תקציר דו"ח תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה -26.10.06
נתונים שריכזה ועיבדה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
כמחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה אינם זוכים לעבוד במקצועות ההולמים את הכשרתם
למרות ששיעור המועסקים בקרב יוצאי אתיופיה גבוה ב- 6% מכלל האוכלוסייה היהודית (77% בקרב יוצאי אתיופיה ו- 71% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית), מספר המועסקים יוצאי אתיופיה במקצועות שהולמים את הכשרתם (מקצועות אקדמאיים, חופשיים וטכניים) נמוך ב – 16% מכלל האוכלוסייה (44% לעומת 61%).
כמעט מחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בעבודה שאינה קשורה כלל למקצוע אותו למדו.
"נתונים אלה מעידים שרמת המוטיבציה ומוסר העבודה בקרב יוצאי אתיופיה הוא גבוה מאוד", מוסר דני אדמסו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, "מדובר בפרנסה של האנשים והם אינם בוררים. אך למרות שרכשו השכלה במקומות שמנהיגי המדינה למדו בהם, יוצאי אתיופיה ממשיכים להיות מועסקים כחוטבי עצים ושואבי מים של החברה הישראלית, ולא במקצועות ההולמים את הכשרתם".
שכר אקדמאים יוצאי אתיופיה נמוכה מהממוצע במשק
שני שליש מהאקדמאים יוצאי אתיופיה (75%) משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, כאשר כמחצית מהם משתכרים בשכר הנמוך בהרבה מהשכר הממוצע.
"אקדמאי יוצא אתיופיה שעובד במפעל, בשמירה או בעבודת כפיים אחרת עשויי לקבל שכר נמוך מאוד. אם אותו אקדמאי היה עובד במקצוע שלמד בו, רמת השכר שלו הייתה הרבה יותר גבוהה. אך החברה הישראלית לא נותנת הזדמנות לאותו אדם לממש את עצמו ובכך מגדילה את הפער", דברי אדמסו.
חלק גדול מהאקדמאים מועסקים בפרויקטים המיועדים לטיפול בקהילה האתיופית
כשליש מהמועסקים יוצאי אתיופיה עובדים עם בני קהילתם, בעבודה הקשורה באופן ישיר או עקיף. בנוסף לכך כמחצית מהם עובדים במשרה זמנית.
"המקום הכמעט יחיד", מוסר דני אדמסו, "שאקדמאים יוצאי אתיופיה יכולים להוכיח את כישוריהם הוא עבודה עם הקהילה האתיופית. אבל כך אנחנו מפספסים את כל עניין האינטגרציה ויוצרים גם גטו מגזרי וגם גטו תעסוקתי". מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה מוסיף שהמשאב האנושי שנקרה 'אקדמאים יוצאי אתיופיה' הוא חיוני לכלל החברה הישראלית וכולנו נוכל להרוויח מכך.
עליה דרמטית במספר רוכשי השכלה בקרב יוצאי אתיופיה
בהשוואה בין שנים 1995-6 לשנת 2003 ישנה עליה פי 2.5% בקרב בוגרי 13 שנות לימוד ויותר. שיעור נעדרי ההשכלה בקרב הקהילה האתיופית פחת ב- 13%. ובהמשך לכך, אחוז מסיימי 12 שנות לימוד עלה ב -9% וכמעט הכפיל את עצמו. מספר האקדמאים יוצאי אתיופיה כיום, נאמד ב- 2,500-3,000.
"נתונים אלו מעודדים בייחוד לאור הקשיים בהם נתונה הקהילה בשנים האחרונות". אומר דני אדמסו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, "העובדה כי בני הקהילה ממשכים לרכוש השכלה גבוהה למרות מכשולים רבים שמוצבים בפניהם ברוב תחומי החיים, מעידה על מוטיבציה גבוהה וראיה כי השכלה היא כלי מרכזי לשיפור תנאי החיים בחברה. ולמרות נקודת הזינוק הנמוכה שנובעת מתהליכי הגירה, ביחס לאוכלוסיה הכללית, הקהילה מצליחה להתמודד עם האתגרים הניצבים מולה" דברי אדמסו.
הסיבות לממצאים
לצד המגמה המעידה על העמקת השתלבותם של יוצאי אתיופיה בישראל, עולים ממצאים נוספים המעידים על קשיים, חלקם משותפים לכלל אוכלוסייה זאת, חלקם ייחודיים לקבוצת המשכילים שמקרבם- האקדמאים.
"הקשיים של האקדמאים יוצאי אתיופיה קשורים לסטריאוטיפים שבהם נגועה החברה הישראלית- ביחסה לקהילה האתיופית בכללותה. יש עדויות רבות מקרב הקהילה האתיופית על יחס מפלה כלפיהם כאשר הם באים להתמודד על משרת עבודה" מוסר אדמסו.
מהנתונים שעיבדה 'אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה' עולה שלמעלה משני שליש מהבוגרים טוענים כי לא מקבלים אותם למקומות עבודה בגלל עצם היותם אתיופים. "המעסיקים אינם רואים בצורה עניינית כאשר אקדמאי יוצא אתיופיה מגיע להתמודד על משרה: כאשר אקדמאי יוצא אתיופיה מגיע להתמודד על משרה יש נטייה לדחות את מועמדותו בגלל צבע עורו ולא בגלל חוסר כישוריו", דברי אדמסו.
מכח יוצא- רבים מהאקדמאים ששוק העבודה הכללי מסרב לקבל אותם, הם פונים לעבוד עם קהילתם וזה מעגל שאין ממנו מוצא.
המלצות האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
1. אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה דורשת מהמדינה לקבל יותר אקדמאים יוצאי אתיופיה לשוק העבודה הציבורי.
2. בשוק הפרטי – צריכים להרחיב את הפעילות שנועדה לקשר בין המעסיקים לבין אקדמאים יוצאי אתיופיה. רוב רובה של הקהילה האתיופית נמצאת בארץ למעל מ -20 שנה. הם אינם עולים, הם ישראלים לכל דבר. ישנם מהנדסים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, אנשי תקשורת ועוד רבים אחרים מקרב יוצאי אתיופיה שקיבלו הזדמנות להוכיח את קישוריהם בעבודה והם עמדו בצורה איתנה וביצעו את מלאכתם נאמנה.
