השתתפות נמוכה בכוח העבודה ואבטלה גבוהה יחסית לאוכלוסיה היהודית הכללית הם המאפיינים עיקריים של העדה האתיופית בשוק העבודה

לאור התוכנית הכלכלית, ההולכת להוסיף למעגל האבטלה אלפי עובדים, מן הראוי לבחון את תמונת מצבם התעסוקתי של עולי אתיופיה בייחס לכלל האוכלוסיה. דו"ח משנת 2002 שנערך ע"י מרכז אדווה בשיתוף עם 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' (המתבסס על סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 1999) מראה כי בממוצע רק 53% מיוצאי/ות אתיופיה (גברים ונשים) בני/ות בגילאים 54-25 משתתפים בשוק העבודה. זאת בהשוואה לשיעור השתתפות של 76% בקרב כלל הישראלים בקבוצת גיל זו.

נמוך במיוחד שיעור ההשתתפות של נשים יוצאות אתיופיה בשוק העבודה, המגיע בגילאים הנ"ל ל- 38% בלבד בממוצע.

נשאלת השאלה מי הם יוצאי אתיופיה (47%) שאינם משתתפים בכח העבודה? על פי הדו"ח קיים קשר ישיר וברור בין השכלה בקרב העדה האתיופית לבין השתתפות בשוק העבודה. שיעור האי השתתפות מגיע ל- 66% בקרב מי שלא למדו כלל; ל- 35% בקרב מי שסיימו רק בית ספר יסודי או חטיבת ביניים, ל- 29% בקרב מי שסיימו תיכון מקצועי ול- 26% בקרב מי שסיימו תיכון עיוני. שיעור האי השתתפות בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה הוא מפתיע בגובהו (36%) אולם כנראה שמדובר בעיקר בסטודנטים המצויים עדיין בשלב הלימודים ולכן לא נכללים בשוק העבודה.

נתון רלוונטי נוסף הוא השפעת זמן השהיה בארץ. אפשר לראות כי שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של עולי שנות ה- 80 הוא 60%, בעוד שבקרב עולי שנות ה- 90 עומד שיעור השתתפות על 44%. אפשר לשער כי הגורמים לכך הם בין היתר הוותק בארץ, חלון הזדמנויות שהיה קיים בשנות השמונים, הגילאים הגבוהים יחסית של עולי שנות ה- 90 והעובדה שחלק מעולי שנות ה- 80 עובדים בשירותים ובעמותות שהוקמו עבור העליה של שנות ה- 90.

תוספת חמורה לנתוני אי השתתפות של העולים בשוק העבודה הם נתוני האבטלה. כאן אנו רואים כי שיעורי האבטלה בקרב יוצאי אתיופיה גבוהים יותר מן השיעורים הרווחים בישובים ערביים ובמקצת מעיירות הפיתוח. אחוז המובטלים האתיופים, נכון לשנת 1999, עומד על 15% בעוד שבכלל האוכלוסיה מדובר ב- 8%. על פי דו"ח הפערים הכלכלים-חברתיים עומד אחוז האבטלה של יוצאי אתיופיה על 25%. בימים אלה צפוי מצבם התעסוקתי של העולים להחמיר בשל הקיצוצים בתקציבי ההכשרות המקצועיות והמיתון הגובר במשק הישראלי.