חוק השבט, או הרוב קובע?

14 ביולי 2013
חברה אזרחית-קליטה ועלייה

ארז רובל

אני אפתח את דבריי בציטוט תגובה חכמה אחת ביחס לכלל התגובות שקראתי באתר "הארץ און ליין": "כמה התנשאות בתגובות. ההצעה אולי מנוסחת לא ממש טוב, אבל מעלה סוגיה משמעותית מאוד של הגמוניה תרבותית בחברה רב תרבותית. העסק לא פתור עדיין. מה לעשות. הדיון שמולה מעלה חשוב מאוד".

למרות זאת, אני לא ממהר להסכים עם הרעיון שעומד מאחורי הצעת החוק. בראש ובראשונה מאחר וזה עלול ליצור תקדימים משפטיים חסרי תקדים, שעלולים לתת לאנשים לגיטימציה לפגוע באופן פיזי ו/או מילולי באנשים השייכים ל"שבטים" אחרים, כי כך נהוג באותו "שבט". בנוסף לעובדה שהמיעוט צריך להתאים את עצמו לכלל, ולא להפך, בל נשכח שמדובר במדינה קטנה אומנם, אבל היא מכילה בתוכה מגוון רחב של "שבטים", וכל אחד מהם מגיע עם המנהגים שלו.

עיקר הצעת החוק של מולה מעלה בעיות שקיימות בקהילה האתיופית, כנראה מתוך הזדהות עדתית של חבר הכנסת לקהילתו שלו. אך נראה, משום מה, שהוא שוכח את שאר המנהגים בשאר השבטים. אולי לאנשים מסוימים כלב הוא בעל חיים חביב, ולא יותר מזה, אך יש גם אנשים שבעבורם הוא כמעט כל עולמם. מה נאמר לעיוור שאיבד את כלב הנחייה שלו, כי מישהו היה רעב? מה נאמר לקוקזי שפגעו בכבודו ו/או של משפחתו "רק בשביל ההומור"? ואלה רק שתי דוגמאות של שניים, שפגיעה באחד מהם משאירה אותו בלי יכולת להגיב, ואילו פגיעה בשני עשויה להוביל לכך שמשפחות שלמות ייהרסו.

עם או בלי הצעת החוק הזאת יש גם כך מספיק מהכול: אלימות, אונס, גנבות ורצח. ובחלק לא קטן מהפשעים אנחנו גם שומעים על עונשים שאינם מרתיעים מלעשותם. למען האמת, אני חושש לדעת מתי חבר הכנסת מולה פתח את העיתון לאחרונה. ואם אכן עבר זמן, אני מציע לכבודו לדפדף בעיתון הבא שייתקל בו. שם הוא יזכה לראות שגם בלי הצעת החוק שלו יש התחשבות של מערכת המשפט בעבריינים. עד כדי כך שרבים מאיתנו טוענים, ולא לשווא, שהקלות הבלתי נסבלת בענישה רק מדרבנת אחרים ללכת בדרך זו מבלי לחשוב פעמיים. אז מה בעצם ייקרה בשלב הבא? האם מתוך שנה-שנתיים שהעבריין יקבל הוא יישאר עם חודש? (אל תשכחו שצריך גם לנקות שליש, על "התנהגות טובה"). אפשר פשוט להוריד מהפרק את הרעיון של התחשבות ב"עבריין השבטי" ופשוט לשחרר אותו לאחר המקרה הביתה עם משפט בנוסח 'זה בסדר, אנחנו מבינים אותך, אתה רגיל מהבית'.

נכון שמדינות אחרות ראו לנכון להתחשב בהבדלים תרבותיים, ומי שמחפש הקלות אלו, מוזמן להוציא דרכון מתאים. אותן המדינות אינן בנות 60 שנה, אלא הרבה יותר מזה. אבל אנחנו לא הם והם לא אנחנו. אנחנו במדינה הקטנה והמתפתחת שלנו רוצים את הדברים לאט ובזהירות, עדיף במנות קטנות.

לעניות דעתי, ח"כ מולה, אפשר קודם לנסות לפתור דברים כמו: תאונות דרכים (שעשויים לקרות בגין שתיית אלכוהול מרובה של בני העדה), אלימות בקרב צעירים (אף היא בגין שתיית אלכוהול מרובה של בני העדה), רצח נשים, התאבדויות, נשירת תלמידים, התדרדרות צעירים לפשע ועוד דברים רבים אחרים שקיימים בעדה (אני מקווה שהבנת את הרמז), שקצרה ידי מלהעלות כאן, מאחר ולא אסיים היום. הרבה לפני שהייתי מעלה נושא רגיש, כמו התחשבות בפשעים עקב פערים שבטיים/תרבותיים, שלטעמי לא נוסח כהלכה.

הכוונה שעומדת מאחורי ההצעה, חביבה, אך לא יותר מזה. כבר קרה בעבר שהכאת נשים וילדים גרמה למותם, גם אם לא בצורה מכוונת. קרה לא פעם שאישה איבדה את העובר שהיא נשאה ברחמה במשך חודשים, לאחר שהוכתה. רק בגלל שבעלה ניסה "לחנך" אותה או ללמד אותה לקח.

מספיק לקרוא את כלל התגובות שמופיעות בכתבה באתר הארץ רק בשביל להבין מה הרוב חושב, ובמדינה דמוקרטית הרוב קובע, ולא המיעוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים