הודעה לעיתונות 05.11.2006

תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה

ממצאים חדשים שריכזה ועיבדה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

עלייה דרמטית במספר בעלי השכלה בקרב יוצאי אתיופיה: שיעורבוגרי 13 שנות לימוד ויותר בקרב יוצאי אתיופיה עלה פי 2.5% בין השנים 1995/6 ל-2003/4, והוא עומד כיום על 15%. שיעור נעדרי כל השכלה הצטמצם ב-13%, והוא עומד כיום על 42%. בין ובין – אחוז מסיימי 12 שנות לימוד עלה ב-9%, כמעט הכפיל עצמו, והוא עומד על 20%. מספר האקדמאים יוצאי אתיופיה כיום נאמד ב- 2,500- 3,000 אנשים בערך.

כמחצית מבוגרי 13 שנות לימוד ויותר הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה אינם עוסקים בעבודות ההולמות את השכלתם: שיעור המועסקים בקרב קבוצה זו גבוה ב- 6%, בהשוואה לעמיתיהם מכלל האוכלוסייה היהודית (77% לעומת 71%). ואולם, בקרב בוגרי 13 שנות לימוד ויותר – הנמנים עם יוצאי אתיופיה – שיעור המועסקים במקצועות שהולמים את הכשרתם נמוך ב- 16% בהשוואה למשכילים מכלל האוכלוסייה (44% לעומת 61%).

שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך מהשכר הממוצע במשק: 74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, וכמחצית מהם משתכרים שכר הנמוך בהרבה מהשכר הממוצע. כמו כן, כשליש מהמועסקים מקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בפרויקטיםעם בני קהילתם, בין אם באופן ישיר או בין אם באופן עקיף. עבודה זו, בפרויקטים, מגבילה את יכולת ההשתלבות במסגרות של תעסוקה קבועה. בהקשר זה נציין כי כמחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים במשרה זמנית.

"הממצאים אודות עלייה בשיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה הם מבורכים ומעודדים", מוסר דני אדמסו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, "אך אליה וקוץ בה. הממצאים מראים כי מה שמהווה תנאי הכרחי להשתלבות בשוק העבודה עבור כלל החברה הישראלית, אינו תנאי מספק כשמדובר ביוצאי אתיופיה. אבל בכך אין לרפות את ידינו, ואנו נעשה כל שדרוש כדי להתגבר על המכשולים – חלקם צבועים בגוונים של אפליה עדתית – שעמם אנו צריכים להתמודד".

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה פועלת לקידום תהליך קליטתה והשתלבותה של קהילת יהודי אתיופיה בחברה הישראלית, תוך שימת דגש בנושאי התעסוקה והחינוך. קידום נושאים אלה נעשה באמצעות פעילות שדולה ועבודה עם הקהילה.

לפרטים נוספים: אבי מספין – דובר