הודעה לעיתונות- 14.2.2007

למרות שלמעלה מ 72% מהילדים יוצאי אתיופיה מתחת לקו-העוני: הכפלה במספר האקדמאים מהקהילה

נתונים אלו ונתונים דרמטיים נוספים יוצגו ע"י האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, במפגש עם השדולה למען עולי אתיופיה בכנסת, שמתכנסת זו הפעם הראשונה ביום רביעי 14.2.06

מהנתונים שריכזה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עולה כי ישנה עלייה דרמטית בשיעור בעלי השכלה הגבוה בקרב יוצאי אתיופיה: שיעור בוגרי 13 שנות לימוד ויותר בקרב יוצאי אתיופיה עלה פי 2.5 בין השנים 1995/6 ל-2003/4, והוא עומד כיום על 15%. שיעור נעדרי כל השכלה הצטמצם ב-13%, והוא עומד כיום על 42%. בין ובין – אחוז מסיימי 12 שנות לימוד עלה ב-9%, כמעט הכפיל עצמו, והוא עומד על 20%. מספר האקדמאים יוצאי אתיופיה כיום נאמד ב- 2,500- 3,000 אנשים בערך.

נתונים אלה דרמטיים במיוחד על רקע הנתון הקשה ש-72% מבין הילדים יוצאי אתיופיה גדלים במשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני. וכמו כן יותר מ-70% עברו את השנים הקריטיות להתפתחותם בסביבה של אתרי קרוונים, מרכזי קליטה ושכונות עניות.

עוד עולים מהנתונים כי ישנם קשיים בהשתלבותם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – שיעור הנשירה בכיתות ז'-י"ב בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה – 4.4%, בעוד שבקרב כלל התלמידים ילידי ישראל – 2.6% (המח' לביקור סדיר ולמניעת נשירה, 2006). תופעה רווחת יותר הינה הנשירה הסמויה הרווחת בקרב כשליש מהתלמידים יוצאי אתיופיה בגילאי 17-14.

בנוסף לכך מהנתונים שריכזה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עולה כי שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי – 84.39%, והוא אינו שונה באופן מהותי לשיעורים בקרב כלל המגזר היהודי – 90.5%. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי הוא 39.14%, לעומת 63.8% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית (פער של 24.66%). שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מהזכאים לבגרות הוא 59%, לעומת 88% בקרב כלל התלמידים היהודים (פער של 29%).

"אחד מהגורמים המקשים על השתלבות יוצאי אתיופיה בישראל", מוסר דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, "הוא שרובם של יוצאי אתיופיה, לאחר צאתם ממרכזי הקליטה, נקלטים במתחמים סגורים שביישוביי הקבע – שכונות המאוכלסות ברובן על-ידי יוצאי אתיופיה ועולים מארצות אחרות".

לדברי אדמסו, ההשלכות שיש לדבר הן בידוד ויצירת קושי בהשתלבות בחברה הקולטת. כמו כן מגורים בשכונות עוני ואזורי ספר משפיעים על מרחב ההזדמנויות האפשרי בתחום החינוך והתעסוקה, כמו גם על היכולת ליהנות משירותים איכותיים.

לאור העלייה הגבוה במספר המשכילים מבני הקהילה האתיופית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, דורשת שהממשלה תקבל החלטה, המורה למשרדי הממשלה לתת העדפה ליוצאי אתיופיה בבואם להתמודד על משרות בשירות המדינה, וכן להוסיף תקנים חדשים לטובת אותה אוכלוסייה, כפי שמורה החוק, בתיקון לסעיף 15א – ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה שבחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959. תיקון זה בחוק, שהובא לאישור ב-19 ביולי 2005, נועד לקדם ייצוג הולם לבני הקהילה אתיופית בשירות המדינה, ולפיו יזכו אלה מביניהם המתמודדים על משרות בשירות המדינה להעדפה מתקנת ומעמד מועדף בנוסף לכישוריהם הרגילים.

מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מר דני אדמסו, יגיש בפני חברי השדולה למען עולי אתיופיה בכנסת, ובראשם היו"ר ח"כ ישראל חסון, את הנתונים והבעיות שעימם מתמודדת קהילת יוצאי אתיופיה בארץ ויבקש למצוא להן פתרונות.

השדולה תתכנס ביום ד' 14.2.07 בשעה 11:00 בכנסת, סיעת ישראל ביתנו.

לפרטים נוספים:אבי מספין – דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה