ישראל-אירן: עבר – הווה – עתיד

9 ביולי 2013
ארכיון

רחל-גידי יאסו

עד כמה שאמירה זו יכולה להישמע חסרת ריאליות במידת-מה, היו שנים בהן שררו יחסי ידידות בין ישראל לאיראן. בתקופת שושלת פהלווי, שושלת המלוכה האחרונה באיראן, איראן הייתה מדינה אוטוקרטית, פרו-מערבית, מונארכית. בתקופה זו פיתחו ישראל ואיראן קשרים צבאיים ומסחריים הדוקים. בעקבות קשרים אלו יושמו פרויקטים צבאיים. בנוסף, ישראל סיפקה סיוע בפיתוח החקלאות ומי השתייה באיראן. בקיום קשרים אלה איראן הייתה לאחת מהמדינות המעטות המשתייכות למדינות האיסלאמיות שקיימו קשרים עם ישראל.
התועלת מקיום קשרים אלו הייתה הדדית וסביר להניח כי שיקולי התועלת גברו על שיקולי העלות.
התפנית הדרמטית הגיעה עם המהפכה האיסלאמית (1979) בהנהגתו של רוחאללה חומייני, כהן דת מוסלמי שיעי. התיאוריה המפורסמת שפיתח חומייני היא "ולאית פקיה"- שלטון של איש דת. תיאוריה השוררת ברחובות איראן עד עצם היום הזה וצביונה נראה בכל מימדי החיים: התרבותי, החברתי וללא ספק, הפוליטי. האמונה הדתית, בד בבד עם תפיסות פונדמנטליסטיות, היינה מרכיב לא מבוטל בתרבות החברתית והפוליטית באיראן. איראן של היום היא רפובליקה איסלאמית, צורת שלטון בה המדינה נמצאת תחת שלטון תיאוקרטי הנתמך על ידי מנהיגים מוסלמים. משטר הרואה באל את השליט הישיר של החברה והמדינה.
כיום, איראן היא מדינת אויב של ישראל, אשר אנו שומעים על איומיה להשמדת ישראל חדשות לבקרים. נשיאה, מחמוד אחמדינג'אד, ממשיך דרכו של חומייני, הנשיא הראשון מזה 24 שנה שאיננו כהן דת, הוא אדם שמרן והרפורמות שהנהיג במדינה מעידות על רמת שמרנות גבוהה, ללא כל צורך בכינוי כהן דת. אחמדינג'אד שינה את קוד הלבוש, סגר מסעדות של מזון מהיר, הורה על הסרתם של שלטי חוצות בהם התנוססו תמונותיהם של כוכבים מערביים וגינה כל תהליך המעיד על מערביזציה. במערכת הבינלאומית, נראה כי העולם מתקדם ואיראן נותרת אי שם מאחור.
מאז הושבע אחמדינג'אד לנשיאות ב-2005 יצא באמירות נגד קיומה של ישראל בכך שקרא ללא הרף למחיקתה של ישראל מהמפה, ולהעברתה לטריטוריה ביבשת האירופאית. לא פעם הכחיש את השואה. בנוסף, גם לא פעם קרא לקדש את תרבות המחבלים המתאבדים קריאות אשר תרמו להכללתה של איראן בציר הרשע בעולם (מונח שטבע נשיא ארצות הבריתג'ורג' בוש, ומתייחס למדינות התומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המוניתומאיימות על השלום והסדר הבינלאומי. נוסף על איראן נכללות בו צפון קוריאה, ועיראק טרם נפילת סדאם).
המישור הבינלאומי
גם במישור הבינלאומי, השאיר חומייני את חותמו. בכך שהחל לקרוא למהפכות איסלאמיות במדינות איסלאמיות תרם לתחילתה של מלחמת איראן-עיראק שנמשכה שמונה שנים. בעידודה של ארה"ב, פלשה עיראק לאיראן כאשר המטרה הייתה להחליש את המשטר השיעי-הקיצוני ולדכא את מעמדו של חומייני. בדיעבד המטרות לא תאמו את התוצאות. בשל הנחיתות הצבאית מול עיראק קרא חומייני לאזרחים להתנדב ולהילחם על מדינתם ודתם. הוא הקים את ארגון הבאסיג', ארגון שאליו התגייסו מאות אלפי גברים, נערים וילדים, מתנדבים-מתאבדים שלא הנידו עפעף ובאמונה קנאית נבלעו אל תוך גורלם האכזר.
חומייני ומשטרו עודדו מעשי התאבדות אלו והזמינו מפתחות פלסטיק מטוויאן, אשר ניתנו למתאבדים בטענה כי זהו המפתח לשער גן-העדן. המשטר, שסייע אז לאחיזתם וביסוסם של ארגוני טרור כגון החיזבאללה והג'יהאד האסלאמי, מספק עד היום סיוע כלכלי ואחר להפעלתם. פיגועי התאבדות של ארגוני טרור אלו החלו אז ובימים אלו הם מהווים איום כלל עולמי. ישראל, שבמשך שנים עברה על בשרה את תלאות הטרור, הצליחה להתגבר על זוועות הטרור של פיגועי ההתאבדות, השתמשה באסטרטגיות צבאיות, מדיניות-פוליטיות והשקט היחסי שב למדינה למודת הקרבות.
בהתנהלותה הפנימית-מדינית איראן תורמת לטרור המוסלמי, שהפך לסוגיה בינלאומית שפועלים למגרה. הקונספט המרכזי הוא קנאות מוסלמית דתית קיצונית והרצון להשליט את דת האיסלאם ברחבי העולם. ב-11 בספטמבר העולם היה עד למתקפת הטרור נגד מגדלי התאומים, מרכז הסחר העולמי בניו יורק ונגד הפנטגון, משרד ההגנה האמריקאי, בהם נהרגו אלפי אנשים. בתאריך זה שונתה ההיסטוריה והעולם החל להכיר בסכנה הנשקפת מהטרור האיסאלמי. את הפיגועים ביצע ארגון אל-קעיאדה, ואף כי מקורו של הארגון אינו באיראן, העולם חש על בשרו את אימת הטרור.
