על כנפי היונה – אירוע הוקרה לקהילת יוצאי אתיופיה

9 ביולי 2013
תרבות-מסורת-תקשורת

רחל-גידי יאסו

צלם: אבי אייך

המוני אדם זרמו לבנייני האומה בירושלים, אוטובוסים עמוסים בבני נוער, מבוגרים, צעירים וילדים אשר הגיעו לחלוק כבוד לאדם שזכה לכינוי "הרצל של הקהילה האתיופית", יונה בוגלה. הבדיקות המתישות נסכו תחושה של אי-נוחות, אך כל אחד ידע שיש מי ששומר על ביטחוננו, וניתן ליהנות ללא חשש מאירוע ההוקרה לציון 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה ו-100 שנות פעילות ציונית אתיופית.

החוברת "על כנפי היונה"

לאחר הכניסה, כל אחד מהמוזמנים קיבל את הספר "על כנפי היונה". בעמודו הראשון נחרטו המילים: "אנו שמחים להציג בפני הציבור הרחבובפרט לעולי אתיופיה, חוברת הכוללת פעילות ציונית וסיפורים אישיים של חלק מהמנהיגים הרבים שיש לנו בקהילה, אשר עיצבו את תדמיתנו ושמרו על יהדותנו". דפדפתי לעמודים הבאים, עיניי צמאו לידע נוסף. אנשים גיבורים, אמיצים ששמרו בקנאות אינסופית על יהדותם, על מורשת היסטורית ותרבותית שבגינה נרדפו ואותה המשיכו למרות הפוגרומים במדינה הרחוקה מהבית היהודי, מירושלים הקדושה.

אין ספק שביוגרפיות ארוכות יכולות להכיל ארון ספרים שלם על אישים חזקים אלו וקצר מאמר זה מלכתוב על כולם. בין המופיעים קייס אבא יצחק יאסו 1892-1997, המנהיג הרוחני הגדול בקרב יהודי אתיופיה במחוז טגראיי ובוולקיט. כל חייו הוקדשו ללימוד רוח הסוד שטמונה בתורה ובחוקיה, ולחיזוק המהות היהודית בקהילה האתיופית, בהגיעו למקומות רחוקים באתיופיה ולימוד חשיבות התורה ומצוותיה. קייס אבא יצחק יאסו ידוע היה בתפקידיו השונים במאבקיו נגד השלטונות הנוצריים שדחפו להמרת דתם של יהודים באתיופיה וגם בהסמכת קייסים בקרב ביתא ישראל. לאחר מסע מפרך לירושלים הקדושה, בהגיעו לארץ נשק לאדמה ואמר "החלום בן אלפיים שנה התגשם, הבאתי את בני הקהילה לישראל וכך הגשמתי חלום של כל בני ישראל. כעת, אני מוכן למות ורק רוצה להיקבר בירושלים".

מר גטהון טלהון (קלקלה) 1937-2003, פועלו ותפקידיו ידועים בהקמת מרפאות באמבובר, טדה ובגדבגה, אשר סיפקו מענה רפואי לכל החולים והנזקקים, ובכך הביא להצלת חייהם של אלפי אנשים. במקומות רחוקים שהיה קושי להגיע אליהם בשל תנאי הדרך, הגיע אליהם על מנת לספק טיפול רפואי הולם לכל נזקק, ללא הבדל דת או גזע. מסעותיו באתיופיה כללו מעברים תמידיים בגונדר, הריי סמיין וכפרים יהודים רחוקים על מנת לספק תרופות וחיסונים. כשהחל המסע לסודן הוא דאג לספק ליוצאים אמצעים רפואיים שונים על מנת להילחם בתלאות הדרך. בזכות המוניטין שיצא לו הוא הפך לאיש אהוב לא רק על ידי האנשים שזכו לקבל את טיפוליו, אלא על ידי כל התושבים היהודים והנוצרים.

וכאן, לא עוצרת החוברת. היא ממשיכה לספר את סיפורם של עשרות מנהיגים שהביאו להצלתם של יהודים, לשימור התרבות והזהות היהודית. זוהי חוברת שורשים שזוכרת את הגיבורים הגדולים.

באולם קבלת הפנים נכחו אישיים בכירים, קצינים מצה"ל, עיתונאים, סטודנטים, בני הקהילה. כולם באו להוקיר הערכה וכבוד לגיבורים אלו ולאיש האמיץ, יונה בוגלה ולציין 100 שנה להולדתו.

מי הוא יונה בוגלה?

יונה בוגלה, 1987-1908, ששמו נזכר עם אמירות על פעילותו הענפה בחיזוק הצביון היהודי של הקהילה האתיופית, בשנות חייו המוקדמות היה ידוע במסעותיו למדינות רחוקות באירופה, לימודיו בפרנקפורט שבגרמניה, ובשוויץ, שם למד צרפתית, מאוחר יותר עבר לפריס.

