חיפוש
Close this search box.

חילוף משמרות בנציגות הארגונים

לילך גביש

לאחרונה נערכו בחירות לתפקיד יו"ר נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה, קואליציה של 18 ארגונים ארציים ושל שלושה נציגי קהילה ממחוזות הצפון, המרכז והדרום. רוני אקלה, מנכ"ל עמותת פידל, נבחר לתפקיד היו"ר ויחליף את היו"ר היוצא, אברהם נגוסה, מנכ"ל עמותת כנף דרום לציון. אקלה נכנס לתפקיד כשעל התנהלותה של הנציגות יש ביקורת ויחד עם זאת, לקיחת אחריות מצד הגורמים השותפים לניהול. כולם מקווים שהחילופין ישפרו את התקינות ואפקטיביות.

אברהם נגוסה, היו"ר היוצא, שימש בתפקיד מזה שנתיים. זוהי הקדנציה השנייה שלו כיו"ר, לא ברציפות, לאחר שיצחק דסה, מנכ"ל עמותת טבקה, החליף אותו. עם הקמתה של הנציגות שימשה ניגסט מנגשה, מנכ"לית הפרויקט הלאומי, כיו"ר. המנכ"ל בפועל הוא דני קסהון, הרואה עצמו כמבצע המדיניות של ההנהלה.

לשתף את כולם

"בשנתיים האחרונות פעילות הארגון התמקדה בהכשרות ובהעצמת הקהילה", מסכם נגוסה את פעילות הנציגות תחת הנהגתו, "הכשרנו מנהיגים מקומיים ועירוניים. כ- 800 משתתפים השתתפו בתוכניות שלנו". פעילות שלדבריו סייעה ביצירת מנהיגות מוניציפאלית: "כ- 30 איש מהקהילה התמודדו בבחירות לרשויות המקומיות ומתוכם נבחרו עשרה, רובם בוגרי הקורסים. כמו כן, בנינו תשתית התנדבותית בכ- 25 ערים, ארגנו כנסי הסברה לקהילה בנושאים שונים כגון אלימות במשפחה וקיימנו הפגנה שבעקבותיה הובטח לנו שהממשלה לא תקצץ בתקציב הפרויקט הלאומי. כמו כן, אנחנו משתתפים בהנהלת הפרויקט הלאומי ומשפיעים על קבלת ההחלטות (נקודה בה תעסוק הכתבה בהמשך – ל"ג)".

"כל הארגונים שמטרתם לקדם את הקהילה דנים ומדברים וזו התקדמות. יש דברים שקרו, אבל לא ב- 100%, אך אני לא מאבד תקווה". לאחרונה סיים נגוסה דוקטורט בנושא ארגוני הקהילה האתיופית בישראל וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה בתחום החינוך מאוניברסיטת סאסקס באנגליה, "החולשה של הארגונים יוצאי אתיופיה היא בשיתוף הפעולה", משתף נגוסה, "תחרות היא עניין חיובי ומפתח, אבל יש להבחין בין תחרות שלילית לחיובית. עלינו לפעול בחלוקת תפקידים ולקבוע אסטרטגיות. אחת הבעיות של הארגונים היא שכל ארגון חושב שהוא יכול לתת מענה לכל הבעיות של הקהילה. יש הרבה בעיות, כי כל אחד רוצה לטפל בחינוך, דיור, עלייה ועוד, ואז הכל מתמסמס, והולך לאיבוד. כל ארגון יכול לשמור על העצמאות שלו ויחד עם זאת לשתף פעולה. צריך להשתמש ולנצל את ההזדמנות הזו כדי לאחד את הכוחות. להתווכח כדאי תמיד, אבל צריך להפסיק את המלחמות".

אחת ממסקנות המחקר של נגוסה היא שהמטרות והאסטרטגיות של ארגונים יוצאי אתיופיה אינן מוגדרות היטב ולכן קשה לגייס כסף לארגונים אלו. "יש כישלון בגיוס משאבים וביצירת תשתית", הוא אומר, "אי קביעת אסטרטגיות ברורות גורמת לכפילויות ואז יש בזבוז של כוח אדם וכסף. כתוצאה מכך, הארגונים הקטנים, שקשורים לקהילה בשטח, מחוסרי תקציב לפעילות ואין להם מיומנות. ראיתי זאת בהרבה ארגונים. במצב הזה התורמים נותנים תקציבים לארגונים הגדולים והוותיקים, שעובדים עם תשתית מסודרת, להם גם יש תקציב להעסיק אנשי מקצוע שכותבים בקשות למענקים. לארגונים הקטנים קשה להראות תוצאות ולכן צריך לחשוב איך להעצים את הארגונים המקומיים".