למרות הכל, שתי מדינות שתורמות לא מעט להישרדותה של איראן במערכה הבינלאומית הן סין ורוסיה, שתיהן חברות במועצת הביטחון של האו"ם ולא פעם השתיים מסכלות ניסיונות להפעיל נגד איראן סנקציות. סין מתוך דאגה לאינטרסים הכלכליים שלה, מאחר והיא צרכנית הנפט העיקרית של אירן, ורוסיה לא פחות שומרת על האינטרסים הכלכלים שלה, מאחר והיא ספקית נשק וידע לאיראן.
ארה"ב וישראל
חומייני היה בעל תפיסה אנטי-מערבית והוא זה אשר תבע את המונח "השטן הגדול" לגבי ארה"ב. אחמדינג'אד, ממשיך את המסורת ותבע את המונח "השטן הקטן", בהתייחסו לישראל. בנאומו מ-1964, חומייני הכריז כי: "מקור כל צרותינו היא ארה"ב. מקור כל צרותינו היא ישראל…", עוד אמר: "אמריקה, הפושעת המקורית שהבעירה את העולם ועוזריה הציונות העולמית, כדי להגיע למטרתם מבצעים פשעים שעטים ולשונות נבוכים מלתאר". בכך סלל את הדרך למדיניות חוץ אנטי-מערבית, אשר דגלו בה נשיאים יורשים, ושוררת היום אף ביתר עוצמה תחת שלטונו של אחמדניג'אד.
במאבקו נגד היהדות, טען חומייני שכל מה שישראל רוצה לפורר את יסודות האיסלאם וטען כי קיימת מזימה יהודית לשלוט בכל העולם בעזרת אוצרות הטבע של המדינות המוסלמיות. ב-27 באוקטובר 2005 ערך אחמדינג'אד ועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות" בה הצהיר כי יש למחוק את ישראל מעל המפה. מאז ועד היום, ארה"ב וישראל נתפסות כמדינות עוינות את איראן ובעיניי העולם, נתפסת איראן כמדינה המאיימת על קיום השלום העולמי. תדמית זו מתחזקת עם הסוגיה של פיתוח הנשק הגרעיני, שמהיבט אחד איראן מכחישה את קיומו ומההיבט השני אינה מוכנה לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, האחראית על פיקוח הנושא הגרעיני בעולם.
סוגיית הנשק הגרעיני
הירושמה ונגאסקי הן שני המקרים בהיסטוריה העולמית בהם הוטל נשק גרעיני על אוכלוסייה אזרחית. הפצצות הוטלו במהלך מלחמת העולם השנייה על הערים ביפן, על ידי ארה"ב. ההשלכות מסתעפות עד לעצם היום הזה. ההפצצות הותירו אוכלוסיות עם מחלות תורשתיות שהשאירו את חותמן מהפצצה הגרעינית. הנזק הוא לזמן בלתי ידוע.
כיום איראן מפתחת תוכנית לפיתוח נשק גרעיני. עוד באוגוסט 2002 התגלו כורים גרעיניים סודיים בנתאנז ובאראכ שבאיראן, שבכך הפרה את התחייבותה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ליישום האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. על אף הקשיים, מועצת הביטחון העבירה את החלטות 1737-4 הדורשות מאיראן להפסיק את העשרת האורניום ואם לא יופעלו נגדה סנקציות. החלטה 1803 מהתאריך: 4 למרץ 2008 קובעת כי לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום תופעלנה סנקציות מולה.
לאחרונה, התקיימה ועידה בז'נבה בנושא הגרעין במטרה להגיע לפשרה. גורם בכיר במשלחת האיראנית לשיחות אמר: "כל סוג של השעיה או הקפאה של תהליך העשרת האורניום אינו בא בחשבון". ההערכות לגבי ההשלכות של אחזקת נשק גרעיני בידי מדינה השואפת להפיץ בעולם תורה אידיאולוגית קיצונית הן לכאן ולכאן. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה כפי שלעיתים היא נוהגת לעשות? או שדווקא בסוגיה זו הסיטואציה תהיה הפוכה? על כך רק הזמן יעיד. אך ללא עוררין, אחזקה של כוח מהותי בידה של מדינה התומכת בערכים אידיאולוגיים קיצוניים יכול לתרום לערעור יציבות המערכת הבינלאומית. ארה"ב, השומר העולמי, חייבת לפקוח עיניה, לרתום את שאר המדינות במערכת הבינלאומית. להביט ישירות לעיניה של מדינה עוינת זו ולמנוע ממנה לגרום נזק, שאולי יהפוך לבלתי הפיך.
תאריך יצירה: 27/7/08
בתמונות: מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן; ג'ורג בוש, נישא ארה"ב; ציר הרשע: איראן, סין, צפון קוריאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים