חיפוש
Close this search box.

מהפך בקהילה!

עומר טיאצ'או

יומיום אנו מתמודדים עם דעות קדומות, מנסים לעבור מכשולים והמחסומים הם רבים, אך חלומנו להיות כמו כולם, המוטיבציה שאנו מגלים על מנת להשתלב היא מחמיאה. אני מסתובב בכל האזורים, פוגש הרבה אקדמאים חרוצים ושאפתנים שחותרים להצליח, ואני מאוד גאה בדרך שאנו הולכים בה. בזמן יחסית קצר, שאנו נמצאים בארץ, ההישגים שלנו הם גדולים.

יחד עם קידומנו האישי, ישנה הזנחה מתמשכת בתהליך הקליטה שלנו. אין כמעט שינוי. מודל העבודה של עובדי המערכות הקולטות לא השתנה, זאת למרות שפעילי הקהילה חוזרים ואומרים שצריך לשנות את שיטת קליטת עולי אתיופיה, לא נעשה דבר בעניין. למה אני מתכוון?

השכונות

השכונות בהן מתגוררים עולי אתיופיה הם מהאזורים המוזנחים שיש. העיריות אינן משקיעות תקציבית בשכונות הללו, כי ראשי הערים משקיעים במוקדי הכוח שבעריהם. לנו כקהילה, לא מוקצים משאבים. ברוב אזורי המגורים שלנו קיימת הזנחה בניקיון, אין גני שעשועים לילדים, אין מרכזים קהילתיים, אין מקומות שמבוגרים יכולים להתכנס בהם – פשוט הקהילה שלנו חיה בחצר האחורית של העיר. כתוצאה מכך אף אחד לא מתייחס לקהילה שלנו.

חינוך

עדיין קיימות הפרדות גזעניות בבתי הספר, כי הדעה הרווחת אצל חלק מהקהילות הלא אתיופיות, היא שהאתיופי הוא חלש, לכן אין לו מה לחפש עם חזקים. וכך, שוב פעם שמים את התלמיד האתיופי בשוליים של בתי הספר. חלקם מופנים ללא הבחנה מקצועית לכיתות של חינוך מיוחד. אינני אומר שכל האתיופים צריכים להיות בכיתה רגילה, אבל הבעייתיות שקיימת אצלנו היא מספר תלמידים גבוהה מאוד בחינוך המיוחד. אין אנשי מקצוע שמאבחנים את יוצאי אתיופיה, כי אבחונים הם תלויי תרבות. לרוב המאבחנים אין את ההכשרה הדרושה לאבחן את ילד האתיופי, אך בכל זאת הם מקבלים החלטות גורליות לילד ושולחים אותו לחינוך מיוחד. האם הם לא עושים לו עוול בכך?

דבר נוסף, אלו שלומדים במסגרות רגילות, קומץ קטן מהם לומד בכיתות ברמה גבוהה, כל השאר לומדים בכיתות בהן איכות החינוך ולעיתים גם המורים, ירודה.

סטודנטים

גם בתחום זה מדיניות קליטת עולי אתיופיה לא השתנתה. לאתיופים קשה להתקבל למקצועות יוקרה, לא בגלל שהם לא יכולים, רק בגלל שיש להם תוצאות נמוכות במבחן הפסיכומטרי. בארה"ב נמצא קשר בין תוצאות המבחן לאפיונים תרבותיים, כי המבחן משקף נתונים שנכונים לבני התרבות האירופית, ולכן הרבה קבוצות מיעוט בארה"ב פתורות מזה. גם לקהילה שלנו מגיע את אותו הדבר.

בני נוער

בני נוער שלנו הכי איכותיים. הבעיה היא שאין מישהו שמנווט אותם. הוריהם עייפים, המורים שלהם שחוקים, הארגונים מנסים, אבל לא כל כך מצליחים. הגיע הזמן לומר לקהילה שלנו בואו ניקח אחריות על עצמנו ונעשה מהפכה!

