרון.

תחום נוסף שזוכה לתשומת לב אבל לוקה מבחינת הבנתו על ידי המועצה הוא התחום הקהילתי. משיחה עם אנשי קהילה, עולה תחושה לא מספקת באשר לשיתוף הקהילה בעשייה המקומית. בין היתר עלתה העובדה שאין תקן לעובדים מהקהילה במשרות המועצה, בשעה שישנם מועמדים הולמים מקרב הסטודנטים האתיופים הגרים ביישוב. בתשובתו של אהרון לביקורת זו קשה שלא לשמוע נימה מסוימת של פטרונות: "כולם במועצה יודעים מה טוב לקהילה האתיופית ואין צורך עובד קהילה ספציפי", הוא טוען, "משום שיש עובדת שמכירה אחד לאחד את הקהילה, וכשצריך יש מגשר על תקן מתורגמן. אין צורך בתקן מיוחד בעבור הקהילה כי פה במועצה כולם משרתים את אינטרס כולם ללא שיוך לפי קהילות".

ראש המועצה מכיר בכך שקיימות שלוש בעיות מרכזיות בקליטת העולים: מבני המגורים הרעועים, מצוקת הפרנסה והנוער שאינו מטופל בצורה שצריך לטפל בו להערכתו. אולם קיים פער בין הבנתו את הבעיות לבין ההבנה החלקית מאוד בנוגע למציאת הפתרונות המקיפים. אם רואים בגן-יבנה יישוב הנמצא עדיין בתהליך קליטה, הרי שישנם כל המרכיבים הנכונים על מנת להגיע להצלחה בקליטת העולים. אולם ללא לקיחת אחריות מלאה על מצוקות העולים וללא הבנה טובה יותר של צרכיהם, על ידי הכנסתם כשותפים לעשייה המקומית יש חשש גדול שמצבם של העולים לא יצליח להתרומם ולהשתפר לרמה משביעת רצון.

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system