ברוכים הבאים למרד הזקוף

14 ביולי 2013
חברה אזרחית-קליטה ועלייה

מערכת האתר

מחר, יום רביעי, יתקיים במרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון הכנס השנתי של המרכז, במהלך הדיונים יוצג מחקר שערך יואל בלבצ'ן, חוקר המרכז, אשר יציג את התפתחות ארגוני המגזר השלישי בקרב הקהילה. אחת מכותרות המחקר:"האתיופים מוכנים להפעיל יותר לחץ על המדינה". עוד עולה מהמחקר כי הדור הראשון נקלט, הדור השני הסתגל והדור הנוכחי כבר אינו מוכן לשתוק.

מהמחקר של בלבצ'ן עולה שהחברה האתיופית בישראל עברה שלב בהתייחסותה לעצמה ולמדינת ישראל וכיום היא חברה המפעילה ארגונים המייצגים את העדה, הבאים בתביעות ומפעילים לחץ על המדינה, כדי להשיג שוויון זכויות.

המחקר מפלח את הארגונים על פי תחומי העיסוק עליו הם מצהירים בכוונותיהם במהלך התקופות השונות, ועולה ממנו כי אופי הארגונים משקף את הצרכים המשתנים של העדה בכל תקופה, ואת השינוי בתפיסות של העדה בנוגע למצבה ובאשר לצעדים שיש לנקוט כדי לשפרו.

בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 מרבית הארגונים שנרשמו היו ארגונים מקומיים שעסקו בתחומי התרבות והדת, במטרה לשמור על הזהות ומורשת הקהילתית. בשנות ה-90, הצטרפו ארגוני קליטה ורווחה, במטרה לשפר את מצוקות הדיור והתעסוקה המיידיות של בני העדה. לאחרונה, קם גל שלישי של ארגונים המתרכז בסנגור וחינוך, הנתפסים בעיניי העדה ככלים בעזרתם ניתן להשתלב בחברה הישראלית ולשפר את מעמדם כיחידים וכקהילה, כחלק מהשתלבות בחברה הכוללת. בהתאם לכך, חל שינוי קהל המטרה אליו פונים הארגונים מבני העדה, לקובעי המדיניות.

נקודה נוספת ומשמעותית אותה מציין המחקר היא שהתארגנויות הקהילה בשנים האחרונות מאופיינות בנהירה אל המרכז, הגיאוגרפי והפוליטי. למרות שרק מיעוט מבני העדה מתגוררים בתל אביב ובירושלים, הרי שבשנים 2002-2006 ישנה עליה בשיעור הארגונים שנרשמו בערים אלו מקרב כלל הארגונים החדשים שהקימו בני העדה. ארגונים אלו פועלים לרוב במישור הארצי ולא המקומי ועוסקים בסנגור ובחינוך. למשל, בתל אביב, 14 ארגונים של בני העדה נרשמו בחמש השנים האחרונות, ו-42% מהם עוסקים בסנגור. תופעה זו מרמזת על הבנה של המנהיגים והיזמים החברתיים בקרב בני העדה את משמעות הקרבה לקובעי המדיניות ואת חשיבות היציאה מהשכונות.

אחת המסקנות של המחקר טוענת כי קצב הרישום של ארגונים חדשים משקף תגובתיות לשינויים בצרכי העדה. ההאצה ברישום מקושרת לגידול בביקוש לשירותים בעקבות גל עלייה, ובהתעוררות פוליטית-קהילתית של הקהילה בעקבות תחושות של קיפוח והדרה.

"האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה היא אחד הארגונים הותיקים שפועלים בקרב הקהילה", אומר אבי מספין, דובר האגודה, "מתוך ריבוי הארגונים שצצו בתחום הסנגור, שהוא התחום שלשמו קמנו, החלטנו להתמקד בסנגור בתחומי חינוך ותעסוקה, שהם נושאי הליבה לקליטה מוצלחת של בני הקהילה בארץ. כמובן שמכורח המציאות אנחנו עוסקים גם בגזענות ואפליה".

על הארגונים הנוספים שפועלים בקרב הקהילה אומר מספין: "הארגונים שקמו בשנים האחרונות הם ארגונים של חבר'ה צעירים, רבים מהם סטודנטים ואקדמאיים שמודעים לזכויות והחובות האזרחיות של עצמם ושל הקהילה. החברים בהתארגנויות אלה ענייניים, אינם מתלהמים ומודעים למה שהם עושים, מתוך הבנה ששינוי מדיניות יכול להוביל לשינוי ברמה הכללית ולאו דווקא הנקודתית. לכולנו יש מודעות לנושאים רחבים יותר שמעסיקים את החברה הישראלית, כמו ביטחון, תרבות וחברה", הוסיף.

"בעבר, הוקמו ארגונים בכל עיר ובכל שכונה, והיום הארגונים מקושרים מאוד לפוליטיקה, מתוקשרים גם מבחינה תקשורתית, משחקים על פי כללי המשחק ויודעים לפעול בשטח. אם בעבר המבחן היה הבטחות, היום זה מבחן התוצאה. כל זה מתוך התפיסה שאנחנו ישראלים, חלק מהתרבות הישראלית".

כנס האביב ה-11 לחקר המגזר השלישי בישראל יתקיים ביום ד', 12.3.08, בין השעות 9:00-18:00, בקריית אוניברסיטת בן גוריון ע"ש משפחת מרקוס, אולם הסנאט ע"ש ו' א' מינקוף

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, בניהולו של פרופ' בני גידרון, הוקם ב- 1997 במטרה לפתח ידע בנושא ארגונים ללא כוונות רווח. המרכז פועל לייזום וריכוז של מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של המגזר השלישי בישראל, פיתוח ידע על מכלול הגורמים המרכיבים את המגזר השלישי; ארגונים ללא כוונות רווח, פעילויות פילנתרופיות והתנדבות. ופיתוח הדיון האקדמי והציבורי בסוגיית המדיניות כלפי המגזר השלישי. בכדי להמשיך ולעקוב אחר השינויים המתקיימים במגזר השלישי בישראל מקיים המרכז בכל שנה כנס העוסק בהיבטים החדשים והמשפיעים ביותר על המגזר השלישי בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים