25% מיוצאי אתיופיה המשתתפים בשוק העבודה מובטלים, כך עולה מדו"ח שנעשה מטעם ג'וינט מכון ברוקדייל. זאת בהשוואה ל- 10% אבטלה מקרב האוכלוסייה הכללית. הנתון מלווה בצד אופטימי – עליה של 12% בשיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה

האבטלה בקרב יוצאי אתיופיה בגילאי 18- 64 עלתה בין השנים 1995/6 – 2002/3 בהיקף של 10%. כך עולה מניתוח נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ידי ג'וינט-מכון ברוקדייל (יהודית קינג, אברהם וולדה צדק, מאי 2005). אם בשנים 1995/6 עמד שיעור האבטלה של העולים על 15% הרי שבשנים 2002/3 הוא עומד על 25% (זאת בהשוואה ל- 10% של אבטלה בקרב כלל האוכלוסייה).

הדו"ח מציין שתי מגמות מרכזיות שהביאו לעליה באבטלה – האחת היא ירידה בשיעור המועסקים בקרב הגברים. אם בשנים 1995/6 עמד שיעור המועסקים על 54% מהגברים הרי שבשנים 2002/3 עמד שיעור המועסקים על 44% מהגברים. הדו"ח מציין הסבר אפשרי למצב זה במצב התעסוקה הכללי במדינה שמביא ל-"קשיים הגדלים שבהם נתקלים עובדים בלתי-מקצועיים בעשור האחרון בארץ, וכן את ההשפעה של החרפת המצב הביטחוני והמשבר הכלכלי שהתלווה אליה".

מגמה שנייה שהביאה לשיעור אבטלה גבוה בקרב יוצאי אתיופיה יש בה גם סוג של התפתחות חיובית. מדובר בעליה משמעותית בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה. "משתתפים בשוק העבודה" הם אלה שמועסקים או שמחפשים עבודה, מתוך כלל האוכלוסייה בגיל העבודה. אלה שאינם משתתפים כוללים חיילים, עקרות בית שאינן מחפשות עבודה, מי שנמצא מתחת לגיל 15, תלמידים, מתנדבים וכד'. על פי הדו"ח עולה ששיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של נשים יוצאות אתיופיה עלו באופן משמעותי בין השנים 1995/6 לבין 2002/3. אם בשנים 1995/6 עמד שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה על 30% הרי שבשנים 2002/3 הוא עמד על 42% (לעומת כ- 69% בקרב נשים יהודיות ו- 72% בקרב נשים עולות בריה"מ).

נתון מעניין נוסף ביחס לנשים עולה מתוך הדו"ח – נכון לשנים 2002/3 שיעור הנשים המשכילות שמועסקות גבוה משיעור הגברים המשכילים שמועסקים (בעלי 13 שנות לימוד ומעלה). שיעורן של נשים אתיופיות בנות 44-25 הבוגרות 13 שנות לימוד ומעלה מגיע אף לשיעור התעסוקה של נשים יהודיות עם אותם מאפיינים. אבל, בסה"כ עדיין קיים פער גדול בין נשים אתיופיות לכלל היהודיות בגלל המשקל הגדול של בוגרות 0 – 8 שנות לימוד בקרב נשים אתיופיות, שם קיים פער בין נשים אתיופיות לנשים ישראליות ותיקות.