יונה בוגלה היה ידוע בהשכלתו רחבת האופקים, שחצתה תרבויות ושפות. לאחר שנים של לימודים במדינות אירופאיות חזר בוגלה לאתיופיה והחל ללמד בבית הספר היהודי הראשון באדיס-אבבה שהקימו תמרת וד"ר פייטלוביץ' בסיוע הארגון האמריקאי "Amaerican Pro-Falasha Committee" בית הספר פעל בין השנים 1924-1936 עד שנסגר בזמן הכיבוש האיטלקי. לבית הספר הגיעו צעירים מכל רחבי אתיופיה במסע רגלי שנמשך לעיתים חודשים. הטובים ביותר נשלחו ללמוד במדינות אירופאיות. כשבגרו, חזרו להקים בתי ספר יהודים בכפריהם.

בעקבות הכיבוש האיטלקי, תפקוד בית הספר נגרע במעט. למרות הכל, המשיך יונה לנהל את בית הספר ובמקביל עבד בחברה איטלקית שעסקה בייבוא דברי מזון ומשקאות לאזרחים איטלקים. עם תום הכיבוש ולאחר שובו של הקיסר היילה סלסי לשלטון, התמנה יונה לתפקיד מנהל מחלקת התרגום של משרד החינוך, שהקיסר עומד בראשו. כל התכתבויותיו של הקיסר עם אישיים וגופים בינלאומיים בחינוך נעשו באמצעותו.

במשרה בכירה זו נפלו לידי יונה גם מכתבים שנגעו לנושא יהודי אתיופיה – לרבות בקשות מארגונים מיסיונרים שפעלו להמרת דתם של יהודי אתיופיה. עם זאת לא היה מוכן להשלים. יונה יצר קשר עם ד"ר פייטלוביץ' ודיווח לו על כוונת המיסיונרים. בעקבות זאת החלו להגיע פעילים יהודים מישראל, ביניהם אלכסנדר רוזנפלד, והחלה מעורבות גוברת של ארגונים יהודים ובכירים ישראלים בנושא, ביניהם יצחק בן צבי, הרב זאב גולד-ראש המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה בסוכנות היהודית. מכאן החל קשר תמידי בלתי ניתן לניתוק בין הקהילה האתיופית בגולה לבין ישראל.

ארגונים יהודיים, שרי ממשלות ישראל ורבנים החלו לעזור בסיפוק משאבים חינוכיים לחיזוק המורשת היהודית בתמיכתו המלאה ובאמצעות חילופי מכתבים בין יונה בוגלה לביניהם. יונה התפטר ממשרד החינוך של אתיופיה והחל להקדיש את חייו לאחיו היהודים.

ראשים מדברים

באולם הוקרן סרט קצר על חייו ופועלו של יונה בוגלה, על קשריו עם אישים בכירים מהמדינה ועל פועלו חסר התקדים בהבאתה ארצה של הקהילה באתיופיה לישראל. במהלך הערב אישיים מרכזיים בהנהגה הישראלית עלו לנאום. "יונה בוגלה היה דוגמא למופת לאיש חינוך, סמל בולט למאבק של העדה, אשר בעקשנות ובהתמדה האמין בעלייה לארץ ישראל", אמר יעקב אדרי, עד לאחרונה השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל, והוסיף: "יונה היה החלוץ שהלך לפני המחנה, נאומו בקנדה היה מפורצי הדרך בזירוז עליית יהודי אתיופיה לישראל".

"אומרים שבכל מקום שבו יש גיבור, יש גם טרגדיה. יונה בוגלה, מהגיבורים של יהודי אתיופיה, סותר אמירה זו. הפרק ההרואי הזה הוא בסיכומו של דבר פרק שסופו סוף טוב", אמר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל, בנאום כריזמטי שסחף את הקהל, והמשיך: "בעולם כולו אין קהילה מסורה יותר, אשר דבקה יותר בערכי היהדות מהקהילה של יהודי אתיופיה.

בהגיעם לארץ, אין ספק שנתקלו כאן בגילויי התנכרות ולפעמים בגילוי גזענות, ועדיין, למרות הכל, זוהי תופעה מופלאה", אמר אולמרט את המילים המתאימות ביותר לאוזניהם של בני הקהילה.

והוסיף: "הממשלה ברשותי קיבלה ליישם את תוכנית חומש לשיפור קליטתם והשתלבותם של בני העדה בחברה הישראלית בתעסוקה מספקת, בחינוך, ברווחה ובכל תחומי החיים. התוכנית מיועדת לחמש השנים הקרובות ותקציבה הוא 815 מיליון שקל". אולמרט עם הכריזמה הנכונה והמילים המדויקות ידע לסחוף אחריו את הקהל שמחא כפיים. ואנחנו מר אולמרט, בני העדה, אנחנו רוצים לשמוע מילים יפות, אין בכך רע, אך אנו רוצים גם שינוי, שינוי אמיתי. האם את זה תוכל להבטיח?