הבחירות לרשויות המקומיות

לא רבים מבני הקהילה הצליחו להיכנס למועצות העירוניות. זהו הפסד ענק של הקהילה, שנובע מבעיית יסוד שיש לטפל בה בדחיפות: הנטייה של כולנו היא להתמודד. כמעט וניתן לומר שכל משפחה מעמידה מועמד משלה ואז יש ריבוי קבוצות. הקולות מתחלקים בין כולם ואין השפעה. כך אנחנו חוסמים את התקדמות שלנו. הקהילה שלנו קטנה מבחינה מספרית, ולכן אם אנחנו מפלגים את עצמנו לפי חמולות, אין לנו השפעה. אחת ולתמיד צריך להגיד כן לאיחוד כוחות! כואב לראות איך בישובים שבהם יש ריכוז של עולי אתיופיה, לא נכנסו בני הקהילה למועצה בגלל האגו שלנו. לא הרווחנו מזה כלום.

באופן אישי גם אני התמודדתי בחיפה, לא זכיתי בגלל מקום לא ריאלי ברשימה. קחו דוגמא מאנשי הקהילה בחיפה, שכולם תמכו בי. זו הפעם הראשונה שאתיופי התמודד בחיפה והעדה התארגנה. לא היו חמולות, היו מטרות. אני בטוח שבבחירות הבאות בחיפה, יהיה לנו חבר מועצה. ישנם ישובים שהצליחו להכניס חברי מועצה מהקהילה ועל כך אני מברך את הזוכים ואת הקהילה כולה. אנו גאים בכם.

מהפכה בקהילה!

העדה שלנו זקוקה למהפכה. לא לשינוי, אלא למהפכה! חברים, לא נורא שלא הצלחנו להכניס חברי מועצה לעירייה, אך עדיין יש לנו את הכוח הלגיטימי להתארגן ולהשפיע, יחד ולחוד. עלינו לגרום למערכות להבין שאתיופים הם לא השעיר לעזאזל של החברה. עלינו להתארגן ולשנות את רמת החיים, על ידי כך שיינתנו תקציבים לשכונות ולשיפור הקליטה. עלינו לפעול בדחיפות לשינוי היחס כלפי אחינו הקטנים בבתי הספר, לעשות אבחונים חוזרים, לבטל את ההפרדות הגזעניות ולמנוע את הגעתם של אחינו ממרכזי הקליטה לשכונות בהם יש ריכוז גדול של יוצאי אתיופיה. יש להפנות אותם לשכונות יותר טובות. אם אנחנו לא נפעיל לחץ על העירייה ועל כל המערכות יחד, אף אחד לא יתייחס אלינו, ולכן אל תתביישו להתריס ולהפגין כשצריך, עד שישתנה המצב. כל העדות השפיעו כך, וזו לא בושה, זוהי זכות.

סטודנטים, הגיע הזמן לממש את המחויבות שלכם. לכל אורך ההיסטוריה, סטודנטים היו אנשי המהפכה. לדעתי, אצל רוב הסטודנטים מקהילה, קיים איזשהו נתק מהמציאות שהקהילה חייה בה. הם במקום אחד והקהילה במקום אחר. זה לא צריך להיות כך, הסטודנטים צריכים להיות ביקורתיים ומובילי המהפכה בקליטה שלנו, כי אני מאמין שיש לכם כוח אדיר.

בני נוער והורים. בני נוער, אל תחשבו על דברים שלילים שאומרים עליכם, אתם יכולים לשנות, הכוח נמצא בידיים שלכם. אל תפחדו להצליח, כי נולדתם להצליח. אתם לא פחות טובים מאחרים. לכן תשקיעו בלימודים, תתנדבו, תשתנו ותשנו.

הורים יקרים, קחו בעלות על ילדים שלכם. קשיי השפה, המטלות והעבודה רבות, אך יחד עם זאת אלו הילדים שלכם, כל השקעה תהיה שווה, לאחר שיגדלו ויגיעו לתוצאות טובות.

לסיום בני הקהילה היקרים, בואו ניקח אחריות בלעדית על החיים שלנו. אנחנו לא צריכים שינהלו אותנו ולא צריכים רחמנות. אנחנו מספיק חזקים לעשות מהפכה מבפנים! תילחמו למען הזכויות שלנו, אל תוותרו על שום זכות.

עומר טיאצ'או הוא פעיל קהילה, בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system