תגובה לקמפיין שינוי התדמית מטעם הסוכנות ומשרד הקליטה (2006)

7 ביולי 2013
דו"חות האגודה וניירות עמדה

30 שנה לעלייה מאתיופיה:

תדמית שלילית היא רק סימפטום לבעיות החמורות של הקליטה

זוהי עמדת אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה כלפי קמפיין לשיפור התדמית של העולים מאתיופיה של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה

שורשיה של בעיית התדמית הם בבעיות הקליטה הקשות של העולים

30 שנה לעליה מאתיופיה והעולים סובלים מבעיות חמורות מכל התחומים, כמו בתחומי התעסוקה, החינוך, הרווחה והמגורים, המונעות מהם להשתלב כיאות בחברה הישראלית. שלושים שנה לעליה מאתיופיה ועדיין:

· נתונים משנת 2003 מורים על 26% של מובטלים בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה ל- 11% בקרב כלל האוכלוסייה.

· למעלה מ- 60% מהתלמידים האתיופים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים נמצאים מתחת לרמה הממוצעת בעברית, מתמטיקה ומדעים.

· שליש מבני הנוער האתיופים מוגדרים כנוער בסיכון.

· 25% מבני הנוער האתיופים לא מסיימים את בית הספר התיכון.

· רק 17.7% מתוך כלל התלמידים יוצאי אתיופיה מקבלים תעודת בגרות הקבילה באוניברסיטאות (לעומת 48% בקרב כלל התלמידים בישראל – הלמ"ס, דצמבר 2005).

· מספר התלמידים האתיופים המופנים לחינוך מיוחד עלה ב- 70% בין השנים 2000 – 2003.

 

אנו באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה סבורים, 30 שנה לאחר העלייה מאתיופיה, שמצב הקליטה הקשה של העולים הוא הסיבה האמיתית לבעיית התדמית שלהם ועד שמצב זה לא ייפתר – לא תיפתר בעיית התדמית.

משרדי הממשלה והגופים השונים מפגינים אזלת יד אל מול מצוקות הקליטה של יוצאי אתיופיה

שרת הקליטה ציפי ליבני אמרה במסיבת העיתונאים לפתיחת הקמפיין לשיפור תדמית הקהילה (13.2.06) שבעיית התדמית של עולי אתיופיה לא תיפתר רק על ידי קמפיין: "זו צריכה להיות פעולה חברתית ארוכת טווח. אני גם לא רואה בשותפות זו של משרד הקליטה עם הסוכנות דבר שפוטר את הממשלה מאחריות כלפי עולי אתיופיה". נשאלת השאלה מה יש לשרת הקליטה להציע מלבד קמפיין? האם ההבטחה הזאת, כמו שאר ההבטחות שניתנו ערב בחירות, תעמוד במבחן המימוש שלה? ואיך קרה שמכל הנושאים דווקא בעיית התדמית זכתה לכזה שיתוף פעולה והשקעה מאסיבית?

משרדי הממשלה והמוסדות השונים כבר ויתרו על פתרונות לבעיות העולים בתחום של תעסוקה, חינוך, מגורים ועוד. מה שנותר להם זה ללכת על מטרה 'קלה', התדמית, ולהציג תוצאות.

ההתמקדות של הקמפיין במצליחנים האתיופיים היא מוטעית ומטעה (מאחר ואין עוד הרבה כמוהם בקהילה האתיופית) ולא השיגה את המטרה של שינוי התדמית

במשך כשלוש שנים עסקה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה בתחום של תדמית הקהילה האתיופית בקרב הציבור. המסקנה העיקרית שלנו מעיסוק זה היא שלצורך שינוי תדמית צריך קודם כל לעורר בקרב החברה מודעות, בחיי היום יום, לאופי הרב תרבותי של החברה הישראלית ולשנות את תפיסת החברה לגבי 'מה זה להיות ישראלי'.

