זמן להחזיר את המושכות לבית ולקהילה?

9 ביולי 2013
חינוך-דיור-רווחה-בריאות

לילך גביש

עמותת טספצ'ין מיבנה זכתה באות מגן שר הקליטה על פעילותה למען קליטת עולי אתיופיה בעיר. העמותה, שפועלת מזה שמונה שנים, פועלת בקרב כ- 250 ילדים ובני נוער מהקהילה. הנהלת העמותה פועלת בהתנדבות מלאה ובמסגרת הפעילות עובדים במסגרתה מורים, רכזים ומדריכים בשכר. העמותה מפעילה תוכניות לתלמידים בכל הגילאים במסגרת מרכזי למידה במקומות שונים בעיר. בין הפרויקטים אותה מפעילה העמותה: הכנת שעורי בית בבית.

את המתנדבים המצטיינים בחרה ועדה ציבורית בראשותה של הגב' אורית מופז ובהשתתפות נציגי משרד הקליטה וארגוני מתנדבים. עמותת טספצ'ין, 'הנוער הוא תקוותינו', נבחרה מתוך מאות מתנדבים בזכות פעילות המסייעת בקליטת הדור הצעיר של בני העדה האתיופית בעיר. הפעילות הצליחה לצמצם את אחוז הנושרים מהלימודים ולהגדיל את שעור הזכאים לתעודת בגרות. פעילות העמותה תרמה גם לשינוי היחס של הקהילה הותיקה ביבנה לקהילת העולים.

" הפרויקט מבוסס על ההעשרה", אומרת שרה ברק, יו"ר העמותה, "עיקר הפעילות מיועדת ליוצאי אתיופיה, אבל אנחנו קולטים ילדים מכלל האוכלוסייה. הגישה היא שהילדים מהמשפחות האתיופיות מזמינים את הקהילה הוותיקה להצטרף, ולא להפך". במסגרת הפעילות מתקיימת פעילות חברתית הכוללת שעורי מוסיקה, פעולות משותפות עם מכון ויצמן, טיולים ועוד. הארגון גם יצר קשר עם ארגון יזמים צעירים ובעקבות כך יצא ספר מתכונים.

לאחר שנים בהם הילדים והתלמידים טופלו במסגרות חוץ ביתיות, אחת הפעילויות אותה מפעילה העמותה מסייעת להשיב את הילדים לתוך הבית. פעילות ייחודית זו מבוססת על מודל אותו פיתחה עמותת גרעין קהילתי בגדרה בראשותה של יובי תשומה. במסגרת הפרויקט התלמידים מכינים את שיעורי הבית בקבוצות קטנות בבית אחד התלמידים יחד עם מורה. תשומה, שמשמשת גם כחברת הנהלה בעמותת טספצ'ין מספרת על המודל: "הרעיון של הכנת שעורי בית בבית נועד כדי להחזיר לבית את המושכות ואת האחריות. ההורים מתרגלים לכך שיש ילדים שלומדים בבית, מפנים את עצמם ומסייעים בארגון. ההורים מגלים אחריות מתוך זה שזה קורה בבית". וברק, פנסיונרית שבעבר שימשה כיועצת חינוכית ומורה בתיכון, מוסיפה: "תוכנית שעורי בית בבית יוצרת התחייבות של ההורה לתקופה של כחצי שנה והתלמידים מתרגלים לנושא קביעות היום והזמן, שהם משמעותיים".

תשומה משבחת את פעילות טספצ'ין: "אין לי שמץ של ספק שהעמותה עשתה מהפכה ביבנה. אני מאמינה שכעת הגיע הזמן לעלות מדרגה. יש בצוות בני הקהילה שמדריכים, אבל מדובר בניצנים, זה לא מספיק. אני חושבת שהבסיס שקם מתוך הישוב הוא טוב, אבל אני חושבת שצריך לשנות פאזה. הצרכים לא השתנו, וזה קצת חורה לי. יש שם בוגרים בני 25, אבל לא הגדלנו לעשות ולהעביר להם את הכוחות. מה שקורה הוא שהעמותה נותנת כל הזמן. הגיע הזמן שההורים והקהילה יידרשו לאחריות ושהמערך יחזיק את עצמו. בישיבת ההנהלה היו לנו דיבורים בנושא, אני מקווה שהתהליך ימומש. אצלי האסימון נפל לפני שלוש שנים ובארגון שלי כל מי שמוביל תוכניות, לוקח את האחריות וההחלטות הם יוצאי אתיופיה".

"לכל תפקיד שניתן לאייש בבן העדה, אנחנו עושים זאת", אומרת ברק, מנהלת העמותה, "יש לנו מורים לאנגלית ולמתמטיקה ומורים בבתי הספר היסודיים, יש רכזת מערך חינוכי ומנחת קבוצות נוער, מורה למחשבים ומדריכה אחת, מתוך כ- 30 מועסקים".

"השאלה היא מה יקרה אם התוכנית תפסק", שואלת תשומה, "האם הכול יחזור לקדמותו, כאילו שום דבר לא קרה? אין ספק שבתי הספר ביבנה מתייחסים לילדי הקהילה אחרת, אבל בצוותי בית הספר לא תראי אתיופים. יש מקום לעשות הכשרות לצוותי מורים ביחס לילדי הקהילה, אלו הצוותים הקבועים שנשארים. יש צורך להטמיע את הערכים ולא רק להיות על תקן מי שעושה את זה. לא תמיד יהיה מי שיעשה את זה. אפשר לשנות את התפיסה".

בתמונה: הגב' שרה ברק מקבלת בשם עמותת טספצ'ין את מגן השר מידי מנכ"ל המשרד לקליטת העליה מר ארז חלפון ולצידו אריה קורת מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד הקליטה. צולם ע"י יצחק אלהרר, "סקופ 80".

למעוניינים לקבל ייעוץ מגברת שרה ברק לבניית מערך חינוכי: barak_y@inter.net.il

אתר העמותה: www.tasfachin.org

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים