חיפוש
Close this search box.

פרויקט הלאומי

פרויקט הלאומי

בכנס הסברה ארצי עלה בין היתר הצורך שהממשלה תממש את התחייבותה הכספית. לבקשת האגודה הישראלית הגישו מספר חברי כנסת שאילתות בנושא

יותר מ- 170 איש בכנס הסברה ארצי

למעלה מ- 170 איש, נציגי התארגנויות ארציות ומקומיות של יוצאי אתיופיה מכל רחבי הארץ, הגיעו לכנס הסברה ארצי שנערך ביום שלישי ה- 7 לנובמבר בת"א על ידי נציגות הקהילה בפרויקט הלאומי. במהלך הכנס הועלתה גם ביקורת כלפי הקולות מקרב הקהילה שעדיין מתנגדים לפרויקט ולנציגות.

בין הדוברים שקראו להצטרפות של ארגונים נוספים (בין היתר גם כאלה המביעים התנגדות לפרויקט) היו אברהם נגוסה, יו"ר הנציגות, ושלמה מולה, נציג הסוכנות. כשם שהנציגות נאבקה להמשך קיומו של הפרויקט הלאומי, אמר נגוסה, היא תמשיך לבטא בנחישות את קולה של הקהילה האתיופית בישראל גם בשלבי מימושו של הפרויקט. מולה הוסיף כי קולות המחאה היוצאים מקרב התארגנויות שונות של בני הקהילה, מזעריות ככול שתהיינה, פוגעות באמון הפדרציות וגורמים אחרים בפרויקט. יתרה מזו, טען מולה, האנשים המוחים היו שותפים למהלך גיבוש הנציגות, אך מטעמים משלהם בחרו שלא להשתתף בה מאוחר יותר. לכן הדה-לגיטימציה שהם מבטאים אינה עניינית ואינה במקומה.

דובר נוסף בכנס, יו"ר הפרויקט ראובן מרחב, דן בנקודות מרכזיות בהתפתחותו. ניגסט מנגשה, המנכ"לית, ציינה כי החשיפה לה יזכה הפרויקט הלאומי במסגרת אירועי ה- GA, העצרת הכללית של איחוד הקהילות בצפון אמריקה וקנדה הוא ביטוי לאמון של הפדרציות היהודיות בו. לפי מנגשה, יעבוד הפרויקט ברמה ארצית וברמה מקומית, בתקציב נוכחי של 3 מיליון דולר שממומן ע"י הפדרציות, וכי היא תפעל בסיועו של מרחב למימוש התחייבותה של הממשלה להוסיף סכום זהה לתקציב.

במהלך הכנס הועלו שאלות רבות מקרב המוזמנים. בין היתר הועלו ספקות בקרב משתתפי הכנס באשר למימוש המחויבות הכספית של משרדי הממשלה. נושאים נוספים שהועלו היו השאיפה להרחבת תחום פעילות הפרויקט לערים נוספות ולמתן מענה בתחומים מגוונים כמו דת ובריאות.

אלישבע דרר

רכזת נציגות הקהילה בפרויקט הלאומי

חכי"ם למען השתתפות הממשלה בפרויקט

על אף התחייבות הממשלה להקצות את התקציב החסר ליישום הפרויקט הלאומי, עד היום לא הגיע הכסף לפרויקט. מחויבות הממשלה היא למעשה לאותו סכום שגויס על ידי הפדרציות היהודיות: 3 מיליון דולר. אמנם בתשובה לשאילתות שהגישו בדצמבר 2001 חברי הכנסת איתן כבל ואליעזר זנדברג השיבה הממשלה כי היא תעמוד בהתחייבותה אבל עד עצם היום הזה מדובר בהבטחות ריקות.

בניסיון לשנות את המצב פנתה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה למספר גורמים בכנסת המעורבים בנושא. בזכות הפניה הגישו חברי הכנסת איתן כבל וחמי דורון שאילתה בסוף דצמבר 2003 לראש הממשלה ולשרת הקליטה ציפי ליבני במטרה לברר מדוע לא הועבר הכסף שהבטיחה הממשלה ומתי בכוונתה לעשות כן. חבר הכנסת אליעזר מלכיאור הגיש שאילתה נוספת באותו עניין לשר האוצר, בחודש ינואר 2004. במכתב שכתב ח"כ יצחק הרצוג לאגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה הוא מציין כי "כחבר ועדת כספים בכוונתי להעלות את ענייניכם במסגרת דיוני התקציב וההצבעות".

"אנו רואים בכך פגיעה חמורה בעתידה של קהילת יוצאי אתיופיה". כותבת בתיה איוב, מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, ליו"ר ועדת הכספים אברהם הירשזון. "פגיעה זו מחזקת את חוסר האמון של קהילת יוצאי אתיופיה בממשלת ישראל באשר למאמציה הכנים לפעול לשילובם המהיר בחברה הישראלית. זאת ועוד, הימנעות הממשלה ממימוש התחייבותה המפורשת מחבלת בקידום הפרויקט ועלולה לפגוע ביחסי האמון שבין יהדות התפוצות לבין ממשלת ישראל".

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system