"נכון לעכשיו, בגלל הקיצוצים, אני לא חושב שנמשיך בהכשרות המנהיגות המקומית. יחד עם זאת הנציגות תמשיך לפעול ולהיות כתובת לקהילה ולממסד, לייצג את הקהילה ולהיאבק למען האינטרסים של הקהילה מול מקבלי ההחלטות", אומר נגוסה ומסכם: "אני מאחל לרוני אקלה בהצלחה, כיו"ר הנציגות יש לו אתגר וכולנו יחד צריכים לעזור לו לקדם את המטרות, למען האינטרסים של הקהילה".

"קודם כל אני רוצה לשמוע את חברי הנציגות, כדי לקבוע סדרי עדיפות. כל נציג של ארגון יוכל לקחת אחריות על תחום פעילות", אומר אקלה, היו"ר הנכנס, שמציג חזון של שיתוף פעולה בכל הרבדים, "הנציגות צריכה לשקף את כל הבעיות, הטוב והרע שיש בקהילה, ולהיות מובילה ולא מובלת. לכן יש צורך באג'נדה – במה היא צריכה לטפל ובמה לא. הנציגות צריכה להיות ההנהגה גם בשטח וגם ברמה הארצית. העמותות, שהן השותפות שלנו בעשייה בשטח, נמצאות בקשיים. הנציגות תהיה גוף מקצועי והכתובת להשגת משאבים לקהילה האתיופית, כדי שלא יהיו בידיים של מישהו אחר".

הנציגות והפרויקט הלאומי

אקלה הוא מנכ"ל עמותת פידל מזה שנה ושבעה חודשים. קודם לכן שימש כיו"ר ארגון ביתא ישראל ושירת בצה"ל כקב"ן. הוא עובד סוציאלי בהכשרתו ובעל תואר שני במנהל מדיניות ציבורית. על התנהלות הנציגות בעבר אומר אקלה: "היו חילוקי דעות ואי הסכמות, שהיו יכולות להיפתר בדיאלוג ובחשיבה מקצועית, וזה לא נעשה עד הסוף ולא בא לידי פתרון. אני לא יכול להגיד שלא פעלו טוב, אבל צריך לעשות עבודה מצוינת. יהיו רפורמות בדרכי העבודה", הוא מבטיח, "שיתוף פעולה בין הרמה המקומית לרמה הארצית היא המפתח. הנציגות צריכה לקחת את הפיקוח על מה שקורה בשטח. הפרויקט הלאומי צריך לבצע והנציגות צריכה לפקח", הוא אומר כמנכ"ל פידל, זכיינית של הפרויקט הלאומי, המפעילה עבורו תוכניות.

בעניין זה, קסהון וונדה, ששימש כסגן יו"ר הנציגות, מעלה בעיה מהותית הנוגעת למבנה הארגוני של הנציגות והקשר שלה לפרויקט הלאומי. "יש צורך לבדוק האם הארגונים שהם זכיינים בפרויקט הלאומי יכולים להיות חברים בוועד המנהל של הנציגות. הרציונל של הקמת הפרויקט הוא שהקהילה תגיד מה הצרכים שלה, אך קיים ניגוד אינטרסים. מוסרית זה לא נכון שזכיין יהיה בוועד המנהל של הגוף המפקח. אף פעם לא דנו בזה והנושא לא נבדק. יש צורך להוציא בנושא תקנון ברור".

בעניין מעורבות הנציגות בפרויקט הלאומי אומר יששכר מקונן, יו"ר עמותת ציוני ישראל, (המעודדת גיוס לצה"ל ושירות בו בתפקידי מפתח): "אנחנו לא רוצים שהפרויקט הלאומי יהיה מנותק מצרכי הקהילה, חבל על הכסף. יש הרבה מקום לתקן, אבל אין ספק שהמעורבות של הנציגות בפרויקט הלאומי חשובה".