בשנת 2004 פרסמה האגודה הישראלית סקר שערך עבורה מכון 'גיאוקרטוגרפיה' בנושא 'השפעת התקשורת על תפיסות כלפי עולי אתיופיה', בנוסף ערכה האגודה יום עיון בנושא 'הקהילה האתיופית בראי התקשורת' ופסטיבל סרטים ואמנויות של יוצאי אתיופיה. פרויקט חשוב נוסף היה עבודה עם תלמידי בית הספר לפרסום 'הבצפר' על עבודת-גמר בנושא קמפיין לשינוי התדמית של הקהילה. הסיסמה שהוצעה על ידי תלמידי 'הבצפר' הייתה: "ישראלים שלא הכרת" – בוא ופגוש יוצאי אתיופיה כישראלים כמוני וכמוך.

המסקנה של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה היא שללא שינוי התפיסה של: 'מה זה להיות ישראלי' בתוך חברה רב-תרבותית, לא תשתפר תדמית הקהילה.

קמפיין התדמית לא לקח בחשבון את השפעתו השלילית על קהילת יוצאי אתיופיה

בקרב קהילת יוצאי אתיופיה ערער הקמפיין דווקא את העמדה אותה השתדל כל כך לחזק – את השייכות שלהם לחברה הישראלית. רבים בקרב הקהילה האתיופית העלו בעקבות הקמפיין את השאלה – "מדוע אנחנו בכלל צריכים להילחם על המעמד הלגיטימי שלנו כחלק מהחברה?".

במקום להפנות אצבע מאשימה כלפי החברה הישראלית, שאינה קולטת כיאות את העולים, הציב הקמפיין בחזית הבמה את העולים עצמם והצביע עליהם כעל נטע זר בחברה.

דבר נוסף שלא נלקח בחשבון הוא התחושה של רבים מבני הקהילה שמשווקים אותם כמו שמשווקים כל מוצר אחר ושהדבר נעשה באופן של זבנג וגמרנו, לצורך פיאור שמם של המוסדות השונים בזמן הבחירות. התחושה של חלק מבני הקהילה הייתה גם שמנסים להונות את הציבור בתשדירים כשאומרים "יש עוד הרבה כמוני". דבר שלא נכון עובדתית, שהרי עולי אתיופיה מתקשים להגיע לעמדות מצליחות. ובמקום זה היה צריך להכניס לפיהם של המופיעים בתשדירים: "יש עוד הרבה שיכלו להיות כמוני, אבל הם לא, בגלל היחס של החברה כלפיהם".

שיתוף הדוק יותר של הקהילה האתיופית בהכנת הקמפיין היה מונע ביצוע של קמפיין שפוגע ומערער את הלגיטימיות של הקהילה האתיופית כחלק מהחברה.

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה קוראת לטיפול שורש מעמיק בבעיות הדחופות של הקהילה ולא רק בסימפטומים שלה כמו בבעיית התדמית

התנהלותם של הסוכנות ומשרד הקליטה בנוגע לקמפיין מזכירה דפוס קבוע אליו התרגלו במשך השנים- לעשות חצי עבודה. כשם שהם מתגאים בהעלאת עולי אתיופיה לארץ אבל אינם לוקחים אחריות מלאה על קליטתם של העולים, כך הם מתגאים בקמפיין אבל מתרשלים בהמשך התהליך ומתעלמים מהבעיות הדחופות יותר, שמצריכות טיפול מידי.

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה קוראת למשרדי הממשלה לקיים דיון מעמיק בסוגיית הקליטה הכושלת של העולים מאתיופיה ולאחר מכן לבצע טיפול שורש בבעיות הבוערות של הקהילה, תוך חשיבה מעמיקה, התחייבות תקציבית ולוח זמנים ריאלי. במידה ולא יעשה כך עלולות התוצאות להשפיע לרעה לא רק על קהילת העולים מאתיופיה אלא על החברה הישראלית כולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים