חיפוש
Close this search box.

הפעלת תוכנית ויסקונסין (מהל"ב) – מי ירוויח מהתוכנית?

מאת: מורן פלד

בתוכנית ויסקונסין (מהל"ב – מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה) קיים פוטנציאל להשמה בעבודה של יוצאי אתיופיה המקבלים הבטחת הכנסה מאזור חדרה, אשקלון ירושלים ונצרת. אולם קיימות גם סכנות ובעיות רבות. הארגונים החברתיים מקימים מוקדי סיוע למשתתפי התוכנית

ב- 1 לאוגוסט הולכים כ- 14 אלף מקבלי הבטחת הכנסה להיות חלק מפרויקט פיילוט שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק – תוכנית מהל"ב (ויסקונסין). מטרת הפרויקט היא להעביר את המשתתפים ממצב של תלות בקבלת הבטחת הכנסה למצב של עבודה. העיקרון המרכזי של הפרויקט כפי שגובש במדינת ויסקונסין בשנת 1996 הוא 'תשלום בעד פעילות', כלומר: כל מובטל צריך להוכיח שהוא פועל ומכוון את עצמו לחזרה לעבודה ולא להמשך התלות בקצבת הבטחת הכנסה.

בישראל יפתחו ב- 1 לאוגוסט ארבעה מרכזי תעסוקה בערים חדרה (כולל את איזור פרדס חנה כרכור), אשקלון (כולל את שדרות), ירושלים ונצרת שאותם יפעילו חברות פרטיות מחו"ל בשיתוף עם חברות כוח אדם ישראליות. לכל אחד מארבעת המרכזים יזומנו כ- 3500 ממקבלי הבטחת הכנסה מאותו איזור על מנת להתאים בינם ובין עבודה שימצא עבורם המרכז. במסגרת התוכנית יחויבו כל המשתתפים בבדיקות (רפואיות או פסיכולוגיות או מטעם מומחה תעסוקה), ובמידה ולא תימצא להם עבודה ההולמת את יכולותיהם וכישוריהם, יצטרכו לקחת חלק בתוכנית אישית שתתבצע בכל מרכז בהיקף שבועי של 30 – 40 שעות. במהלך התוכנית יפגשו עם יועץ תעסוקה שיבחר עבורם את סוג הפעילות המתאימה להם על מנת להכשירם לעבודה. בין היתר הם עשויים לעסוק בשירות בקהילה, השתלמויות, השלמת השכלה, פעילות לחיפוש עבודה או הקניית כישורי עבודה.

חיסכון בקצבאות על חשבון המובטלים

הבעיה המרכזית שבבסיס תוכנית מהל"ב מקורה מהמטרה המוצהרת של הממשלה שיזמה את הפרויקט – לצמצם בהוצאותיה על קצבאות הבטחת הכנסה. "מציאות זו עלולה לדרבן את החברות המפעילות את התוכנית להורדת אנשים מהקצבה על ידי הנשרתם מהתוכנית או רישום סירוב שלהם לשיתוף פעולה", מציינת גילי רעי, מנכ"לית עמותת 'מחויבות' לשלום ולצדק חברתי. בפגישה שנערכה בפברואר במשרדי אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה נכחו מלבד רעי גם נציגים של עמותת 'סינגור קהילתי' הפועלת בירושלים. על פי ההסכם בין החברות והממשלה, מוסיפה רעי, יצטרכו החברות להוריד לפחות 1200 איש מקצבת הבטחת הכנסה, על מנת להגיע לרווח. כל כישלון בהשגת יעד זה יגרור קנס עבור המפעיל.

מדיניות אגרסיבית כלפי המשתתפים בתוכנית היא כמעט דבר שמתבקש לאור הרצון של החברות המפעילות להרוויח. בפועל קיימות שלושה דרכים לסגירת תיק של משתתף. הדרך הראשונה היא באמצעות נשירת משתתפים מהתוכנית. הדרך השנייה היא על ידי סנקציות שבאות לידי ביטוי בשלילת קצבה והשמה בעבודה במספר מקרים: עקב סירוב לעבודה (שלילה של קצבה למשך חודשיים) עקב סירוב להיבדק בבדיקה רפואית או אחרת (שלילת קצבה לחודש) ועקב סירוב להשתתף בתוכנית אישית המוצעת על ידי היועץ התעסוקתי (שלילת הקצבה לחודש).

הדרך השלישית, השמה בעבודה מוצגת כפיתרון האידיאלי אולם אף היא צופנת בחובה בעיות רבות. קיימת סכנה שהמוטיבציה של החברות להרוויח תביא לכך שמרבית העבודות שיוצאו למשתתפים יהיו זמניות או חלקיות בשכר מינימום ומטה שלא ישפרו באמת את מצבם הכלכלי. נתונים שהתפרסמו לאחרונה בעיתון 'הארץ' תומכים בחשש זה. על פי דו"ח של הסוכנות לביקורת של בית המחוקקים של ויסקונסין, עולה כי 80% ממשתתפי התוכנית במדינת ויסקונסין לא יצאו ממעגל העוני בשנה שלאחר עזיבת התוכנית (רותי סיני, 'הארץ', 25.5.05).

