הודעה לעיתונות- 03.12.2006

שילוב עולים חדשים בשירות המדינה

ממצאים שריכזה ועיבדה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לקראת דיון בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

ביום שני, 4 בדצמבר, תקיים ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דיון בנושא שילוב עולים חדשים בשירות המדינה. לקראת הדיון פרסמה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה ממצאים הנוגעים להשתלבותם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. נתונים אלה הובאו לפני כל המוזמנים לדיון והם ניתנים לעיון באתר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:

http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?vaada=27

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה רואה בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה מקור חשוב לקידום השתלבותנו החברתית והכלכלית במדינת ישראל. מתוך שכך, לאורכן של ששנים פעלנו עבור הנושא.

ב-19 ביולי 2005 אושרה בכנסת הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 13) לייצוג הולם לבני העדה האתיופית. תיקון זה מקורו בפעילות משותפת של האגודה, בשיתוף עם ח"כ מיכאל איתן. על פי החוק אמורים יוצאי אתיופיה לזכות להעדפה מתקנת בבואם להתמודד על משרות בשירות המדינה.

ואולם, כדי שחוק זה ישא ערך, עליו להיות מגובה בהחלטת ממשלה והנחיות מפורשות של נציב שירות המדינה, לגבי אמצעים האמורים להבטיח את יישומו. בעיקר נוגע הדבר לצורך בקביעת התאמות המאפשרות הערכה שונה מזו המקובל לכישורי המועמדים שמקרב יוצאי אתיופיה. עניין זה נועד להתמודד עם מה שידוע זה מכבר, לגבי הסיבות לקשיים בקבלה למשרות בשירות המדינה. יוצאי אתיופיה, וגם המשכילים שמקרבם, מתקשים להתמודד עם הבחינות הפסיכומטריות, דבר שאינו מונע את הצלחתם בבואם להוכיח עצמם, בין אם במקומות תעסוקה ובין אם במוסדות להשכלה גבוהה. ובהתחשב בקשיים עמם מתמודדים יוצאי אתיופיה, אנו מוצאים שיש לקבוע משרות ייעודיות עבור יוצאי אתיופיה.

לדבריה של מרקוביץ, לאחרונה הובן בנציבות שירות המדינה כי יש צורך בהתאמת הבחינות הפסיכומטריות עבור יוצאי אתיופיה. אנו מבקשים לעקוב אחר יישום יוזמה זאת, ומבקשים גם לשקול את קיומן של משרות ייעודיות עבור יוצאי אתיופיה. מדיניות שכזו הונהגה בשנת 1997 – וזאת לאורה של החלטת ממשלה מאותה שנה בדבר העדפה מתקנת עבור יוצאי אתיופיה (החלטה מס' 2015, מאי 1997).

אנו גם פונים ומבקשים כי יישום התיקון לחוק יגדיר עמו בראש סדר העדיפות את קידום שילובם של האקדמאים שמקרב יוצאי אתיופיה. בכך אנו רואים פתח להשתלבותם של אנשים הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה בעמדות המהוות מקור השפעה – הן על תהליך קליטת קבוצת השיוך שלהם והן על תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לכלל החברה הישראלית. לכך יש להוסיף את הערך שבדבר כמודל חיובי עבור הדור הצעיר שמקרב יוצאי אתיופיה.

אנו רואים כיום מגמה חיובית ולפיה עולה בהתמדה מספרם של האקדמאים יוצאי אתיופיה, אך לצידם נתונים המראים על הקושי של אותם אקדמאים במציאת עבודה. כמחצית מבוגרי 13 שנות לימוד ויותר הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה אינם עוסקים בעבודות ההולמות את השכלתם: שיעור המועסקים בקרב קבוצה זו גבוה ב- 6%, בהשוואה לעמיתיהם מכלל האוכלוסייה היהודית (77% לעומת 71%). ואולם, בקרב בוגרי 13 שנות לימוד ויותר – הנמנים עם יוצאי אתיופיה – שיעור המועסקים במקצועות שהולמים את הכשרתם נמוך ב- 16% בהשוואה למשכילים מכלל האוכלוסייה (44% לעומת 61%).

אנו סבורים שלכך השתמעות על גובה השכר. שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך מהשכר הממוצע במשק: 74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, וכמחצית מהם משתכרים שכר הנמוך בהרבה מהשכר הממוצע. כמו כן, כשליש מהמועסקים מקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בפרויקטים עם בני קהילתם, בין אם באופן ישיר או בין אם באופן עקיף. עבודה זו, בפרויקטים, מגבילה את יכולת ההשתלבות במסגרות של תעסוקה קבועה. בהקשר זה נציין כי כמחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים במשרה זמנית. עבור רבים קשור דפוס זה של העסקה להיותם קבועים בתוך עבודות הנועדות עבור בני קהילתם. ממחקר שקיים משרד הקליטה עולה כי "רבע מהמועסקים משולבים בעבודה הקשורה במידה רבה לקליטת בני עדתם, 12% נוספים עובדים בעבודה הקשורה באופן עקיף או חלקי בנושא". לכך יש להוסיף את הממצא ממחקר זה ולפיו – 54% מהמשתתפים בו דיווחו כי הם קבועים בעבודתם, 43% דיווחו שהם זמניים ו-3% דיווחו שאינם יודעים אם עבודתם קבועה או זמנית".

השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה עשוי להוות מופת עבור מעסיקים, גם לאותם שמקרב המגזר הפרטי. לכך ניתן לקשור את הקשיים שמקורם בדעות הקדומות שרבים בחברה הישראלית נגועים בהם.