"בעייתיות נוספת היא שהפרויקט הלאומי משלם את הוצאות הנציגות, המשרד ושכר העובדים", טוען וונדה, "הדברים מתנהלים איך שנוח לאנשים. הנציגות צריכה באמת להיות נציגות של הקהילה ולא מרכז תעסוקתי של עסקנים. ביום הבחירות הגיעו אנשים שאף פעם לא ראיתי בדיונים, למרות שבפרוטוקולים כתוב שאם נציג לא מגיע שלוש פעמים הוא יודח מהנציגות".

מקונן מוסיף: "אין ספק שכשיש מספר ארגונים, כל אחד מושך לכיוון שלו, זה דבר חיובי, אך לפעמים האפקטיביות יכולה להיפגע. יחד עם זאת, יש ארגונים שעדיין לא חברים בנציגות, ארציים ומקומיים שצריכים לחבור לנציגות. לצערנו יש לא מעט נושאים שאמורים לטפל בהם. לדעתי, הנציגות צריכה לעסוק בשניים שלושה נושאים מהותיים ולהשפיע בצורה אפקטיבית". הנושאים המרכזיים בהם מקונן מציע לעסוק נוגעים בקשר של הנציגות עם הקהילה: "יש צורך לחזק את הקשר בין הנציגות לבין סגני יו"ר הפרויקט הלאומי העירוני – נציגי הקהילה ברשויות המקומיות וכן, שהנציגות תרד לשטח ותהיה מחוברת אליו יותר". נושא נוסף שהוא מציע למקד בו את הפעילות, הוא שינוי שיטת חלוקת התמיכות והמשאבים בפרויקט הלאומי, יותר לכיוון של עמותות מקצועיות של יוצאי אתיופיה. "עמותות מקצועיות של הקהילה צריכות לקבל עדיפות. בכך נעצים את הקהילה".

וונדה, ששימש גם כגזבר הנציגות, תפקיד ממנו התפטר לפני כשנה, אומר: "ראיתי שאין שקיפות וההתנהלות לא תקינה, ולא רציתי להיות אחראי לזה. הוקמה וועדה בודקת ועדיין לא התקבלו מסקנות". בין הנושאים אותם הוא מעלה: החלפת גוף זכיין של הכשרות בנושאי מנהיגות, ללא דיון וללא מכרז ובלי שהסתיים ההסכם עם הזכיין האחר וכן, אי הענקת תעודות סיום למשתתפי קורסי מנהיגים מוניציפאליים, למרות שהן הובטחו למשתתפים".

וונדה מעלה נקודה בעייתית נוספת: "השכירו משרד ביהוד מול משרדי עמותת פידל, כמו חברת היי טק. יש צורך להחזיר את המשרד לתל אביב, כדי לחדש את הקשר עם השטח. חברי הנציגות מתקשים להגיע לשם, שלא לדבר על האוכלוסייה. מדובר בכסף ציבורי של הקהילה".

יחד עם זאת וונדה אינו מאבד תקווה ואומר: "אני חושב שאפשר להגיע לניהול תקין. יש לכנס פגישה של כל חברי הנציגות, מבחינתי יום עיון שלם, ולכתוב תקנון. שכל חבר נציגות ידע מה הגבולות ומה המנדט שלו. שנהיה יותר מפקחים ופחות זכיינים של הפרויקט הלאומי. אם ההתנהלות תמשיך ככה צריך לפזר את הנציגות וכל ארגון יצטרך לעסוק בעניינים שלו. אני מקווה שזה יקרה בתקופה של רוני. קודם כל צריך לשנות את התפיסה של הקהילה לפעול בחשאיות, ולהגיד דברים בגלוי כדי להתקדם".

דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה הסתפק בדברים: "אני מקווה שהפעם זה יעבוד".

יחד עם זאת, כולם מאחלים הצלחה לאקלה ולחזרה לשגרה, עם סיום הלחימה בחמאס.

תאריך יצירה: 8/1/09

Welcome!

We at the AEJ surveyed hundreds of civic initiatives and then developed a search engine sorted by category, language, region and other helpful areas.

If you require assistance during the war, you will likely discover relevant information and details within AEJ’s system