חשיבות הידיעה של הזכויות והחובות

לאור כל הבעיות שמעלה התוכנית מתבקשת השאלה: מה ניתן לעשות במידה ומקבלים זימון להשתתפות בתוכנית? הדבר המרכזי והחשוב עבור משתתפי התוכנית הוא קבלת אינפורמציה שוטפת ומעודכנת אודותיה. לשם כך אף הקימה עמותת 'מחויבות' פרויקט מיוחד למעקב אחר התוכנית הנקרא 'ויסקונסין ווטש', המנסה בזמן האחרון לקבל לידיו את החוזים שחתמו החברות המפעילות עם הממשלה. בנוסף מנהלת 'מחויבות' פרויקט של מוקדי מידע ברחבי הארץ שיהיו זמינים לכל מי שמעוניין להיעזר בהם לקבלת מידע או לצורך התמודדות עם קשיים, ערעור על החלטות המרכז ועוד. דרך אחרת לקבלת האינפורמציה היא לבוא ולדרוש אותה מהחברות המפעילות את התוכנית בזמן ההתייצבות במרכזים. מבירור שנעשה לצורך הכתבה עולה כי קיימת מודעות של החברות המפעילות לאוכלוסיה שתשתתף בתוכנית, ביניהם עולים מאתיופיה שצפויים להיות נוכחים בכל ארבעת המרכזים.

חברת איג'נס ישראל, המפעילה את מרכז התעסוקה בעיר חדרה, העלתה את התוכנית המפורטת ביותר להתמודדות עם עולי אתיופיה. על פי אתי דביר, אשת יחסי הציבור של איג'נס ישראל, החברה נערכת לפרסום אינפורמציה דרך אמצעי התקשורת גם בשפה האמהרית. בנוסף לפגישות מספר שקיימה החברה עם מנהל מוקד הקליטה בחדרה, בכוונתה לקיים קבוצות מיקוד של בני הקהילה על מנת לוודא, שהמסרים אותם היא מבקשת להעביר, אכן מובנים כהווייתם לקהילה. בתחום קליטת העובדים מציינת דביר כי נקלטו דוברי אמהרית שישמשו כיועצי תעסוקה ופקידי קבלה. בנוסף מציינת דביר כי "יחולק תיק הסבר (פולדר) מפורט באמהרית לכל משתתף במפגש ההסברה הראשוני. ונערכו הכשרות לעובדי החברה על ידי הרצאות, שיחות ועוד להתמודדות עם תרבויות שונות ולהבנת המאפיינים התרבותיים של יוצאי אתיופיה. על מנת לספק גם הסבר ויזואלי שוקדת החברה על הפקתו של סרטון מתורגם/מדובב לאמהרית, אשר יוצג במפגש הראשוני על ידי המדריכים דוברי השפה".

שלוש החברות האחרות, בירושלים באשקלון ובנצרת, גייסו אף הן יועצי תעסוקה יוצאי אתיופיה, תוך נכונות לתרגם חומר חיוני לשפה האמהרית. "עם היוודע הרכב האוכלוסייה המשתתפתבתכנית", מוסיפה אסנת איתן, מחברת רודר-פין המייצגתאת חברתאמין הפועלת בירושלים, "ייקבעו התכנים הסופיים, והפניה בשפות שונות לקהלים שונים תהיהבהתאם". בוני אשל, נציגת חברת A.W.I הפועלת באשקלון מוסיפה כי בכוונתם להכשיר יוצא אתיופיה שישמש כמנהל הרכזים יוצאי אתיופיה וכי הם דואגים שכל השלטים והניירת יתורגמו לאמהרית, טיגרית ורוסית. ובמידה ויתבצע קורס במרכז אז שכל החומר הכתוב יתורגם לאמהרית.

"חשוב לציין", מתייחסת מנכ"לית עמותת 'מחויבות' גילי רעי, לחששות שעלולות לצוץ בקרב המשתתפים, "שכל מי שקיבל זימון חייב להתייצב במרכז שאחרת תישלל הקצבה שלו". בנוסף מומלץ למשתתפים להיעזר בנכונות ההתחלתית של החברות לעבוד עם עולי אתיופיה על מנת לדרוש את המידע המלא ולעשות בירור יסודי של זכויותיו וחובותיו. כל זה על מנת שלא להיקלע למצב שבו נשללת הקצבה ואין בידי המשתתף עבודה ראויה. "צריך להתייחס אל התוכנית בבחינת כבדהו וחשדהו", מסכמת רעי. מצד אחד לא לשכוח את הפוטנציאל שעדיין קיים בתוכנית לשיפור מצבם התעסוקתי של המשתתפים, ומצד שני להיות מודעים למוטיבציית הרווח של המפעילים ולנסות להבין לעומק את החוקים וההתחייבויות שמטילה התוכנית על משתתפיה.

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system