חבר הכנסת שלמה מולה, יו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת לאתיופיה שלאחרונה הביא להקמתה של ועדת חקירה שתבדוק את היחס לה זוכה הקהילה מהממסד הרבני במדינה, נאם ואמר "יונה בוגלה הוא סמל למופת, להצלחה, לדוגמא אישית. יונה מבחינתנו הוא גם בן-גוריון וגם הרצל שלנו. באחד מהתכתבויותיו הרבות כתב יונה, עד כמה סובלים היהודים מאנטישמיות ופוגרומים, וזעק שיעלו אותם לארץ ישראל. אנו נדאג מעכשיו ששמו ייחרט וייזכר בחברה הישראלית על ידי הקמת רחובות, ספרים ובתי ספר על שמו".

יאסאס יונה, בנו של יונה בוגלה, אמר: "אבי פעל כנגד כל הסיכויים ללא הרף וללא היסוס על מנת להביא לעלייתם של יהודי אתיופיה לארץ הקודש. זהו מסע של דורות, מסע שהחל אז ולא הסתיים גם היום. בעיניי, הקרבתם של הנספים בדרך ובסודן אינו מוות סופי, זהו מסע שנמשך".

נואמים נוספים עלו בזה אחר זה: רוברט זינגר, מנכ"ל אורט העולמי, יהודה שרף מהסוכנות היהודית ועוד. כולם דיברו רבות בזכות יונה בוגלה.

אתנחתה מוזיקאלית

האירוע שכלל אישים נכבדים, חברי כנסת, ראש הממשלה, קייסים, עיתונאים בני העדה, קצינים ועוד. כלל גם הופעות מוזיקליות עוצמתיות שהביאו לידי ביטוי את יופייה וייחודה של התרבות היהודית האתיופית. היופי התבטא בשילוב המוצלח בין התרבות האתיופית השורשית, דוגמת להקת מחול הפולקולר בהלצ'ין, יחד עם הופעות מוזיקליות שעלו אחריה והדגישו פחות את התרבות האתיופית ויותר את הנטייה לישראליות. להקת צופי שבא מתנועת הצופים נתנו דגש לתרבות הישראלית העכשווית. "השנה אנחנו נוסעים לפולין", אמרה נערה החברה בתנועה.

איילה אינגדשט עלתה לשיר יחד עם זמרת ששרה באמהרית. השיר שנאמר בו 'כוכב הלילה למעלה מנצנץ ואחר כך נופל, כי אלה תפילתנו לארץ ישראל', ביטא את געגועיהם של בני העדה לארץ הקדושה, בעוד חיו באתיופיה הרחוקה.

איילה אינגדשט, חגית יאסו ופנינה תמנו-שטה עלו לשיר את "ירושלים"בסגנונות מוזיקליים שונים, הופעה יוצאת דופן וחזקה ללא כל ספק. וכמובן, עידן רייכל יחד עם להקתו, נתנו הופעה סוחפת שכללה שירים באמהרית ובעברית. ההופעות סיפקו מימד צבעוני וחי לאירוע ההוקרה. אירוע שבו בא לידי ביטוי הדרה וייחודה של הקהילה. אירוע שהציג את הצלחות בני העדה.

חזרה למציאות

האירוע עבר בהצלחה רבה, ניתן היה לראות שכולם נהנו. נגמר, יצאנו החוצה. ואז נשאלה השאלה: האם זוהי אינה אלא מעטפת חיצונית להסתיר את האמת? את המאבקים המתקיימים בין הקהילה לחברה הישראלית? ואף בתוך הקהילה עצמה? האם רק לרגע נדדנו לתוך בועה אשלייתית קצרת-מועד ולמחרת שוב נביט למציאות בעיניים? מציאות אשר לא תמיד מחייכת לעברנו, בייחוד לגבי מצב הקהילה בחברה הישראלית כיום? אלו הן שאלות סובייקטיביות ואני מניחה כי אשמע תשובה שונה מכל אדם.

יונה בוגלה הוא אדם שללא ספק על כנפיו ובזכותו הגיעו רבים מאתיופיה לישראל, אך כמו שאמר בנו בטקס 'המסע לא תם'. הדורות הבאים נאבקים וממשיכים. חלקם גם מצליחים. "הערב אנו כאן כדי להוקיר אתכם, הערב אנו כאן כדי להוקיר את מבצעי העלייה הגדולים, הערב אנו כאן כדי לספר את סיפורו של דור" כך אמרו המנחים ואני מוסיפה, הערב אני כאן להוקיר אותם וגם את הדורות הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים