בכנס בנושא השפעת יישום דו"ח דברת על התלמידים העולים הועלתה האפשרות שבני הקהילה הם האחראים לחינוך ילדיהם. באי הכנס נותרו עם שאלות קשות לגבי אחריות המדינה ומחויבותה לנושא
"בהתייחס לקליטת עולים והחינוך שלהם, אף אחד, רק אתם יכולים לתת את הפתרונות". כך התבטא שמואל הר נוי, הממונה על יישום דו"ח דברת, לקהל בכנס, שנערך בנושא דו"ח דברת ויישומו. דבריו של הר נוי לא התקבלו בקלות בקרב 30 המשתתפים, חברי עמותות, פעילים בקהילה וסטודנטים שבאו להשתתף בכנס. חלקם אף ראו בהם הסרת אחריות מהמדינה, עד שהוא נאלץ להדגיש שוב שהוא אינו מסיר אחריות לא מהמדינה ולא מהקהילה.
מלבד הר נוי נשאו אנשים נוספים דברים באירוע, שנערך בתחילת יולי בארגונה של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה במסגרת מפגש של "פורום יוצאי אתיופיה לחשיבה ודיון ציבורי". תחילה הציג זמיר ג'גנאו תמונת מצב מקיפה על יוצאי אתיופיה בחינוך, אחריו נשאו דברים מרסלו וקסלר – המנהל הפדגוגי של תוכנית הל"ה, מנכ"ל עמותת פידל טקלה מקונן ובתיה איוב, מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה.
מאוחר יותר דיבר שמואל הר נוי שמתוקף תפקידו אמון על הדרכים שבהן הולך להיות מיושם דו"ח דברת ולהשפיע על התלמידים העולים. בין יתר השאלות להר נוי עלתה ביקורת על אי שילוב של יוצאי אתיופיה כמורים במערכת החינוך, על אי התייחסות הדו"ח לאלימות מורים כלפי ילדים, על נתונים סותרים בנושא נשירה, על יישום הבעייתי של רב תרבותיות בבתי הספר ועוד.
ביקורת נוספת עלתה לגבי המלצות הדוח לעבור לתקצוב דיפרנציאלי (בעקבות המלצות דו"ח שושני). מעבר זה יביא לכך שמנהל בית הספר לא יקבל כסף צבוע המיועד רק לעולים (שעות עולים) והוא יצטרך להפריש מהסכום הגלובלי תקציב מספק לתלמידים מתקשים. "יש באג מסוים בנושא התקציב", הסכים הר נוי עם בעיית הפיקוח על המנהלים, "הוא יהיה יותר גבוה, השאלה היא האם יגיע לתלמיד האתיופי. אני ביקשתי מצוות מתוך המשרד שיציע מהלכים, איך בודקים ומייצרים מחויבות שהכסף יגיע ליעדו".
על אף המודעות של הר נוי והנכונות שלו לענות על השאלות והבעיות שהועלו, עדיין נותרה לא פתורה בסוף הכנס האמירה שלו בדבר הטלת האחריות על בני הקהילה. מי באמת אמור לקחת אחריות על התלמידים העולים ולתת להם את הפתרונות הלימודיים והחינוכיים? ומה יכולה לעשות קהילה אם דו"ח דברת הוא תחילתה של תקופה שבה המדינה מתנערת מהאחריות שלה כלפי תלמידיה החלשים?
